קוד לבוש: נעלי בית

יותר מאי פעם, שכירים רבים נהנים מפריבילגיה של עבודה מהבית. המעסיקים, מצדם, חוסכים בעלויות כשטח משרד וחניה, תשלום נסיעות, חשמל ומשאבים טכניים, ובעודם מאפשרים העסקה מהבית, אינם מודדים את עובדיהם על בסיס שעות עבודה אלא על סמך ביצועים ותוצאות - ולפיכך גם לא נדרשים לשלם שעות נוספות.

זה יכול להיות מצב "win-win": עובדים שמצליחים לעבוד כך צפויים להיות שבעי רצון, פוריים ונאמנים, אך עבודה מהבית לא מתאימה לכולם. ישנם כמה אתגרים שהעובד צריך לעמוד בהם, שהשניים העיקריים בהם הם משמעת עצמית ובדידות.

משמעת עצמית ולוחות זמנים

כך סיפרה לי עובדת שלאחרונה החלה להתנסות בעבודה מהבית כשכירה: "כיף לי לעבוד מהבית, בפיג'מה, עם כוס התה והמוזיקה שלי, אבל איכשהו אני תמיד מגיעה לספה... ואז אני מאבדת תחושת זמן... פתאום אחר הצהריים, ואני נבהלת שלא הספקתי, מתעצבנת על כל מי שסביבי, וחוזרת בערב למחשב, כשאני כבר עייפה ולא יעילה".

כשיש זליגה של העבודה לחיים הפרטיים ולהיפך, המשמעת העצמית היא האתגר הגדול ביותר. העובד מהבית זקוק למנות גדושות ממנה. עליו לדעת להציב לעצמו שעות עבודה ברורות - ולעמוד בהן, בלי להיכנע לפיתויים שהחירות מביאה עמה. החירות הזו טריקית: היא קוסמת לרבים כל כך, אך יחד איתה מגיעה גם דרישה לאחריות רבה.

אחת הדרכים היעילות ביותר מבחינת העובד היא לקבוע לעצמו לוח זמנים קבוע לעבודה, הן ברמה היומית והן ברמה השבועית. אדם שיודע שבסוף כל יום עליו להיות בעל תוצאות ספציפיות, ושפועל בסדר מובנה במהלך השבוע, יוכל להתמודד עם האתגר. למשל: יום ראשון - שיווק ולקוחות חדשים; יום שני - שימור לקוחות קיימים; יום שלישי - מידענות; יום רביעי - כתיבת חומרים, וכן הלאה.

לבד במערכה

האתגר השני הנפוץ הוא, כאמור, בדידות. העובד לא נהנה מחברת הקולגות שלו ומהווי הארגון, ולא לגמרי שייך לקבוצה. גם מקצועית, אין לו אפשרות זמינה, טבעית וספונטנית להתייעצות עם קולגות. כדי לקיים סיעור מוחות עליו ליזום מפגש או שיחה, והדבר מצריך תיאומים ומאמץ שפעמים רבות יעדיף לוותר עליו, ובמקום זאת לנסות להסתדר לבד - ואת זה לא כולם מצליחים לעשות.

בהקשר הבדידות, עובד סיפר לי גם על הקושי בעבודה ללא פידבק מהסביבה: "אני עובד קשה - אבל אף אחד לא רואה. אני יכול לנסות לשווק את עצמי באזני ההנהלה, החברים, אבל זה מרגיש פתטי. מה אני אעשה? אשלח מייל ובו כתוב 'תראו מה עשיתי היום?'. בפועל, אף אחד לא באמת רואה מה אני עושה וכמה אני משקיע, ואני תוהה אם אפשר לקבל הכרה ככה, ולהתקדם".

כדי להתגבר על הבדידות, העובד יכול לבחור לעבוד בסביבה שיש בה אנשים, כבית קפה שקט (בתנאי שאין לו קושי להתרכז כך), וכן לקצר את תהליכי התקשורת המקצועית עם הקולגות שלו, ולהשתמש באמצעים מידיים וסינכרוניים, כצ'אט.

