בנה"פ: קיבלנו צו גילוי מסמכים בפרשת העלמות המס בארה"ב

חקירת בנק הפועלים מול הרשויות האמריקאיות הולכת ומתקדמת. הבנק חשף היום (ג') במסגרת דוחותיו הכספיים כי בתחילת החודש קיבל צו מהרגולטור ממדינת ניו-יורק לגילוי מסמכים בעניין פעילות קבוצת הבנק כולה (ולא רק פועלים שווייץ), הקשורים לחשד לפיו סייע ללקוחותיו האמריקאים להעלים מס.

נציין כי הרגולטור של מדינת ניו-יורק נחשב לאגרסיבי למדי, ויש האומרים שהוא אף אגרסיבי יותר ממשרד המשפטים האמריקאי - הרגולטור המרכזי בפרשה זו.

עוד מציינים בבנק הפועלים כי הצו התקבל לאחר שבחודשים ינואר-פברואר קיימו נציגיו פגישות עם נציגי משרד המשפטים והרגולטור במדינת ניו-יורק, שבמסגרתם הובהר לבנק כי החקירה תיפרס על כלל הלקוחות האמריקאים של בנק הפועלים ולא רק על לקוחות פועלים שווייץ (כפי שהודיעו לבנק בשנת 2011).

כעת סביר להניח כי בשלב הבא הבנק ישכור את אחת מפירמות רואי החשבון הגדולות כדי שתלווה אותו בתהליך בניית ומסירת הנתונים, כשם שלאומי שכרו בזמנו את דלויט, ומזרחי-טפחות שכר לאחרונה את KPMG.

בנוסף לגילוי בנוגע להתקדמות החקירה, מהדוח עולה כי בנק הפועלים הפריש בשנת 2014 196 מיליון שקל בגין פרשה זו. הבנק ציין כי במהלך הרבעונים השני והשלישי עמדה ההפרשה על 107 מיליון שקל. פרשה זו לא דווחה באישורו של המפקח על הבנקים, מחשש שהדבר ייראה כהודאה באשמה מול הרשויות בארה"ב. על רקע התערבות מצד רשות ניירות ערך, שגילתה כי לא נעשה גילוי על ההפרשות, בדוחות שפורסמו היום התבצע הגילוי המלא שלהם.

הפרשה זו מתבססת על הנוסחה שקבעו ממשלות ארה"ב ושווייץ בתשלום הקנס. נזכיר כי הנוסחה מתבססת על היקף הנכסים בחשבונות הלקוחות הרלוונטיים, וכן על הפרמטר מתי נפתחו אותם חשבונות (כך לדוגמה, בחשבונות שנפתחו אחרי שנת 2009 היקף הקנס מגיע ל-50% מהחשבון). בבנק הפועלים ביצעו את ההפרשה בהתאם לאותם נוסחה, לאחר שמיפו את כלל הלקוחות האמריקאים של הבנק.

"אין בידי הבנק מידע מספק"

בדוחותיו מגולל הבנק את השתלשלות החקירה עד כה. "מאז שנת 2011 ועד שנת 2015 קיימו נציגי הבנק פגישות ראשוניות עם נציגים של משרד המשפטים האמריקאי ומדינת ניו-יורק ומסרו להם התייחסות כללית בעל-פה בדבר הפעילות הבנקאית של קבוצת הבנק עם לקוחות אמריקאים ושונותו של הבנק מבנקים אחרים", נכתב בדוח.

לאחר מכן, כאמור, צוין כי בתחילת החודש הגיע הצו לקבלת פרטים. לא ברור אילו פרטים יידרש להעביר הבנק, אך מה שכן ניתן לומר הוא שבנק לאומי, לדוגמה, נדרש להעביר פרטים מזהים על לקוחותיו ונכסיהם וכן התכתבות של עובדים בבנק.

למרות ההפרשה שביצעו, בבנק הפועלים מתעקשים כי עדיין אינם יודעים להעריך את הנזק, וכי ביצעו את ההפרשה רק בשל ההנחיה של המפקח על הבנקים שנבעה מ"שמרנות חשבונאית". "לנוכח השלב המקדמי בו נמצא הטיפול בעניין זה ברשויות בארה"ב, אין בידי הבנק מידע מספק בדבר החקירה ובאיזה אופן מבקשות הרשויות האמריקאיות לבחון את עניינו של הבנק", כותב הבנק.

בבנק הפועלים מודים כי ביצעו בדיקות פנימיות בסיוע יועצים משפטיים חיצוניים לגבי הלקוחות האמריקאים, אך מכיוון שהרשויות בארה"ב עדיין לא הפנו טענות, והבנק אינו מנהל מגעים, הוא אינו יכול להעריך את היקף החשיפה.

בנק הפועלים גם רומז כי היקף החשיפה שלו אינו דומה לזה של בנק לאומי, ששילם קנס עתק של 400 מיליון דולר בגין חקירה באותו נושא: "לא ניתן ללמוד גזירה שווה בין אירועי ותוצאות בנק ישראלי אחר בהקשר זה", נכתב.

במסיבת העיתונאים שערכו היום ראשי הבנק, הם התחמקו משאלות שקשורות לפרשה, ביניהן למה הכוונה שמצבם שונה מזה של לאומי. במקום זאת, הם הפנו לביאורים בדוח בנושא והעדיפו למקד את דבריהם בפעילות של הבנק עצמו וצמיחתו באפיקים השונים.

 החקירה בבנק הפועלים