לעיתים קרובות מידי אני פוגשת מנהלים שלא צולחים ראיונות עבודה רק משום שהם מתראיינים מהחלון. הם אינם מבינים מדוע לא זכו בתפקיד, משוכנעים שהמשרה תפורה עליהם, שהמראיין פספס בגדול, וגם אלה הלוקחים אחריות לכישלון טועים בזיהוי הבעיה העיקרית.
שתי דוגמאות מהשבוע האחרון: מנהל פיתוח ארגוני ומנהלת תחום באגף שיווק, שניהם יוצאי ארגונים גדולים וממותגים שמגיעים לדי הרבה ראיונות. במקרה הטוב הם צולחים את הראשון - בדרך-כלל ראיון משאבי אנוש - אבל בראיון המקצועי הם נופלים. מסרים לדוגמה: "אני מטפל בתוכניות להגברת מחויבות העובדים, פיתוח מנהלים, שימור עובדי מפתח... בלה בלה בלה", "אני אחראית על פיתוח מוצרים, מחקרי שוק, מבצעי מכירות, בלה בלה בלה... עובדת מול משרד הפרסום, ממשקים רלוונטיים בארגון...".
בשני המקרים המנהלים מקפידים על תיאור גנרי ומשעמם של התפקיד, משל המראיין אינו יודע מה עושים מנהל פיתוח ארגוני או מנהלת תחום כשהם באים בבוקר לעבודה. כשהמראיין מתעקש על דוגמאות, המנהלים בשלהם - "בניתי מבצע קידום מכירות למים ממעיינות בסודן. תמחרתי, תיאמתי כמות מספקת בנקודות המכירה, ניהלתי את קמפיין הפרסום..." , "פיתחתי סדנא בת יום שלם בשיתוף עם... שחיברה את העובדים לחזון, למטרות וליעדי הארגון בשנה הקרובה..." - המשך תיאור כללי של משימות יומיומיות מנותקות מקונטקסט שאינן מספקות כל מידע בעל ערך על המועמד, אוסף משפטים משמימים, חפים מכל מסר ניהולי.
תתראיין כמו המנהל שלך
מה הקשר לחלון? כשמנהלים מתקשים להבין מה לא בסדר אני מגייסת לעזרתי דימוי פיזי, ומבקשת מהם להמשיל את התפקיד לחדר לתוכו ניתן לצפות מהחלון ומהגג. בשלב הבא אני מאלצת אותם להשקיף על תפקידם מלמעלה, מהגג, מנקודת המבט של הבוס שלהם וזה שמעליו. במקום להסתכל על התפקיד מהחלון ולתאר בפרטי פרטים מה הם רואים - העבודה היומיומית על כל מרכיבה - הם מתבקשים להתמקד מסרים ניהוליים, כאלה שהבוס היה מעביר אילו נשאל על התפקיד שלהם, לרבות נתונים כמותיים על החברה, התפקיד, האתגרים, ההישגים. למשל: "בשנת 2008 רכשה אותנו חברה בינלאומית עם 6000 עובדים, פי 20 מאיתנו... הבעיות העיקריות היו: שחיקה ברווחיות בגלל.. ירידה מתמשכת של 20% במכירות עקב... קשיי התנהלות בתוך ארגון גלובלי, נחיתות ברמת הגימור... שביעות-רצון עובדים נמוכה... וכל זה בתקופת משבר עולמי. האתגרים העיקריים שלי היו: 1. השבחת כוח-האדם בתפעול ובמכירות 2. הקטנת נטישת עובדים. אחרי שנה וחצי בלמנו את הירידה במכירות, נתח השוק צמח מאז ב 5%, שיעור הנטישה ירד ל- X, רמת שביעות-הרצון בעבודה עולה בהתמדה, מ-Y כשנכנסתי לתפקיד ל-Z היום...".
סמנכ"ל עם מנטאליות של פרולטריון
כמו כן חשוב מאד לבנות סל דוגמאות לאתגרים ספציפיים איתם התמודדתם (רצוי "סקסיים", יוצאי דופן) מקצועיים וניהוליים כאחד, שיעזרו למסמר אתכם בראשו של המראיין. בכל דוגמה הציגו בקצרה - מה הייתה הבעיה, מה עשיתם, מה יצא - כולל נתונים כמותיים, אחרת הראיון יישאר אבסטרקטי, ברמה של סיסמאות בלבד. למשל: "הבעיה הייתה ירידה של X% במכירות המים בטעמים בעיקר בנקודות הקרות, עקב חדירת מתחרה מאירן... גיבשתי מבצע קד"מ משולב - לקמעונאים ולצרכן סופי - בשיתוף עם מובילי דעה סודנים, בעלות של... שזכה לחשיפה אדירה, כולל בחדשות בערוץ 2. הקמפיין שבנינו דורג 3 במדד הפרסומות הזכורות... והמכירות עלו ב Y%".
ללא מסרים שכאלה אין סיכוי שהמראיין יצליח לראות את התמונה כולה ולהבין את תפקידכם בכוח ותרומתכם לחברה, ולא תצליחו להתבדל ממועמדים מתחרים. הראיון יישאר תלוי באוויר ותוך ימים (או שעות) הוא כנראה ייפול, כשהמראיין לא זוכר כלום, לא אתכם ולא את החלון הבלגי שגררתם לראיון. יתרה מכך, מנהל (במיוחד סמנכ"ל) המתמקד בראיון בתיאור התפקיד שלו בלבד ממצב עצמו כ"ראש קטן", פקיד עם ברזלים על הכתפיים, סמנכ"ל עם מנטאליות של פרולטריון.
האם ראיון מהגג רלוונטי רק למנהלים? כמובן שלא. גם עובד זוטר שיתכונן לראיון במתכונת הזו יצליח לבדל עצמו ממועמדים מתחרים, רק צריך לדעת בדיוק מהם המסרים הרלוונטיים לכל תפקיד ותפקיד. בהצלחה.
■ הכותבת היא מומחית לניהול קריירה.
לתגובות: orna@rudi-cm.com
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
