נתונים שפורסמו בארה"ב בסוף השבוע האחרון, לימדו כי הכלכלה האמריקאית צמחה בשנת 2014 ב-2.4%, ורשמה שיפור קל לעומת שיעור צמיחה ממוצע של 2.2% שנרשם בה בשנים 2010-2013. גוש האירו צמח אשתקד ב-0.9%, כאשר הכלכלה הגדולה ביבשת, גרמניה, רושמת צמיחה גבוהה יותר 1.6%.
תחזיות שמספקים גופי מחקר שונים מצביעים כי מגמה זו תימשך גם ב-2015. כך למשל מעריכה חברת המחקר האמריקאית הקונפרנס בורד, כי בשנה הנוכחית יעלה שיעור הצמיחה בארה"ב ל-2.6%, בעוד שבגרמניה תירשם צמיחה של 1.6% בלבד. גוש האירו עתיד להמשיך ולהתאושש ויציג צמיחה של 1.3% - הגבוה ביותר מאז 2010, כך לפחות מעריכים כלכלני נציבות האיחוד האירופי.
אלא שהפערים בתחזיות הצמיחה לא מרגשים לפי שעה את המשקיעים. לאחר שבשנים 2010-2014 הציג מדד S&P 500 האמריקאי תשואה של 85% והשיג את מדד דאקס הגרמני שרשם תשואה של 65% בלבד (שניהם במונחי מטבע מקומי), השנה נרשם שינוי מגמה. בחודשיים הראשונים של 2015 עלה מדד דאקס ב-16%, בעוד מדד S&P 500 מסתפק בעלייה של 2% בלבד.
דיווחים שהתפרסמו במהלך פברואר בתקשורת הכלכלית העולמית הצביעו על עוד ועוד קרנות גידור ומשקיעים מוערכים שמגדילים את היקף השקעותיהם במניות החברות האירופיות, ומקטינים במקביל את שיעור החזקתם במניות אמריקאיות. אפילו הכלכלן זוכה פרס הנובל, הפרופ' רוברט שילר, אמר לאחרונה לערוץ CNBC כי הוא שוקל לממש את השקעותיו במניות אמריקאיות ולהשקיע באירופה, שם המניות להערכתו זולות הרבה יותר. שילר אפילו סיפר כי הוא מהמר על השקעה בקרנות סל שעוקבות אחרי מדדי המניות של ספרד ואיטליה.
לדעת סימון רואו, מנהל קרן הנאמנות European Growth Fund של חברת ניהול הקרנות הבריטית הנדרסון (שמיוצגת בישראל בידי מיטב דש), הפער החיובי בתשואות השנה לטובת אירופה קשור לשתי סיבות עיקריות: החולשה של האירו שמאפשרת לחברות האירופיות הבינלאומיות להרוויח יותר, והציפייה להעלאת ריבית בארה"ב עוד השנה.
"אנשים מאמינים שהאירו לא יחזור להתחזק מול הדולר בקרוב ויישאר לאורך זמן לטובת העסקים האירופיים. ככה שעבור חלק מהחברות מדובר בשיפור מהותי בכושר התחרותיות מול החברות האמריקאיות. הסיבה לכך היא שהריבית בארה"ב תחל כנראה לעלות הרבה לפני שבאירופה יפסיקו את צעדי ההקלה הכמותית ויתחילו להעלות ריבית", אומר רואו בראיון ל"גלובס".
- אז למה אנשים בכל זאת נרתעים או נרתעו עד לאחרונה מהשקעה באירופה?
"הכלכלה באירופה מאוד מדוכאת, אבל למעשה היא לא הייתה מקום גרוע בשביל המשקיעים. ואני חושב שיש בלבול אצל אנשים בין המדינה ולבין הכלכלה שלה, כלומר העסקים הפרטיים בה, כי הדינמיקות עשויות להיות שונות למדי".
"הזווית היוונית, הזווית הגרמנית"
התפיסה הזאת התגלתה כחשובה במיוחד עבור מי שעקב לאחרונה בדאגה אחר הזכייה של מפלגת השמאל סיריזה בבחירות ביוון, שהובילה לכותרות ענק באמצעי התקשורת בנוגע למשבר המתפתח בינה לבין מדינות האיחוד המובילות ובראשן גרמניה. הקרע בין הצדדים סביב צעדי הצנע הנדרשים מיוון כנגד המשך מתן אשראי למדינה תואר כבלתי נמנע, וככזה שעשוי לגלוש למדינות נוספות וחשובות יותר לאיחוד האירופי, כמו ספרד ואיטליה.
