לפני יומיים פורסם ב"ידיעות אחרונות" מה שהוגדר כ"מסמך הוויתורים" של ביבי. דובר בו, בין השאר, על אפשרות של נסיגה לגבולות 67. ראש הממשלה שלף את התגובה הקלסית שלו למקרים כאלה: "זה לא אני". הפעם זה האמריקאים, טען ראש הממשלה. אבל מה לנו ומי לנו אמריקאים? הרי שמענו אותך ביבי אומר במו פיך שאתה בעד שתי מדינות לשני עמים, שזה אומר ויתור על שטחים. ואמנם ביבי, או מי מיועציו, תפס את הסתירה, והיום (ב') פרסם "הארץ" כותרת ראשית לאמור: "נתניהו מסתייג מנאום בר-אילן: לא יהיו שום ויתורים ונסיגות".
ההכחשה
אבל מיד לאחר הפרסום באה הכחשה מלשכת ראש הממשלה: "נאום בר-אילן אינו בטל". אם כך, אז ביבי כן מצדד בנסיגות, ככתוב ב"מסמך הוויתורים". מבלבל, אני יודע. אבל למען האמת, כל זה לחלוטין לא רלוונטי. בסוף הדברים מתנהלים ללא קשר להצהרות ולהבטחות. וזה בסדר. מנהיג לא צריך לדבוק בכל מחיר באמירות שבוטאו במצבים ובתנאים אחרים. אדרבא, לפעמים דבקות כזאת יכולה להיות מזיקה מאוד. מה שלא בסדר זה לצדד בנסיגה ובמקביל למתוח ביקורת על אחרים שאומרים את אותו הדבר.
בוקר טוב, זהבה גלאון
כל הכבוד, זהבה גלאון, בימים אלה גילית את מה שלרבים מאוד גלוי כבר שנים: שהפלסטינים, גם הישראלים, "ברגע האמת נתנו ליסודות הלאומניים להכתיב את דרכה של הרשימה המאוחדת שלהם" - לאומנות ובדלנות במקום שותפות, כדבריך. מתי זה קורה לך? כאשר זה נוגע ישירות למפלגתך ולך, כש"הם" מסרבים לעשות אתך לא הסכם שלום אלא הסכם עודפים.
"הם" לא נכשלו
את טועה כשאת אומרת ש"הרשימה המשותפת נכשלה במבחן האולטימטיבי לשותפות". הם לא נכשלו, כי הם, ברובם, אף פעם לא ממש היו בעד שותפות אמת. כל הניסיונות להגיע לשותפות כזאת - של אולמרט, ברק ופרס, בין השאר - כשלו בדיוק כמו הניסיון שלך לכרות אתם ברית עודפים. זו את שממשיכה להאמין כנגד כל העובדות בשטח. זה מאפשר לך לשייט אל הכנסת על קולות "הצפונים" המושבעים, נגררי גדעון לוי ודומיו. הם, כמוך, לא מוכנים להקשיב לעובדות ולא להיגיון. הם מדקלמים את תורתך-תורתם, בדיוק כמו שימנים קיצונים מדקלמים את תורת רבניהם ומנהיגיהם.
מחלת הקיבעון
קיבעון היא מחלה חוצת גבולות ומפלגות. לוקים בה גם בימין וגם בשמאל. מפלגה השואפת להמריא לא יכולה לעשות זאת כל עוד היא שבויה בחבלי הקיבעון, כי זה לא מאפשר לקבל ציבורים חדשים. התוצאה הנלווית לסטגנציה היא מתן אפשרות לצד השני לגדול על חשבונכם.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
