משרד האוצר והרגולטורים הכלכליים שוקלים להציע ביטוח פיקדונות למפקידים בבנקים קטנים, כאמצעי לעודד את כניסתם של שחקנים חדשים לענף - כך נודע ל"גלובס". ההצעה לביטוח פיקדונות היא חלק ממכלול צעדים לעידוד התחרות בענף הבנקאות ובשוק האשראי לעסקים קטנים ולמשקי בית שמקדמים האוצר, המועצה הלאומית לכלכלה, הרשות להגבלים עסקיים ובנק ישראל. נוסף על ביטוח פיקדונות נשקל גם סיוע ממשלתי לבנקים חדשים שיתקשו לעמוד בדרישות ההון העצמי המינימלי של המפקח על הבנקים ואמצעים נוספים להסרת חסמי כניסה לענף לבנקים נוספים ולנותני אשראי חוץ-בנקאי.
ביטוח פיקדונות ממלכתי נתפס בעיני כלכלנים רבים כאחד האמצעים המרכזיים לחיזוק יציבות המערכת הבנקאית בישראל. התמיכה ברעיון התחזקה בעקבות משבר האשראי העולמי ב-2008 שחידד את בעיית ה-Too big to fall של הבנקים בישראל. אלא שבפועל לא נעשה כמעט דבר לקדם את היוזמה, שעלולות להיות לה השלכות על דירוג האשראי של המדינה, שתצטרך לערוב לאותם כספים. ביטוח פיקדונות צפוי לחזק את אמון הציבור בגוף בנקאי חדש שירצה לקום, ויעודד אותו להעביר כספים לאותו בנק, מבלי לחשוש לגורלם של אותם כספים גם במקרה שהגוף החדש יסבול חלילה מבעיות יציבות.
חסמי כניסה
אלא שייתכן כי מה שיטה את הכף הוא הרצון העז באוצר לעודד את התחרותיות בענף הבנקאות. מנכ"לית האוצר, יעל אנדורן, הגדירה לפני חודשים ספורים את הצורך לפעול להגברת התחרות וצמצום הריכוזיות בענף הבנקאות כאחד היעדים המרכזיים של האוצר במסגרת המהלך הרחב להורדת יוקר המחיה, שהעבודה עליו החלה בתקופתו של שר האוצר לשעבר, יאיר לפיד. ביום עזיבתו את האוצר חשף לפיד את הרעיונות והיוזמות שנדונו באותה עת באוצר וטען כי "ירדו לטמיון" בגלל עזיבתו. בין היתר דובר אז על הקמת בנקים אינטרנטיים עצמאיים, שיוכלו לתת לציבור שירותים בנקאיים בעלויות נמוכות יותר ולצדם הקמת בנק דואר, תוך ניצול הפריסה הארצית והתשתיות הקיימות של הדואר.
מאז עזיבת לפיד המשיכו באוצר וברשויות האחרות לקדם את מרבית הרעיונות, אם כי היוזמה להקמת בנק דואר הוקפאה בינתיים. כיום הרעיונות המועלים באוצר הם בגדר תיאורטיים, הואיל ולא נראה באופק אף בנק חדש (רגיל או אינטרנטי) שצפוי לקום. היוזמה המתקדמת ביותר להקמת גוף חדש היא הקמת הקואפרטיב הבנקאי של קבוצת אופק, אך גם מיזם זה תקוע למדי ואינו קרוב אפילו לגייס את ההון הנדרש להקמת הבנק.נציין כי לפיד נפגש בעבר עם אנשי אופק, הביע בהם תמיכה והבטיח שיעזור להם בהקמת הבנק, ואולם מאז לא הוא ולא האוצר סייעו לאופק.
נכון להיום מקדמים משרדי הממשלה הנהגת דירוג אשראי אישי, יוזמה שמקדמת ועדה בראשותו של מוריס דורפמן, סגן ראש המועצה הלאומית לכלכלה. דירוג האשראי האישי אמור לפתור את בעיית פער המידע בין הבנקים הגדולים לשחקנים חדשים, שנחשב אחד מחסמי הכניסה העיקריים בתחום האשראי למשקי בית. בד בבד בודק האוצר דרכים לסייע לבנקים חדשים בהקמת מערכת מחשוב שתעמוד בדרישות המפקח על הבנקים - מערכת שההשקעה בהקמתה מוערכת ב-30 עד 100 מיליון דולר. באוצר בוחנים בהקשר זה רעיונות כמו הקמת מערכת משותפת לכמה בנקים או "אירוח" של בנק חדש במערכת קיימת של אחד הבנקים הקיימים - בדומה למודל שאפשר את הכנסת מפעילי הסלולר החדשים.
תחום נוסף הסובל מחוסר תחרות הוא האשראי למשקי בית ולעסקים קטנים ובינוניים (הלוואות של עד 50 מיליון שקל). לאחר שוועדה באגף שוק ההון קבעה כי לגופים מוסדיים אין כדאיות אמיתית להיכנס לתחום זה, בוחנים באוצר דרכים לשלב את המוסדיים כמקור מימון חלופי לבנקים בעבור גופים המספקים אשראי חוץ-בנקאי. בהקשר זה נבדקות דרכים שבהן תוכל המדינה לסייע למוסדיים באמצעות השתתפות במימון וחלוקת סיכונים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.