סוף סוף פלוג מורידה כפפות

אירועי השבוע האחרון של חודש פברואר הביאו לביטוי יותר מכל דבר אחר את השינוי בהלך הרוח שחל בבנק ישראל בכל הקשור לשוק המט"ח המקומי. מעבר להפחתת הריבית שהיממה את השוק, התראיינה המשנה לנגידה נדין בודו טרכטנבג באופן בו לא התראיין בכיר בבנק מזה שנים, והודתה בלי למצמץ ובלי ללכת סחור סחור כפי שעשו קודמיה שבנק ישראל מעוניין בפיחות השקל ויפעל לשם כך במספר כלים.

לקינוח שב בנק ישראל להפתיע והתערב בשוק ביום שישי בצהרים, התערבות שמטרתה אחת - לגרום לפיחות משמעותי.

בסיכומו של השבוע פוחת השקל לעומת הדולר ב-4% והיחלשות האירו בעיקר בשבוע האחרון תרמה לשבירת מחסום 4 שקל לדולר המיתולוגי.

מספר כלכלנים מהדור הישן ועוד אנליסטים מטעם תוקפים מזה זמן רב את בנק ישראל ומדיניותו, מספרים סיפורים על הפסדים, על נזק למשק ולציבור ומה לא. חלקם, כפי שאנו נוהגים לומר, "מדברים מהפוזיציה", וזה בסדר. אחרים פשוט מסרבים להתמודד עם עובדות מוצקות, מכסים את עיניהם וזועקים לשמים מנטרות שאבד עליהן הכלח.

העובדות פשוטות ומספיק לראות מה היו התוצאות במשק ברבעון האחרון - הצמיחה עלתה, בעיקר בזכות התאוששות היצוא, האבטלה בירידה עקב גיוס עובדים לתעשייה והכנסות המדינה ממיסים עלו. זה מה שקורה כשהשקל נחלש.

אז הגיע הזמן שתכניסו את זה טוב טוב לראש. כלכלת ישראל מוטת יצוא. 40% מהתמ"ג זה יצוא. ליצוא טוב שקל חלש. גם לתעשייה המקומית טוב שקל חלש כי זה מאפשר לה להתמודד בהצלחה מול יבוא זול. היחידים שמפסידים הם כמה יבואנים שלא טרחו להגן על עצמם וכמה ספקולנטים שהימרו לטובת השקל ובהם מספר גופים מוסדיים ששולחים עכשיו את נציגיהם להסביר למה הבנק המרכזי השתגע. ולכל המקטרגים בנוגע לכמה עולה אסטרטגיה זו למשלם המיסים, אני מציע להתאפק כמה ימים עד שיצא הדו"ח השנתי של בנק ישראל.

אך אחד לא בא לטעון שהקלה כמותית וריבית אפסית הן המתכון לחיים ארוכים ובריאים. כולם מבינים שזו תרופה, וכפי שטענתי בעבר, רק הזמן יוכיח את יעילותה, אם כי בינתיים ארה"ב מוכיחה שהתרופה יעילה. מדינת ישראל אינה יכולה לפעול בוואקום ולעיתים חייבים לפעול תוך פזילה לשווקים המרכזיים. כך פועל בנק ישראל.

בנק ישראל ראה בינואר כיצד תוך חודש ימים נעלם רוב הפיחות בשקל וזה כלל לא משנה אם מדובר בכספי אקזיטים (עובדתית רוב כספי האקזיטים כלל לא הגיעו לשוק המט"ח מכיוון שחלק מהנהנים הם משקיעים זרים וחלק מקומיים המשתמשים בכסף להשקעות עתידיות ואינם ממירים אותו), יצואנים שהמירו את תמורות השנה או הגנו, מוסדיים שהשתטו והמירו מיליארדי דולרים בתקווה שהשקל יתחזק או סתם ספקולנטים שחזרו לפעול בהיקפים נאים. זה מחייב אותו לנקוט בצעדים לא שגרתיים וכך עשה, לטובת מדינת ישראל וכלכלתה. ותודה לאל שהפסיקו שם להתחבא מאחורי סיסמאות וקראו לילד בשמו - שקל חזק לא בריא לישראל.

וכיצד תשפיע סערת סוף השבוע בשוק המט"ח העולמי? סביר שנראה את הדולר נסחר בימים הקרובים מעל מחסום 4 שקל לדולר, אולם כפי שטענתי לא מזמן פוטנציאל ההתחזקות מוגבל ושער זה מהווה שיווי משקל נוח לכולם. גם היחלשות האירו הייתה דרמטית ומהירה מדי ולאחר מהלך אגרסיבי שכזה מגיע בדרך כלל תיקון. המשך היחלשות האירו יתרום כפי הנראה לפיחות נוסף של השקל לעומת הדולר לכיוון 4.05 ואולי אפילו 4.10 אולם סביר יותר שהוא גם יזרז התבטאויות בצד השני של האוקיינוס על עוצמתו המוגזמת של הדולר וזה יעצור את הסחף. מהלך כזה יחזיר את מוכרי המט"ח לזירה והצמד דולר/שקל ישוב להיסחר סביב נקודת שיווי המשקל החדשה.

יוסי פרנק, יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס לניהול סיכונים.

yf@energyfinance.co.il www.energyfinance.co.il

אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע. בעמוד שלי במדור הדעות תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עמי.

החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.