מתיחות במשרדי הממשלה לקראת ישיבת מועצת מקרקעי ישראל המתוכננת להיערך מחר (ב'), ובה אמורה המועצה לאשר את ביצוע הסכם העברת מחנות צה"ל לנגב במסגרת הסכם שהם 3, וזאת עוד לפני שהתקבלה הכרעה בוויכוח בין אגף התקציבים בראשות אמיר לוי לבין אגף החשכ"ל בראשות מיכל עבאדי-בויאנג'ו, על אופן תיקצוב ורישום הפרויקט.
עד כה לא נחתם ההסכם, וכפי שדווח לראשונה באתר האינטרנט של "גלובס" (16.2.15), הישיבה המכרעת שנערכה במשרד ראש הממשלה למעשה התפוצצה בלי שההסכם נחתם, וזאת לאור עמדתה של עבאדי.
בפרויקט מדובר על בניית כ-66 אלף יח"ד בשטח מחנות צה"ל במרכז הארץ שיעברו לנגב, במימון המוערך בכ-20 מיליארד שקל.
בימים האחרונים, כך מעריכים באגף תקציבים, למרות שראש הממשלה בנימין נתניהו מעריך את עמדותיה של עבאדי ותומך בהן בדרך כלל, הרי שערב הבחירות, ובעיקר אחרי פרסום דו"ח מבקר המדינה על מחדל הדיור, הוא לא יוכל להיתפס כמי שמטרפד את אחת היוזמות שהוא עצמו מחשיב כמרכזית בתחום הטיפול יוקר הדיור, ועל כן יש סיכוי שלא יתמוך הפעם בעמדת החשכ"ל אלא יצדד בעמדת אגף תקציבים, להמשיך במתווה ההסכם כפי שגובש עד כה.
הכוונה היא להעביר את ההחלטה במועצת מקרקעי ישראל ברמת העקרונות, ולדחות את המשך הוויכוח המהותי לתקופה שאחרי הבחירות, וזאת כדי שרשות מקרקעי ישראל (רמ"י) תוכל לקדם את המהלכים הטכניים שביישום הפרוייקט.
באגף תקציבים מסכימים לדרישתה של החשכ"לית לשקיפות ובקרה ראויים בפרוייקט, ובעיקר לגבי אופן ניהול המכרזים. באגף תקציבים אומרים, כי את הנושא הזה יהיה אפשר לפתור אחרי ההחלטה העקרונית במועצת המקרקעין בשלב התיקונים האחרונים בהסכם המפורט, וכי מערכת הבטחון היא שתצטרך להתמודד עם דרישות השקיפות והבקרה של החשכ"לית.
עמדתה של החשכ"לית היא, שאין לבצע את הפרויקט בשיטה של מימון מאוחר מהתקבולים של רמ"י בגין הקרקעות שיתפנו, אלא לבצעו במימון ישיר במסגרת התקציב. עמדתה מנומקת בכך, שמדובר באירוע בעל השפעה מהותית על התקציב, אבל למרות החלטת הממשלה המחייבת את הפרויקט עדיין לא הוסדרו במסגרתו סוגיות עיקריות של הגיבוי התקציבי והמימוני לפרויקט, דרכי רישומו בספרי רמ"י ובספרי משרד הבטחון, ואופן הבקרה על מהלכי הפרויקט.
"בסוף הפרויקט יהיה בתוך התקציב"
גם היום (א') הושמעה באגף החשכ"ל העמדה, שלא חשוב מה יוחלט מחר במועצת מקרקעי ישראל - הפרויקט יוכנס לספר התקציב, וכי גם נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, תומכת בביצוע הפרויקט בתקציב המדינה. גורם בחשכ"ל אמר היום: "ישחקו הנערים לפנינו מחר, אבל בסוף הפרויקט יהיה בתוך התקציב".
משרד הבינוי טוען, בעיקר מפי המנכ"ל שלמה בן אליהו, שהפרויקט ישעבד את כל הכנסות רמ"י, עד כדי סכנה להמשך תפעולו. ההכנסות השנתיות של רמ"י ממכירת קרקעות הן כ-4-5 מיליארד שקל בשנה (אחרי העברת קרוב למיליארד לקק"ל בגין מכירת אדמותיה).
טיעון נוסף המשותף למשרד הבינוי ולחשכ"ל הוא, שאחרי הבחירות, ובעיקר אחרי דוח המבקר, צפויה התקדמות כלשהי בקידום תוכניות נדל"ן חברתיות (דיור ציבורי ודיור בר השגה). המשמעות של תוכניות כאלה, למשל ויתור על מחיר מינימום במכרזים או הקצאת קרקעות מוזלות לפרויקטים, היא בהכרח פגיעה מסויימת בהכנסות המדינה ממכירת קרקעות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.