מחדל מתגלגל: אכיפה לקויה בתחום האופניים החשמליים

לפני כשבועיים מת מפצעיו אנטוניו רעיה, קשיש בן 85 שנפגע בתאונת פגע וברח על-ידי רוכב אופניים חשמליים, ככל הנראה ילד.

בעוד שיש תמימות-דעים כי אופניים הם כלי תחבורה סביבתי ויעיל, אופניים חשמליים הרכובים באין -מפריע בידי ילדים הפכו למפגע, וכאן נכנס תפקידם המכריע של ההורים.

אלא שנתוני זאפ מלמדים על גידול מהיר מאוד בענף. בישראל פועלות כ-440 חנויות אופניים, 152 מתוכן מתמחות באופניים חשמליים: המספר הזה מגלם הכפלה במספר החנויות המתמחות מאז ינואר 2014. רוב החנויות ממוקמות בתל-אביב (36%), ולאחר מכן בחיפה (24%).

 גידול במספר החנויות לאופניים

אופיר מנור, מנכ"ל חברת אלקטרה בייק המייבאת אופניים, מדגיש את תפקידם הקריטי של ההורים: "ההורים צריכים ללמד את הילד תמרורים וסימני הדרך", הוא אומר. "אין הבדל בין אופניים חשמליים ובין רכיבה על טוסטוס במהירות 25 קמ"ש. בנוסף, על ההורים להתנות את הנסיעה בחבישת קסדה של הילד ובאיסור של הרכבת חבר".

אבי גנאור, מייסד ועורך ראשי במגזין "אופניים", תומך ברכיבה על אופניים - אך מחדד: "הגבלת גיל הרכיבה ל-14 זה המינימום של המינימום, אבל אלפי ילדים בני 9-11 רוכבים על אופניים חשמליים מבלי שיש להם יכולת מנטאלית להתמודד עם נהיגה, וזו כניעה של הורים. לאחרונה ביקרתי בהולנד, מדינה שמצהירה שאופניים הם כלי תחבורה המועדף עליה, ושם מי שרוכב על אופניים חשמליים הם בני 60 פלוס. לא ראיתי אפילו ילד אחד שנוהג באופניים חשמליים".

בהולנד הרכיבה על אופניים חשמליים מותרת רק מגיל 16, ויש צורך ברישיון מיוחד או רישיון נהיגה וביטוח מתאים.

לדברי גנאור, "הולנד משקיעה כל שנה מיליארד אירו בבניית תשתיות אופנים ומסלולים לרוכבים, וזה הפתרון המתבקש. גם הממשלה שלנו צריכה להסתכל 10-20 שנה קדימה. כלי התחבורה העתיק הזה, שפותח לפני 150 שנה, הוא הפתרון האולטימטיבי לתחבורה, ואצלנו ההבנה הזו באה יותר מהציבור ופחות מהממשלה, ולראיה - אין תשתית אחת מסודרת שלא התמלאה ברוכבים".

יצוין כי סלילת מסלולי אופניים מצויים בסמכות הרשויות המקומיות. במשרד התחבורה מסבירים כי המשרד מסייע בתקציבים לרשויות שמגישות תכניות לפיתוח מסלולי אופניים.

 חלוקה דמוגרפית-אופניים

מצפצפים על התקן

לפי נתוני אתר zap השוואת מחירים, המחיר הממוצע לאופנים חשמליים עומד על 3,700 שקל ומגלם ירידה של 9% ביחס למחיר אשתקד. הדגם הפופולרי ביותר הוא של אופניים חשמליים עם שלדה מתקפלת, גלגלים בקוטר 20 אינץ', סוללה בהספק 36 וולט, 10 אמפר. מנוע 250 וואט בהספק מירבי של 25 קמ"ש.

ההבדלים במחירים נובעים מתוספות של אבזור, איכויות השלדה, הסוללה והמנוע. כל דגם שמגיע ארצה עובר אישור של מכון התקנים, שבימים אלה אגב משנה את הליך הבדיקה, יש שיגידו שבמטרה לסנן את ריבוי היבואנים בענף (באמצעות הליך יקר).

ליאור לוי, יבואן אופניים ובעלי החנויות O-fun, מספר על ריבוי חנויות ויבואנים ועל מחירי רצפה שעשויים לבוא על חשבון שירות: "נכנסו לענף סוחרים שלא קשורים לתחום ולא מבינים את חשיבות השירות, שגם היא מתומחרת במחיר האופניים. הם משכו את המחיר מטה ולא יכלו לתת שירות - נדבך שהוא הרבה יותר הכרחי באופניים חשמליים ביחס לרגילים בגלל הטכנולוגיה שבמוצר. הרבה חנויות נפתחו, ולא מעט כבר נסגרו כי לא יכלו לתת שירות. לכן הכי חשוב מבחינתי שאנשים יבדקו ממי הם קונים ומי מעניק אחריות - גם אם זה אומר לשלם עוד 200-300 שקל".

