אם מישהו חשב שש"ס מתמחה רק בקביעה מיהו יהודי, התכנית הכלכלית של המפלגה שפורסמה אתמול (ב') מגלה שאריה דרעי ואנשיו יקבעו גם מי הוא שף של מסעדת יוקרה, סקטור שהיא שמה על הכוונת.
למעט סעיפים מוצדקים הכלולים במצע הכלכלי הזה, כמו חלוקה מחדש של נקודות הזיכוי במס לפי רמת ההכנסה והעלאת שכר המינימום, ועיסוק באוטופיות כמו הגדלת גביית הרווחים הכלואים והקטנת הטבות המס שניתנות לחברות כמו טבע ואינטל, שנראות יפה על הנייר אבל ספק אם ייושמו בפועל - רוב-רובה של התכנית היא פופוליזם מסוכן, שידרדר את מצבה הכלכלי של ישראל.
ש"ס מציעה חלוקה שוויונית, מילה שפורטת על המיתר הכי מתוח בהוויה הישראלית הנוכחית - שנאת העשירים המאכלת כל בדל הגיון בריא. השוויון הזה יושג על-ידי הגדלת סל מוצרי היוקרה שיכלול ביגוד, כלי בישול יוקרתיים, מוצרי מזון יוקרתיים כמו גבינות מיוחדות, בתי ספר פרטיים, מכללות יוקרה, תכשיטים ומסעדות שף, שיזכו למיסוי כבד. בנוסף לכך, הורדת רף המס על מוצרי יוקרה ל-150 אלף שקל, הוספת מס יוקרה לאגרת הרישוי, ואם זה לא מספיק, גם מיסוי על תיירות נכנסת ועל ענף היהלומים. במילים אחרות, ש"ס רוצה להפוך את ישראל לברזיל.
בברזיל, מפלגת הרוב מיישמת בפועל את העקרונות בהם חפצה ש"ס, הכוללים מיסוי כבד על מותרות בשם הדאגה לחלשים. התוצאה: מעמד הביניים והעשירונים העליונים מהגרים בהמוניהם למיאמי והבנקים האמריקאיים הופכים למקלטי מס מהסוג השווייצרי. הצמיחה במשק הברזילאי נעצרה, ושכבת העניים התעבתה עוד יותר.
אצלנו המצב מרגיז הרבה יותר. אנשים שהפכו את העוני לאידיאולוגיה רוצים שהוא ימומן על-ידי אלה שעובדים קשה לפרנסתם. צריך לזכור שלא כל מי שהצליח להרוויח כסף בחייו, עשה את הכסף שלו בהכרח על חשבון הציבור. יש מספיק אנשי היי-טק, מהנדסים, יזמים, כאלה שחיים במטוסים, או עובדים מצאת החמה עד צאת הנשמה, שהרוויחו את הונם ביושר. מנהלי חברות הביטוח, המוסדיים והבנקים, שהתעשרו על חשבון הציבור, הם מעטים יחסית, ואת הטינה כלפיהם הרוויחו ביושר.
דרעי מציע לנו חזון של עולם שלישי, חיים בפבלות של עוני, של חיטוט בוטה בכיסם של אזרחים, של דיוני עומק בסוגייה הרת הגורל כמו מיהו שף של מסעדת יוקרה ומי סתם טבח עם ידיים טובות.
צריך לעזור לעניים. בהחלט. אבל לא על-ידי מיסוי מופרך, אלא על-ידי העלאת שכר מינימום ומס הכנסה שלילי. על-ידי כך שכל מפלגה תגבש אמנה חברתית אמיתית, שתיתן לעניים חכות ולא רק דגים. אולי לימודי ליב"ה חובה, הכשרות מקצועיות על חשבון המדינה, אולי זכאות לפטור משירות צבאי בתמורה לעבודה במיסוי גבוה יותר.
אבל אין שום זכות מוסרית לאלה שהפכו את העוני לאידיאולוגיה, עוני שמשרת אותם פוליטית, שהוא ימומן על-ידי אנשים שעובדים קשה לפרנסתם.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.