"לדעתי אפשר להסתכל על המצב הזה משתי זוויות שונות - הזווית היוונית והזווית הגרמנית", אומר רואו. "בצד היווני, יש להם ממשלה חדשה שנבחרה על פלטפורמה של רצון בשינוי בהסדרים הקיימים והם צריכים להשיג שינויים מסוימים כדי שיוכלו להציג אותם לעם ולשווק אותם כהצלחה. הם גם צריכים להראות שהם נלחמו חזק עבור השינויים הללו, שהיה קרב, כך שהם לא יכולים להגיע להסכם במהירות. גם בצד הגרמני צריכים להראות כמי שמציגים קו נוקשה במו"מ, כי אחרת הם יספקו רוח גבית למפלגות בעלות מצע דומה במדינות כמו ספרד ופורטוגל, וגם שם יתחיל תהליך דומה.
"ואחרי שאמרנו את כל זה, אני בטוח שהגרמנים רוצים להשאיר את היוונים בתוך גוש האירו, לא בגלל יוון עצמה אלא בגלל שאחרת זה יעודד מדינות נוספות החוצה. אז יהיו ודאי ויתורים מסוימים, כאלו שמצד אחד ייראו לא מהותיים בגרמניה אבל מהצד השני יאפשרו ליוונים להציג התקדמות במצבם. אבל לפני זה שני הצדדים יצטרכו להראות שהם מנהלים מו"מ נוקשה, ולכן אנחנו נכנסים לתקופה שבה כולם יטענו שהם לא יעשו אף ויתור והמשקיעים ימרטו שערות, אבל בסופו של דבר יגיעו לאיזשהו הסכם".
- אז אין בעצם איום ממשי על האיחוד המוניטרי באירופה ועל שוקי המניות ביבשת?
"אני לא חושב שזה איום רציני, למרות שאף פעם לא ניתן לשלול לחלוטין התנהגות לא רציונלית אצל אחד הצדדים. השורה התחתונה בנושא זה היא שליוון יש יותר מדי חוב והבעיה היא כיצד מארגנים מחדש את החוב הזה ככה שמדינות אחרות לא ידרשו גם כן ארגון מחדש, וזה כשלכל מהלך של ארגון מחדש יש השפעה ניכרת על מגוון גורמים כמו הבנקים. לכן, האיחוד האירופי נדרש למצוא פתרון ליוון שלא יסבך את המצב, וכמובן שהיוונים מבינים את זה ובגלל זה הם מנהלים מו"מ קשוח, כפי שכל אחד אחר היה עושה במקומם".
- ומהם האיומים הממשיים שכן מסכנים את הכלכלה האירופית בתקופה הנוכחית?
"האיומים הם יותר לטווח הבינוני. כרגע אנשים מדברים על כך שהנפט הפך לזול יותר ושזה מסייע לצרכנים, על כך שהאירו נחלש וזה מסייע ליצואנים ולכלכלה כולה. אבל הדאגה שלי היא שאם המצב באיטליה ובצרפת ישתפר במקצת בגלל הגורמים הללו, כולם ידברו על כך שהמצב משתפר ולכן לא צריך לפתור את הבעיות במערכת החוקתית ואת מערכת המס במדינות האיחוד. הזמן היחיד שבו אנשים ירצו לעשות שינויים בתחומים אלו הוא רק כשיש משבר. כך שהדאגה שלי היא ששיפור במצב בטווח הקצר ימנע טיפול בבעיות המורכבות יותר, כמו למשל טיפול בכשלים בשוק העבודה בצרפת.
"האיחוד האירופי צריך לפתור את חוסר ההתאמה בין המערכות של המדינות השונות, כי אני לא חושב שהמצב הנוכחי יכול להימשך לאורך זמן. הם חייבים לשפר את הדרך שבו האיחוד המוניטרי פועל, כי אחרת נצטרך להתרגל למשברים מאין אלו שמגיעים אחת לשנתיים-שלוש".
- מהם הסקטורים המומלצים כיום להשקעה באירופה ומאילו סקטורים להיזהר?
"אני משתדל להתרחק מחברות שפועלות במגזר הסחורות וכך גם מחברות שפועלות בסביבה הדורשת השקעות הוניות גבוהות על בסיס קבוע. גם מגזרים שפועלים תחת רגולציה הדוקה , דוגמת תשתיות ציבוריות ותקשורת, הם מאוד בעייתיים. אני גם מעדיף חברות בעלות קניין רוחני מהותי, או חברות בעלות יחסי שותפות ארוכי טווח עם לקוחות עסקיים.
"מה שאני עוד אוהב אלו חברות שיש להן בעל מניות מרכזי שמהווה מאין עוגן, ויש כאלה באירופה. משפחה או כמה משפחות או אפילו יזם בודד שיש לו רקורד מוכח בניהול העסק בדרך שמרנית למדי וזה נותן לך את הביטחון שההנהלה תשתמש בכסף שהחברה מרוויחה בדרך מועילה ונבונה, ולא יעשו למשל רכישות טיפשיות או יקימו מיזמים מסוכנים עם אנשים מוזרים בסין".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.