גנאור מדגיש כי טווח המחירים יכול לנוע ב-2,000 בסקאלת הזולים ולטפס ל-10,000 שקל. "אני לא אומר שהזול הוא בהכרח לא תקני, אבל מציע להימנע מחלטורות ולבדוק טוב ממי קונים ומי מעניק אחריות. חשוב לא להתפתות לאופניים מהירים מעבר לתקן (250 וואט ועד 25 קמ"ש)".

גנאור מציע להעדיף מסיבה בריאותית אופניים חשמליים שמצריכים מהרוכב לפדל גם במצב חשמלי. "המנוע הוא למעשה כלי עזר שאמור להוסיף לכוח הסיבוב של הפדל. אני מניח שאחרי שיגישו הרבה תביעות נגד יבואנים לא תקניים - נראה פחות חלטורות".

לדברי גנאור, חלק ניכר מהאופניים החשמליים שנמכרים בישראל אינם תקניים: "יש יבואנים שמביאים ערכת מנוע ומתקינים על שלדות שלא נועדו לכך. אופניים חשמליים כבדים יותר מאופניים רגילים בגלל השלדה, ומשקלם נע בין 20 ל-25 ק"ג, לעומת 12-13 ק"ג לאופניים רגילים. כשמלבישים מנוע חשמלי על אופניים עם שלדה קלה יחסית, התוצאה היא חוסר יציבות של הרוכב, כידונים ומוטות כיסא שנוטים להישבר וסכנה בטיחותית של ממש. הקונים חייבים לדרוש תעודה של מכון התקנים".

המחירים בארץ נמוכים משמעותית מבאירופה, עד כדי חצי מחיר מדגמים דומים באנגליה, וזאת בגלל התחרות הערה בענף והמיסוי היחסית נמוך (7%) על אופניים.

 המספרים החשמליים

הנפגעים תובעים

"הבעיה מתחילה בכך שאין הלכה שקובעת שאופניים חשמליים הם כלי רכב מנועי", אומר עו"ד אילן קנר, שלאחרונה הגיש תביעה בשם מספר נפגעי תאונות (רוכבים והולכי רגל) בהם היו מעורבים אופניים חשמליים. "לפי פקודת התעבורה כל רכב מנועי צריך להיות עם רישוי, רישום וביטוח. לגבי אופניים חשמליים אין הסדרה, למרות שכלי הרכב הזה קיים בישראל 5 שנים.

"ב-2010 העניק משרד התחבורה פטור מרישום ומרישוי למשך שנה אחת. עברו 3.5 שנים מאז, ובאוגוסט האחרון שוב הותקנו תקנות שמעניקות פטור, הפעם ללא הגבלת זמן. במהלך 3.5 השנים הללו איפשר משרד התחבורה לייבא 100 אלף זוגות אופניים חשמליים, ולמעשה כל מי שרכב עליהם היה עבריין משום שהחוק אוסר לרכב על רכב מנועי בלי רישוי ורישום. היות ואין חוק, גם ידיה של המשטרה כבולות, משום שאין לה מה לאכוף", הוא אומר.

"מי שמעורב בתאונת אופניים חשמליים לא זכאי לפיצוי, אלא אם הוא יצליח לתבוע באופן אישי את הפוגע. הסיבה היא שאין חובת ביטוח לאופניים ממנועים", אומר קנר. "חברות הביטוח לא מכרו פוליסות, כי המפקח נרדם בשמירה".

קנר הגיש תביעה נזיקין מרוכזת בשמם של כ-20 נפגעי תאונות שבהן היו מעורבים אופניים חשמליים, אך התביעה לא פונה לפוגעים אלא לרשויות: הנתבעת הראשונה היא קרנית (גוף ציבורי שהוקם במטרה לטפל בנזקי גוף של נפגעי תאונות דרכים שלא יכולים לתבוע את הפוגע בהם, למשל במקרה של פגע וברח).

המטרה הראשונית היא שהאופנים החשמליים יוכרו ככלי רכב מנועי, וכך הולך רגל שנפגע על-ידי רכב מנועי שהיה חסר ביטוח זכאי לפיצוי מקרנית. בין התובעים גם רוכבי אופניים שנפגעו.

