איפה הבנייה הירוקה?

פחות משבוע לבחירות, וסדר היום הציבורי והתקשורתי רווי בסיסמאות חלולות, בקריאטייב וסרטונים ויראליים. יוצא דופן יחסי הוא נושא משבר הדיור המתקשר ליוקר המחיה, תחום שזוכה לתשומת-הלב של מרבית המועמדים ומעקב צמוד של גופי התקשורת ומבקר המדינה. על פניו, אפשר לברך על הדיון הרציני החושף את עמדות המועמדים בסוגיה. עם זאת, מטריד במיוחד שבשיח המתפשט, המדבר על מענה לביקושים, המועמדים זונחים את שאלת איכות הבנייה וסביבת החיים שבה אנו גרים. כי כשתותחי הביקושים רועמים, השיח על האיכות דומם.

הלך-הרוח הציבורי הדוחף מועמדים להבטיח הבטחות על בנייה של עשרות אם לא מאות אלפי יחידות דיור בזמן קצר מהווה סכנה ממשית עבורנו לקבל סביבת מחיה איכותית לנו ולילדינו. וזה איננו הכרח המציאות. כל שצריך הוא לייחס משקל וחשיבות לבנייה ירוקה שאינה משויכת לימין או שמאל ולהטמיעה כחלק אינטגראלי מהפתרון, כיוון שזו מספקת מענה לאופי ואיכות הבנייה הרצויה. מעבר לכך, כתפיסה רחבה וכוללת, הבנייה הירוקה משתלבת בהתמודדות עם סוגיות בוערות נוספות, כגון יוקר המחיה, צמצום הפערים החברתיים בין המרכז לפריפריה, העלאת איכות החיים ובריאות האזרח, קידום סביבת לימודים בריאה, אתגרים סביבתיים, שיפור תשתיות לאומיות וחיזוק העצמאות האנרגטית של המדינה.

עד כה, נשמעת התייחסות רפה ביותר מצד המועמדים כלפי נושאים אלה, אך עליהם לדעת שהציבור מצפה לעמדות מפורשות המקדמות את הבנייה הירוקה. בפועל, מסקר דעת קהל עדכני שערכה המועצה הישראלית לבנייה ירוקה, עולה שחלק משמעותי מהציבור מעוניין כבר היום בבנייה ירוקה וכ-40% מהמשיבים מצפים לראות עשייה. בנוסף, ולמרות מודעות נמוכה יחסית ושוק צעיר, רבע מהאוכלוסייה העידה שהבית הבא שלהם יבנה או ישופץ כירוק.

שתיקתם היחסית של המועמדים אינה מונעת משחקנים מרכזיים במשק להוביל מהלכים בתחום. כך, פורום ה-15 המייצג את הערים החזקות בישראל, פועל להטמעת התקן לבנייה ירוקה בהדרגה. חברות ויזמים אימצו את התפיסה ומתחייבות לבנות בכפוף לתקן לבנייה ירוקה ומתרבות חברות המוצרים והחומרים בשוק זה. בנוסף, חברות ענק עולמיות כאינטל וגוגל מיישמות דרישות לבניית בנייני משרדים בתקני בנייה ירוקה מחמירים, כחלק ממדיניות ניהול עולמית. זאת, לנוכח התועלות שבנייה ירוקה מיטיבה עם בריאות העובדים, מובילה לחסכון כלכלי, תורמת לעליה בפריון העבודה ולשיפור באיכות החיים ככלל.

תחום הבנייה הירוקה הפך להיות חלק מרכזי מהאג'נדה של חלק מחברי הממשלה היוצאת. כך, השר ארדן קידם את התחום בתפקידיו כשר להגנת הסביבה וכמוהו השר עמיר פרץ, אך לדאבוננו התחום חוצה-המשרדים אינו זוכה להכרה מספקת והטמעה כחלק מדיון בסוגיות הליבה. מכאן, שעל המועמדים מוטלת החובה והאחריות לאמץ גישה זו, ובהמשך להטמיעה במשרדי הממשלה הרלוונטיים ובצמתי קבלת החלטות כמו ברשויות המקומיות.

צעד ראשון הכרחי יהיה בהטמעת הבנייה הירוקה במצעי המפלגות. הטמעה מוצלחת תתחיל בראש ובראשונה בהכרזה על מחויבות אסטרטגית לקידום בנייה ירוקה. הכרזה כזו תייצר אמינות וכיוון בשוק ועליה להיות מלווה בצעדים אופרטיביים, כגון עידוד וקידום התייעלות אנרגטית ושימוש באנרגיות חלופיות כמנוע צמיחה במשק; עידוד חדשנות וחסכון לאומי במקורות אנרגיה; קידום תוכנית-אב לשיפוץ מבנים והקמת קרן ממשלתית לתמרוץ; קידום התחדשות עירונית ופיתוח וחיזוק מרכזים אורבניים. זאת לצד קידום מוסדות חינוך ירוקים ועידוד הוזלת יוקר המחיה באמצעים של תפעול ותחזוקה ירוקים, הטמעת דיור בר השגה ושינוי תמהיל הדירות ושילוב דירות קטנות בפרויקטים.

בבחירות הנוכחיות יש מעט מדי מצעים ודיון באתגרים המרכזיים, כך שהכמות גוברת על האיכות. הגיע הזמן לשינוי בדפוסים אלה ותופגן אחראיות לאומית באמצעות הטמעת סוגיית הבנייה הירוקה, לחיים טובים ובריאים, לנו ולילדנו.

■ הכותבת היא יו"ר ועד מנהל, המועצה הישראלית לבנייה ירוקה.