תת-תרבות ביידיש זה אחלה

לא חשבתי שאשתתף בחגיגת השוקולד, אבל כמות הרעל מפתה גם אותי לקובייה קטנטנה מהמתוק הזה. כבר שבוע שהתקשורת כולה מתענגת על ממתק קולנועי משובח - 20 שניות של צעקות וקללות שסופג דייל שוקולד - כולל ראיון חרטה אנונימי עם הצורחת הראשית, הנשמעת כאילו טבחה כיתת ילדים בגן חובה, שבמונולוג קורע לב מספרת איך חיי משפחתה נהרסו "מאז המקרה".

הגדיל לעשות הפרסומאי דוד פוגל שבמאמרו ב"גלובס" האשים את מירי רגב בתופעה, ואף קרא להקים ועדת חקירה. "מה ההבדל בינם לבין מירי רגב? השפה הירודה היא אותה שפה; גסות הרוח היא אותה הגסות... מירי רגב כמשל היא הדוגמה הרעה ביותר לתרבות הקלוקלת שצמחה לנו בערוגותינו... אם למירי רגב מותר, למה אסור לנו?... אני מציע להקים באופן דחוף ועדת חקירה ממלכתית אשר תחקור את איש הצבא שנתן הוראה למנות את מירי רגב לדוברת צה"ל...".

פרענק פארח זה מדעי

המאמר הזה הוא הביטוי הכי פחות ממוסך ששמעתי לאחרונה לתורת הגזע, שאם נסיר מעליו את שכבת הווזלין הדקיקה שמרח פוגל הוא ישמע בערך כך: "לנו האירופאים קשה מאד עם תת התרבות במזרח התיכון. אנחנו עוד יכולים איכשהו לסבול תת תרבות ביידיש (מה לעשות? גם באירופה לא כולם מלומדים) אבל כשהיא מוגשת בניחוח ערבי? בשום אופן לא. וזה לא שאנחנו שונאים את הלבנטיניים, באמת שלא (אחי נשוי באושר למרוקאית, בן אחותי לטוניסאית ודודי לפרסייה), אנחנו פשוט נגעלים".

פוגל וחבריו לא ביקשו ועדת ממלכתית שתחקור איך גנב עתיקות עבריין הפך רמטכ"ל, או כיצד עורך דין מושחת הפך ראש ממשלה, אבל כפיים? ועוד אישה? זה כבר ממש מגעיל. פיכס.

מאיפה אני יודעת שזה מגעיל? מהבית. ינקתי את תורת הגזע מילדות ואני מכירה אותה על בוריה, לרבות המופע הקליני של הכינוי "פרענק פארח" שאבי טרח להראות לי בספרי רפואה (פארח הוא שם יידי למחלת עור) עוד בטרם למדתי לקרוא. ואגב, הספרים עוד בבויידם למי שמתעניין.

חרדים זה אסון, ש"ס זה מגעיל

הפוליטיקה כולה רוויה בביטויים לבחילה שחשים יוצאי אשכנז מאחיהם הלבנטיניים, כשהבולט שבהם מבחינתי הוא היחס לחרדים. רק סומא לא יבחין שאת החרדים שונאים - אבל מהחרדים המזרחיים נגעלים, וזאת למרות שחרדי ש"ס הם הרבה יותר מתונים וליברלים מאחיהם באגודה. מתונים, אבל דוחים. קשה לי להאשים את השר לשעבר יאיר לפיד, גם הוא ינק זאת מבית - מאביו המנוח שר המשפטים לשעבר טומי לפיד, מה גם שהרווח האלקטוראלי לשניהם היה עצום. אין לי מושג כמה מ-19 המנדטים שקיבלה יש עתיד הם מנדטים לבנים של נגעלים בקלות, אבל אין לי ספק שרבים מבוחריה מתמודדים טוב יותר עם שפה עילגת ודלה, נטולת שאר-רוח, ואפילו עם אלימות מילולית קשה וניבולי פה, ובלבד שהם נשמעים מפי אלה שצמחו בתרבות הנכונה, ובמבטא הנכון.

אני לא מבינה גדולה בפוליטיקה אבל מיותר להזכיר מה קרה למפלגת העבודה כשהמרוקאי משדרות נבחר לעמוד בראשה, או לקדימה כשהפרסי ניצח (ונותר רק עם השם ועם הסורי, ישראל חסון, כשהלבנים מתפזרים לכל עבר), אבל זה לא מפריע לכל מיני כסילים ואינטרסנטים להמשיך ולטעון שגזענות היא מזמן כבר פאסה.

לצערי קטונתי מלהשיא עצות ליצחק הרצוג, אבל נדמה לי שהבעיה שלך איננה הקמפיין, וגם לא הקול. הבעיה שלך היא הצבע. גוש השמאל עדין לא אטרקטיבי רגשית ללבנטיניים שבינינו.