נתונים חדשים מגלים במה מושקעת הפנסיה שלכם

לפני כשבוע וחצי הפתיע בנק ישראל, בראשות הנגידה קרנית פלוג, והוריד את הריבית לרמת שפל של 0.1%. המהלך התקבל במשק בהפתעה כאמור, הגם שהוא נעשה כחלק ממגמה עולמית. למעשה, גם קודם להפתעה שהנחיתה פלוג הריבית הייתה בסביבה אפסית זמן רב, ותמרצה כבר שנים את המשקים ואת שוקי ההון.

המציאות הזו, של סביבת ריביות אפסית שמשפיעה ומאפיינת את שוקי החוב, המניות ואפיקים אחרים, מלווה את מנהלי ההשקעות המוסדיות, שרשמו בשנים האחרונות תשואות נאות, וכך גם בתחילתה של 2015. עם זאת, ככל שמציאות הריבית האפסית מתארכת ואף מעמיקה, נראה שהאתגר במציאת התשואות העתידיות הולך ונעשה קשה יותר.

לאור זאת בדקנו כיצד נראה התיק המצרפי של אפיקי החיסכון של עולם הפנסיה הצוברת, בקופות הגמל לתגמולים, קרנות הפנסיה החדשות המקיפות והפוליסות המשתתפות ברווחים של חברות הביטוח, ערב החלטת הריבית.

נכון לסוף ינואר האחרון נוהלו בקופות הגמל לתגמולים נכסים בהיקף של כ-190 מיליארד שקל, בדומה לזה שיש בקרנות הפנסיה החדשות המקיפות. בפוליסות ביטוחי המנהלים שמנוהלות בשוקי ההון נוהלו נכון לסוף ינואר נכסים בהיקף כולל של כ-228 מיליארד שקל. בסה"כ, בשילוב אפיק הפנסיה הצומח במהרה ושני האפיקים האחרים שמתאפיינים באי-הצטרפות של לקוחות חדשים, מדובר בשוק שמנהל כ-608 מיליארד שקל כספי ציבור.

מבדיקת "גלובס" עולה כי שקל אחד מכל 20 שקלים שמנוהלים אצל המוסדיים נשמר כיום כמזומן או בשווי מזומן. מדובר בכ-30 מיליארד שקלים שלא מושקעים באפיק שנושא ריבית, אפילו תיאורטית, ושמהווה כ-5% מהתיק. אגב, הנזילות המיידית הגבוהה ביותר נרשמת בגמל, שמאופיין בכך ששיעור הכספים הנזילים הניתנים למשיכה ממנו גבוה בסדרי גודל מאשר ביתר האפיקים. לאפיק זה ניתן להוסיף 7 מיליארד שקלים נוספים, כ-1.2% מהתיק הכולל, שחונים ביפקדונות, רובם ככולם בבנקים בישראל.

ואולם, אחד הנדבכים המרכזיים של כל תיק השקעות, בוודאי כה גדול, הוא רכיב האג"ח הממשלתיות. אלו, סחירות ולא סחירות, ישראליות וזרות, מהוות כ-31.6% מהתיק המוסדי הכולל, והחזקות אלה מסתכמות בכ-192 מיליארד שקל. כמעט כל רכיב חוב מדינה בתיקי המוסדיים בישראל מופנה לישראל, ורק 2.4% מתיק החוב הממשלתי הופנה למדינות זרות (יותר בקופות הגמל והרבה פחות בקרנות הפנסיה). נציין על רקע זה את המציאות הלא פשוטה של הריביות הנמוכות, שאמנם יצרה רווחי הון אך מאיימת ליצור גם הפסדי הון עתידיים.

אפרופו חוב מדינה, קרנות הפנסיה החדשות המקיפות שונות מיתר האפיקים בדבר מרכזי ומהותי כאחד: כ-30% מסך נכסיהן מושקע באג"ח מיועדות שהמדינה מנפיקה רק להן, ושמניבות ריבית ריאלית שנתית של 4.86%. ללא ספק מדובר בפתרון נוח למנהלי ההשקעות בקרנות הללו, שרואים תשואה ראויה באפיק סופר-סולידי, שגם לא מושפע מהורדות הריבית.

לצד החוב הממשלתי, גם אפיק החוב הקונצרני מהווה נדבך מרכזי, כש-20.6% מהתיק הכולל מופנה לאג"ח קונצרניות. קופות הגמל וחברות הביטוח מזרימות לשם כ-23% מנכסיהן, וקרנות הפנסיה החדשות המקיפות הרבה פחות.

הרוב המכריע של החוב הקונצרני הוא של חברות ישראליות ובשוק המקומי. אג"ח קונצרניות, סחירות ולא סחירות, של חברות ישראליות, שנרכשות בישראל ואף בחו"ל, מהוות כ-15% מהתיק הכולל, ומסתכמות בכ-91 מיליארד שקל.

לצד זאת, רכיב ההלוואות המובטחות בביטחונות "אחרים", כלומר ההלוואות הפרטיות הסמי-בנקאיות, שמהוות חלופה לאג"ח קונצרניות "רגילות", מהוות כ-4.4% מהתיק הכולל, עם שונות גבוהה בין היצרנים השונים, כשבחברות הביטוח ובקרנות הפנסיה מדובר על יותר מ-5%. כך, בשקלול האג"ח הקוצרני וההלוואות המגובות בביטחונות של המגזר העסקי, המוסדיים מעניקים "אשראי עסקי" בהיקף של כ-152 מיליארד שקל - כ-25% מהתיק הכולל. כ-118 מיליארד שקל מכספים אלה מופנה לקונצרנים ישראליים.

עוד נציין, כי רכיב קרנות ההשקעה מהווה כיום כ-4.1% מהתיק המוסדי. חברות הביטוח מפנות אל הקרנות הללו כ-5% מהתיק שלהן, וקופות הגמל וקרנות הפנסיה מסתפקות בפחות מ-4%. קרנות ההשקעה נחשבות לאפיקי השקעה אלטרנטיביים לאפיקים המסורתיים של שוקי ההון. אפיק אלטרנטיבי נוסף שזוכה לעדנה בשנים האחרונות הוא אפיק ההשקעה בנדל"ן, רובו ככולו מניב.

נכון לסוף ינואר 2015, כ-2.1% מהתיק המוסדי הלך להחזקה ישירה בנדל"ן. מספרים אלה לא מציירים את התמונה המלאה לגבי החיבה של המוסדיים בישראל לנדל"ן, משום ההשקעה הנוספת, הגדולה, בתחום זה דרך ני"ע 'מסורתיים'.

 איך נראה התיק לחסכון לטווח ארוך בפנסיה