טפטוף הדוחות הכספיים של החברות הבורסאיות ל-2014 הספיק כבר לחשוף מספר מנהלים ובעלי שליטה שנהנו משנה מוצלחת, עם משכורות ותנאי העסקה מפנקים. את צמרת דירוג שיאני השכר לשנה החולפת מובילים - בפער גדול - ראשי מנהלי ענקית הגנריקה טבע.
חמשת המנהלים הבכירים של טבע נהנו אשתקד מתגמולים בהיקף מצטבר של 95 מיליון שקל (24.5 מיליון דולר), בוהבלת אלאן אוברמן, נשיא גנריקה אמריקה לשעבר,שעלות העסקתו השנתית הגיעה ל-7.3 מייליון דולר (28.5 מיליון שקל). השכר של אוברמן, שסיים את תפקידו בסוף 2014, עמד על 850 אלף דולר, ובנוסף הוא נהנה מבונוס של 1.2 מיליון דולר ומתגמולים נוספים של כ-4.5 מיליון דולר הקשורים לסיום תפקידו. אוברמן יהיה זכאי לתשלום מטבע גם ב-2015 בתנאים מסוימים.
שיאני השכר 2014
לצידו של אוברמן מתמקמים בצמרת הטבלה המדען הראשי של טבע, ד"ר מייקל היידן, עם עלות העסקה של 5.2 מיליון דולר (כ-20 מיליון שקל), והמנכ"ל ארז ויגודמן, שעלות העסקתו אשתקד הגיעה ל-4.5 מיליון דולר (כ-17.5 מיליון שקל). סוגרים את החמישייה הראשונה של שיאני השכר פרופסור יצחק קרינסקי, מנהל העסקים הראשי באסיה פאסיפיק של החברה, וריצ'רד אגוזי, סגן נשיא בטבע, שעלות העסקתם עמדה על קרוב ל-15 מיליון שקל כל אחד (3.7-3.8 מיליון דולר כל אחד).
שמות בולטים נוספים בעשיריה הראשונה הם אייזיק דבח, מנכ"ל ובעל השליטה ביצרנית ההלבשה התחתונה דלתא, עם עלות העסקה של 6.7 מיליון שקל (1.9 מיליון דולר), ומנכ"ל ישראכרט הפורש, דב קוטלר, שעלות העסקתו הגיעה ל-6 מיליון שקל. מובילים נוספים מהמגזר הפיננסי הם אורי פז, מנכ"ל בנק ירושלים, וישראל טראו, מנכ"ל בנק אגוד, שנהנו אשתקד מתגמולים בעלות של 3.2 מיליון שקל, כל אחד. עלות העסקתו של דוד קפאח, מנכ"ל דקסיה ישראל, הגיעה ל-2.6 מיליון שקל.
נציג ענף הנדל"ן בטבלה נכון לעכשיו הוא אברהם קוזניצקי, בעל השליטה בחברת מנרב, שבתפקידו כמנכ"ל החברה נהנה מעלות שכר של 4.7 מיליון שקל. בנו דרור, המכהן כמנכ"ל מנרב פרויקטים, הסתפק בתגמולים בעלות של כ-2 מיליון שקל.
שכר שמן בשופרסל
שם בולט נוסף ברשימה הוא חיים גייר, בעל השליטה בחברת איי.אי.אס (IES), שבתפקידו כיו"ר החברה נהנה משכר בעלות של 4 מיליון שקל. גייר חדל בסוף השבוע שעבר לכהן כיו"ר בעקבות הרשעתו במתן שוחד לראש עיריית רמת גן לשעבר, צבי בר, בנוגע לפרויקט נדל"ן שקידם בעיר.
בשלב זה המגזר הנשי שולח שמות בודדים לצמרת השיאנים: עדנה פרס לכיש, סמנכ"לית בכירה בבנק אגוד, זכתה לשכר בעלות של 2.9 מיליון שקל; אסתי מעוז, סמנכ"לית שיווק ופיתוח אסטרטגי בדלתא, נהנתה מתגמולים שהצטברו ל-2.5 מיליון שקל; ועלות שכרה של ויקי לוי, סמנכ"לית מסחר בישראכרט, עמדה אשתקד על 2.2 מיליון שקל.
