בריכות ענק אינן זרות בנוף הפסטורלי של קיבוץ כפר רופין שבעמק בית-שאן. אחרי הכול, ענף הגידול המרכזי בו הוא טונות דגי המושט למאכל. אלא שבריכות הגידול, שאליהן אנחנו מתקדמים עם הכביש ההיקפי של הקיבוץ, קצת אחרי הלול והמושטים, שונות מהן, ולא מגדלים בהן דגים.
את פנינו מקבל רון גיא, רווק תכול עיניים בן 35, יליד הקיבוץ, שלפני כשנתיים חזר לכאן כדי להקים חווה לגידול שרימפס (חסילונים). "הקיבוץ מאוד מבסוט מזה שפותחים פה יזמויות צעירות, מכיוון שרוב הענפים בו נסגרו", הוא אומר. "מרוב שמחה, הם נתנו לי שטח כמעט בחינם ועוזרים איפה שהם יכולים".
- הקיבוץ שותף במיזם?
"לא, הוא לא במצב של להשקיע כסף היום".
גיא עורך לנו סיור בחממת הגידול, שבניגוד לממדי הענק של בריכות גידול הדגים, גודלה כ-300 מטרים בלבד והיקף הייצור השנתי שלה נכון להיום הוא טונה וחצי. גידול משמעותי מאז קיץ 2014, אז עמדו לרשותו כ-50 קילוגרמים של שרימפס, שאותם גידל במשך ארבעה חודשים - מחזור הגידול - ואת רובם חילק כטעימות לשפים ולסועדים במסעדות היוקרה של תל-אביב.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.