עיריית תל-אביב מערערת לעליון על היטל השבחה

הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל-אביב הגישה לאחרונה ערעור לבית המשפט העליון על פסק הדין של בית המשפט המחוזי, שביטל תשלום היטל השבחה בסך 1.5 מיליון שקל אותו דרשה בגין תוספת בנייה של כ-550 מ"ר למגדל היוקרה בארי נהרדע.

עיריית תל-אביב טוענת כי לא יעלה על הדעת שתוספת זכויות בנייה כה משמעותית במגדל מגורים יוקרתי בלב תל-אביב תהיה פטורה מתשלום היטל השבחה רק בשל היותו מהלך טכני דו-שלבי, שבו פוצלה לשניים הבקשה של היזם להיתר בנייה.

בבקשת הערעור מציינת הוועדה המקומית, באמצעות עו"ד ניר בראונשטיין ממשרד ברגרזון ושות', כי בית המשפט המחוזי טעה בפסיקתו כאשר התערב בקביעות השמאית המכרעת, וכן בהחלטת ועדת הערר המחוזית, שהן "ערכאות" מומחיות בתחום התכנון והבנייה והיטלי השבחה בפרט, שכולן קבעו כי יש להטיל על היזמית היטל השבחה בגין מימוש נוסף של זכויות בנייה, אשר אושרו והתווספו לפרויקט.

חברת "מגדלי בארי שלמה המלך בע"מ", שבנתה את הפרויקט, קיבלה היתר בנייה להקמתו, כאשר בהמשך אושרה תוכנית חדשה במסגרתה היה ניתן להמיר שטחי מרתף של 552 מ"ר לשטח עיקרי שהעניקו למגדל קומה נוספת. בפועל הוקם מגדל של 32 קומות, לעומת 31 קומות שכלל ההיתר המקורי.

בגין תוספת בנייה זו, אותה ביקשה יזמית הפרויקט מהוועדה המקומית, הוטל היטל השבחה נוסף על החברה בסך 1.5 מיליון שקל, שנקבע על-ידי שומת שמאי הוועדה מקומית, ובהמשך על-פי קביעת השמאית המכרעת לבנה אשד.

יזמית הפרויקט ערערה על חיוב זה לוועדת הערר המחוזית, שגם היא, אחרי שבדקה היטב את הקביעות בשומה המכרעת, לא מצאה לנכון להתערב בהן והחליטה כי מדובר בעניין שמאי מובהק, וכי מדובר בתוספת זכויות בנייה המשביחה את הנכס. על כן יש לשלם את היטל השבחה, כפי שקבעה השמאית המכריעה.

יזמית הפרויקט הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי כנגד ההחלטה, והשופט מאיר יפרח קבע כי בשל מהלך טכני, של פיצול הבקשה להיתר בנייה על-ידי יזמית הפרויקט לשני שלבים, פוצל גם החיוב בהיטל השבחה לשני שלבים, ועל כן אין לאפשר לוועדה המקומית לחייב בהיטל ההשבחה הנוסף.

עוד קבע יפרח כי הקביעה הראשונה של שמאי הוועדה המקומית הינה היטל ההשבחה הסופי בגין המהלך התכנוני כולו.

עיריית תל-אביב הגישה ערעור על פסק הדין לבית המשפט העליון, בו היא טוענת, בין היתר, כי לא יעלה על הדעת שתוספת זכויות בנייה כה משמעותית במגדל מגורים יוקרתי בלב תל-אביב תהיה פטורה מתשלום היטל השבחה רק בשל היותו מהלך טכני דו-שלבי, שבו פוצלה לשניים הבקשה של היזם להיתר בנייה.

לטענת העירייה, "בית המשפט נתן למשיבה 'פרס' של פטור מלא מהיטל השבחה, אך ורק בגלל שהמשיבה ערכה פיצול טכני בין הבקשה הראשונה להיתר, שאך המירה את השטחים עיקריים במרתף לשטחי שירות, לבין הבקשה השנייה להיתר, שהגדירה היכן ימוקמו אותם שטחים עיקריים שהשתחררו, ובאיזה ייעוד הן ישמשו".

עוד טוענת העירייה כי בית משפט המחוזי טעה כאשר התערב בעניינים שמאיים ומקצועיים, שוועדת הערר לא ראתה לנכון להתערב בהם, ועל אחת כמה וכמה שלא היה מקום כי יחליף את שיקול-הדעת השמאי והמקצועי הן של השמאית המכריעה והן של ועדת הערר בשיקול-דעתו.

עוד טוענת העירייה כי פסק הדין "מביא לתוצאה בלתי צודקת, וכיום המשיבה אינה חייבת בהיטל כלשהו בגין אישור התוכנית, תוך פגיעה קשה בקופה הציבורית, ובניגוד ברור לעיקרון הצדק החלוקתי, העומד בבסיס היטלי ההשבחה".