ראש הממשלה, בנימין נתניהו, וממשל אובמה, עשו הערב (ב') מאמץ מודגש לכבות את להבות המחלוקת הפומבית בין ישראל לארה"ב. מעל בימת הנואמים בוועידה השנתית של אייפ"ק, השדולה הפרו-ישראלית בוושינגטון, הדגישו נתניהו ונציגת הממשל באירוע, השגרירה באו"ם סמנתה פאואר, כי היחסים בין ירושלים לוושינגטון אינם סוגיה שמוכרעת בהתכתשויות מפלגתיות אלא נושא של מחויבות לאומית בשתי הבירות.
אך גם אם להבות העימות כבו זמנית, הרמץ נשאר לוהט. לאובמה ולנתניהו אין שום עניין לעשן יחדיו את מקטרת השלום בעתיד הנראה לעין. הפער ביניהם בשתי הסוגיות המרכזיות - הסכם עם איראן ועתיד ההתנחלויות - עמוק מדי ומהותי מדי, שלא לדבר על סלידה הדדית משמעותית. ההצהרות המרגיעות של שני הצדדים בוועידת אייפ"ק אינן צריכות להטעות. המלחמה בין נתניהו לאובמה נמשכת ותימשך במלוא עוזה.
משימת נתניהו בנאומו הערב היתה מורכבת. הוא דיבר אל 3 קהלים נפרדים: ממשל אובמה, קהל תומכי ישראל בארה"ב (שכולל גם ובעיקר את הגוש הרפובליקני בקונגרס) וקהל הבוחרים בישראל, אולי המטרה החשובה ביותר של הנאום.
בפניה לבית הלבן אמר נתניהו, כמתחייב: "הדבר האחרון שישראל רוצה לעשות הוא להיהפך לנושא של יריבות מפלגתית בארה"ב ואני מצטער על כך שאנשים מסוימים פירשו את ביקורי כאן באופן כזה. ישראל לא היתה מעולם נושא של יריבות מפלגתית והיא לא תהיה כזו גם בעתיד".
"הנאום לא נועד להפגין זלזול בנשיא אובמה או במוסד הנשיאות; אני רוחש כבוד גדול לשניהם", אמר נתניהו, והוסיף כי הוא אסיר תודה לאובמה על פעלו למען ישראל. תרומתו הגדולה של נשיא ארה"ב לביטחון ישראל ולחוסנה הדיפלומטי היא כמובן ממשית ומדידה, אך מבחינת נתניהו זו היתה התבטאות של נימוס אלמנטרי. ראש הממשלה סייג אותה מיד בטיעון שיריבות בין ישראל לארה"ב היא כאילו דבר נורמטיבי, שמתרחש כל הזמן, ושאינו צריך ואינו יכול לפגוע בעבותות הידידות בין שתי המדינות. הנה, ראשי ממשלה מדוד בן גוריון ואילך, לרבות לוי אשכול ואריאל שרון, התעמתו עם וושינגטון ויכלו לה. אנחנו משפחה, אמר נתניהו, ובמשפחה צריך לצפות לדברים כאלה. הדברים היו רחוקים מלהיות הצהרת אהבה לאובמה וממשלו, וזה בדיוק המסר שרה"מ שיגר לתומכיו בקונגרס, קהל יעד נוסף של נאומו: אל דאגה, אני לא נבהל מאיומי האדם שמאכלס כרגע את הלשכה הסגלגלה.
באיתות לרפובליקנים הבהיר נתניהו כי הוא לא יפסיק להיאבק במאמצי הממשל להגיע להסכם עם איראן. הוא לא יחריש נוכח הסכם פוטנציאלי עם משטר האייתוללות שלא יפגע פגיעה אנושה ביכולות הגרעיניות שלהם. כצפוי, נשען רה"מ בנאומו על עזר חזותי: מפה ענקית שהציגה את זרועות הטרור הארוכות של איראן ברחבי תבל. כשהוא מצביע על המפה, אמר נתניהו שטהראן היא איום קיומי על ישראל: "זה מה שאיראן עושה עתה, בלי נשק גרעיני. שוו בנפשכם מה תעשה איראן עם נשק גרעיני".