לדברי קנר, "לפי חוק, מי שנהג ללא ביטוח/רישיון ושהיה מעורב בתאונה לא יכול לקבל פיצוי מקרנית. אני טוען שרוכבי אופניים זכאים, משום שלא היה להם ממי לקנות ביטוח".

נתבע נוסף הוא משרד התחבורה, בטענה ל"רשלנות על התרת יבוא האופניים מבלי להסדיר את הרישום והרישוי במשך 3.5 שנים, ומבלי להודיע לציבור שרוכב אופניים חשמליים מפר תקנות".

עוד נתבע המפקח על הביטוח במשרד האוצר, בטענה כי "לא דאג לכך שחברות הביטוח ימכרו ביטוח חובה".

 תקנות בנוגע לרכיבה על אופניים חשמליים

תגובות

■ משטרת ישראל: "התקנות ממתינות לאישור הסופי, ולפיהן האכיפה תבוצע על-ידי הפיקוח העירוני. עד לאישורן, האכיפה מבוצעת בהתאם לתקנות התעבורה הקיימות על-פי דין, ביניהן, תקנה 134". התקנה קובעת כי שוטר שמצא אופניים שרוכבים עליהם תוך הפרת התקנות, רשאי להוציא את האוויר ואת השסתומים כדי למנוע את המשך רכיבה.

■ משרד התחבורה: "בשנתיים האחרונות נערכו מבצעים רבים כנגד בתי עסק שמכרו אופניים וקורקינטים חשמליים בלתי חוקיים. הוחרמו מאות כלים חשמליים האסורים בשימוש. בקרוב יתבצעו מבצעים נוספים נגד משווקי אופניים וקורקינטים חשמליים שאינם עומדים בתקן הישראלי. משרד התחבורה והרשות הלאומית לבטיחות בדרכים גיבשו קמפיין הסברתי נרחב המדגיש את חובת הזהירות בדרכים ואת אופן השימוש באופניים חשמליים לרוכבים ולמשתמשי הדרך".

■ המפקחת על הביטוח: "בימים האחרונים התקבל באגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון כתב תביעה בעניין האופניים החשמליים. כתב התביעה ייבחן, ועמדת האגף תוגש לבית המשפט".

פרשנות: לא רואים אף אחד ממטר / דפנה הראל-כפיר

אין דרך אחרת לתאר את התנהלות משרד התחבורה ומשטרת ישראל בעניין האופניים החשמליים, מלבד הפקרת חיי אדם. כיצד יעלה על הדעת לאפשר לילד לנהוג בכלי רכב לכל דבר ועניין, ולסכן את כל סביבתו? מדוע צריך אדם להיהרג מידי רוכב חסר אחריות וחסר מוסר (שאף הגדיל לעשות ונמלט מהמקום), בגלל היעדר אכיפה ובגלל תקנות מקלות מדי?

אלא שהזלזול בחיי אדם מצד אותם מוסדות שלטון שאמורים להגן עלינו הוא תמונת מראה שלנו עצמנו, של החברה הישראלית, של ההורים הישראלים ושל הדור הצעיר שגדל כאן.

אלה אותם הורים שהולכים ומוציאים אלפי שקלים כדי לקנות לילדיהם כלי רכב לכל דבר ועניין, אותם הורים שחלקם מחפשים דווקא את הדגמים שמהירותם חורגת מ-25 קמ"ש, אותם הורים שרואים את ילדיהם דוהרים על מדרכות ולא מעירים להם, אותם הורים שמגוננים על ילדיהם גם כשאלה מתנהגים בגסות ומפרים חוק, אותם הורים שמחנכים את ילדיהם לא לראות אף אחד חוץ מאת עצמם.

ואלה אותם נערים שהתקנות הן לא יותר מהמלצה טרחנית מבחינתם, ששועטים בין ילדים רכים ואנשים מבוגרים - בין מכוניות נוסעות ועל מעברי חציה, שגדלים על ברכי תפיסת העולם שחוק נועד כדי להפר אותו, ושמאמינים בכל לבם שהתחשבות בסביבה היא מילה גסה.

לכן, הפתרון נעוץ לא רק ברגולציה ובאכיפה, הפתרון טמון בחינוך - ולא בחינוך בבית-הספר, אלא בחינוך בבית. בהנחלת ערכים של שמירת חוק, כיבוד הזולת והתחשבות בסביבה.

בעידן שבו בכל כמה ימים אנחנו עדים ל"סרטון שוקולד" חדש, המילים הללו נשמעות שחוקות ואנכרוניסטיות, אבל הגיעה העת לנער מעליהן את האבק.