מה צריך להיעשות כדי שהסידור יצליח?

1. העובד המתאים: זה צריך להיות עובד שמסוגל להתמודד עם האתגרים העיקריים הללו, וכמובן, אדם שניתן לסמוך עליו בעיניים עצומות. עליו להיות בעל הנעה עצמית-פנימית מספיק חזקה, כך שדי בעשייה כשלעצמה כדי להוות פידבק בעבורו, וחשוב שיהיה בעל מוטיבציה ועניין בעבודה, אהבת התפקיד, והנאה ממנו. ככל שאלֶה יהיו מנת חלקו - כך יזקק פחות לפידבק החיצוני הקרוב, ולאישור הסביבתי ש"הכל בסדר" ושהוא פועל היטב.

2. התפקיד המתאים: עבודה מהבית פחות רלוונטית לתפקידים שמשימותיהם נמדדות על פי שעות עבודה. היא מתאימה בעיקר לתפקידים שמהותם מדידת הספקים ותוצרים, וזאת, כמובן, לאחר שידוע כי אותו עובד הוא אכן האדם המתאים, ושהמנהל חש כלפיו אמון מלא.

3. תכנית עבודה: בתחילת הדרך, חשוב לתכנן ביחד עם העובד תכנית עבודה מסודרת, הכוללת לוחות זמנים, יעדים, מדדים, משימות, זמני דיווח ואופניהם, והגדרה של תקופת ניסיון שבה תהיה לשניים הזדמנות להיכנס לתלם בהדרגה, על פי התכנית.

4. שיתופי פעולה: אם העובד אמור לשתף פעולה עם עובד נוסף שיעבוד גם הוא מהבית, יש להגדיר מראש איך ייעשה שיתוף הפעולה - מה יהיו חובותיו של כל אחד מהם? איך יתקשרו זה עם זה? למי ידווחו במשרד עצמו, וכיצד?

5. כבוד הדדי: כשיש תכנית ברורה, יש לדבוק בה, לכבד את לוח הזמנים, ולא ליצור עם העובד קשר בכל עת אפשרית. העובד לא אמור להיות זמין כל היום או בימי שבת למנהלו, רק מתוך תחושת הוקרה על כך שאפשר לו את חירות העבודה מהבית. אם יהיה כך, ירגיש שלא סומכים עליו.

6. קשר רציף: חשוב לשמור על קשר עם העובד מהבית, דרך המייל והטלפון, וליזום פגישות מעת לעת, לשם הערכות מצב, איתור בעיות בזמן, ומציאת פתרונות. כדאי גם להזמין את העובד למפגשים חברתיים שנערכים בארגון או מחוצה לו, כדי שיכירו אותו גם ברמה האישית, וכדי שירגיש שייך ורצוי.

7. תקשורת ארגונית: חשוב לתקשר את סוגיית הסידור החדש בארגון באופן שקוף ונהיר, הן לשם היעילות ושיתוף הפעולה, והן כדי למנוע מקרים של צרות עין וחוסר פרגון. יש להסביר לעובדים מהמשרד מה מהות תפקידו של העובד מהבית, מדוע הוחלט שיעבוד כך, וכיצד הדבר מועיל לו, להם ולארגון כולו.

יעל מהודר היא יועצת ארגונית. מאמריה מבוססים על הידע והניסיון שרכשה בתהליכי ייעוץ ופיתוח מנהלים בארגוני הייטק ותעשייה, ולאנשים פרטיים. המאמרים מיועדים להעשרה, אינם תחליף לייעוץ מקצועי ואישי המתאים למידותיו של כל אדם ואדם, ואין להתייחס אליהם ככאלה. פרטי הסיפורים האישיים טושטשו לשמירת פרטיות מושאיהם. פניות ליעל מהודר אפשר לשלוח לדוא"ל yaelmehoudar@gmail.com, ואפשר לפנות אליה גם בפייסבוק.