במענה לביקורות שהוטחו בו בגין החלטתו להגיע לוושינגטון שבועיים לפני הבחירות בישראל, אמר רה"מ כי פשוט לא היתה לו ברירה מפני שהזמן דוחק וחלון ההזדמנויות לפעול נגד ההסכם הפוטנציאלי עם איראן הולך ונסגר: "יש לי מחויבות מוסרית להשמיע את קולי נוכח הסכנות (של איראן) כל עוד יש זמן לסכל אותן. במשך 2000 שנה העם היהודי היה חסר מדינה, חסר יכולת להגן על עצמו חסר קול. אך לא עוד. כיום יש לנו קול". וברמז לנאומו בקונגרס, מחר אחה"צ, הוא הוסיף: "כיום יש לנו קול. ומחר, כראש ממשלה של המדינה היהודית היחידה, אני מתכנן לשאת את קולי".
ובקריצה למאזינים בבית, בישראל, הפליג נתניהו בשבחה של אשתו, שרה, שנמצאת כידוע בעין סערת הביקורות שמוטחות נגד ניהול כושל של מעון רה"מ בירושלים: "עוז לבה בעיתות מצוקה הוא מקור השראה בשבילי... שרה, אני כה גאה שאת נמצאת כאן איתי, ושאת תמיד ניצבת לצידי".
השגרירה באו"ם, פאואר, שדיברה לפני נתניהו, היתה אחת משתי הנציגות "נמוכות הדרג", יחסית, ששלח הבית הלבן לוועידת אייפ"ק, במקום הנשיא עצמו, סגנו, או שר-החוץ שלו, במחאה על התנהלות נתניהו, שהגיע לוושינגטון על פי הזמנת היו"ר הרפובליקני של בית-הנבחרים, בלי להתייעץ עם הממשל.
פאואר הכריזה ש"הקשר החזק בין ישראל לארה"ב אינו עניין מפלגתי אלא מחויבות לאומית" וקראה להישמר מפני הכנסת אלמנטים של פוליטיקה מפלגתית ליחסים בין שתי המדינות. אך ליבת נאומה הוקדשה, כצפוי לבעיית איראן. היא הדפה את טענות נתניהו, שלפיהן פותח ממשל אובמה דלת לאיראן גרעינית. היא הכריזה: "ארה"ב לא תתיר לאיראן להשיג נשק גרעיני. נקודה".
"שיחות, לא שיחות, הסכם, לא הסכם, ארה"ב תנקוט את כל הצעדים הדרושים כדי להגן על בטחונה הלאומי ועל ביטחון בעלות בריתה הקרובות", אמרה פאואר. "אנו מאמינים בדיפלומטיה וזו הדרך המועדפת להשיג את המטרה המשותפת שלנו (שלילת נשק גרעיני מאיראן). אך, אם הדיפלומטיה תיכשל, אנו יודעים כמו כל אחד אחר מה מונח על כף המאזניים אם איראן תתחמש בנשק גרעיני. אנו לא נתיר שיקרה דבר כזה. השמש לעולם לא תשקע על מחויבותה של ארה"ב לביטחון ישראל. לעולם לא".
אולי. אבל אין ספק, שארה"ב תמשיך לחתור להשגת הסכם עם איראן, ומבחינת ראש ממשלת ישראל, לפחות, הסכם כזה, אם אכן יושג, הוא פגיעה חמורה בביטחון ישראל, ולפיכך יש למנעו בכל מחיר, גם אם המחיר הוא הקרבת יחסי ישראל עם ממשל אובמה ועם המפלגה הדמוקרטית.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.