מבין החברות המפסידות בולטת רשת קמעונאות המזון שופרסל שסיכמה את 2014 בהפסד ענק של 110 מיליון שקל, אך שילמה לחמשת בכיריה שכר בעלות של 7 מיליון שקל. בראש המשתכרים בחברה עומד המנכ"ל איציק אברכהן, שעלות שכרו אשתקד עמדה על 2 מיליון שקל.
חברת הביומד אקסלנז ביוסיינס נשאה אשתקד בעלות העסקה של 1.3 מיליון שקל למנכ"ל, לורנס כהן, ובסך הכל עלות שכר ששת בכיריה הגיעה ל-4.4 מיליון שקל, וזאת למרות שסיכמה את השנה בהפסד של 34 מיליון שקל - קצת יותר מההפסד שהציגה בסיכום 2013 (32.5 מיליון שקל).
עוד מבין המפסידות, חברת הביומד ביוקנסל סיכמה את 2014 בהפסד של 21.5 מיליון שקל, אחרי הפסד שנתי דומה ב-2013, מה שלא מנע ממנה לשלם אשתקד לחמשת בכיריה 3.4 מיליון שקל. המנכ"ל, יונתן בורגין, זכה לשכר בעלות של מיליון שקל.
גם הישראליות הנסחרות בוול סטריט ידווחו על שכר הבכירים
שירי חביב ולדהורן
צ'ק פוינט, Wix, סודהסטרים ואורבוטק, הן רק חלק מהחברות הישראליות שמניותיהן נסחרות בוול סטריט ואינן רשומות למסחר בבורסה בת"א. עד לפני מספר חודשים חברות כאלה לא חויבו לפרט את עלות שכר הבכירים בהן על בסיס אישי, אך תיקון לחוק החברות שאושר בוועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת בשנה החולפת, מחייב כעת גם אותן לעשות זאת.
סנונית ראשונה הגיעה בסוף השבוע מכיוון אורבוטק, שמייצרת מערכות בדיקה למכשירים אלקטרוניים. החברה פרסמה את הדוח השנתי המורחב ל-2014 ובו פירוט שכר חמשת הבכירים בה. עלות שכר המנכ"ל, אשר לוי, הסתכמה ב-2014 ב-1.3 מיליון דולר; עלות שכר היו"ר הפעיל יוחאי ריכטר הייתה כ-958 אלף דולר; עלות שכרם של כל אחד משלושה בכירים נוספים - הנשיא וסמנכ"ל התפעול, מנהל משאבי האנוש ומנהל מערכות המידע - נעה סביב מיליון דולר.
כאמור, עד לאחרונה חובת הדיווח של החברה לציבור על שכר חמשת הבכירים בה חלה רק על חברות ציבוריות ישראליות שנסחרות בבורסה המקומית. חברות חוץ (חברות שהתאגדו בישראל אך נסחרות רק בחו"ל), וחברות דואליות, היו פטורות מהפרסום. אך ב-2013 חל שינוי מסוים כשנחתם הסכם פשרה ליישוב תביעה ייצוגית נגד טבע, חברה דואלית, על כך שלא דיווחה על שכר בכיריה כנדרש מחברה ישראלית שנסחרת בת"א. במסגרת הפשרה הסכימה טבע לחשוף את שכר בכיריה.
מכיוון שהתביעה סוכמה בפשרה וללא פסק דין סופי בנוגע לחובת דיווח השכר של החברות הדואליות, עלה חשש שחברות דואליות יעדיפו להפוך לחברות חוץ - כלומר, להימחק ממסחר בת"א - כדי להימנע מפרסום שכר הבכירים על בסיס אישי. לפיכך הוחלט בכנסת להצביע בעד אחידות בחובות הדיווח שתחול גם על חברות דואליות וגם חברות חוץ.
בקרב החברות שנסחרות בת"א נשמעות לא אחת תלונות על הגברת הרגולציה. כך, למשל, מלאנוקס העדיפה להפסיק להיסחר בת"א ב-2013 על רקע טענותיה כלפי הרגולציה כאן, וכעת היא נסחרת רק בנאסד"ק.
לדברי עו"ד ארי פריד, שותף במשרד גורניצקי ושות' המתמחה בשוק ההון הבינלאומי, "התיקון החדש לחוק מציב משוכה רגולטורית נוספת בפני החברות". לדבריו, "גם אם נקבל את ההנחה שגילוי שכר הבכירים הוא לטובת הציבור, צריך לשאול האם התועלת שתצמח מהתיקון גוברת על העלויות ועל הפגיעה הפוטנציאלית במשק הישראלי".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
