באחד הימים אירעה תאונת דרכים בין רכבה של ש' (חברה בע"מ) לבין רכב בבעלות חברת השכרה. ש' טענה כי האחריות בגין הנזקים שאירעו לרכבה מוטלת על נהג הרכב ד', שבזמן יציאתו מהחניה בנסיעה לאחור פגע ברכבה וגרם לו לנזקים. עוד טענה ש' כי על חברת ההשכרה לשאת בחבות בגין הנזקים שנגרמו לרכב. מנגד, טענה חברת ההשכרה כי היא אינה מודעת לתאונה שאירעה בין כלי הרכב המעורבים ולא התקבל אצלה כל דיווח בעניין.
חברת ההשכרה שללה את אחריותה בגין התאונה על יסוד הטענה כי הרכב הושכר ל-ד' ובזמן קרות התאונה רכבה היה בשליטתו המלאה ולא בשליטתה. לטענת חברת ההשכרה, היא אינה צריכה לשאת בחבות מול ש' וככל שנגרמה התאונה באשמתו של ד' הרי שרק הוא נושא בחבות בגין הנזקים שאירעו. האם צדקה חברת ההשכרה? מה אומר החוק בעניין נזקים שנגרמו על-ידי רכב השכרה? מה אומרת על כך הפסיקה?
על-פי צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסעות סיור, הסעה מיוחדת והשכרת רכב) וחוזר משרד התחבורה, קיימת חובה על חברת השכרה לרכוש ביטוח צד ג', אחרת יראו אותה כמבטחת לכל דבר ועניין בכל הקשור לנזקי הצדדים השלישיים, שנגרמו בשל השימוש ברכב ההשכרה על-ידי השוכר. חברה העוסקת בהשכרת רכב לא תוכל להתנער מאחריותה לנזקיו של רכב שנפגע כתוצאה מנהיגה באחד מרכביה, כאשר לא דאגה לבטח את הרכב הפוגע בביטוח צד ג'.
במקרה זה, ד' לא הגיש כתב הגנה מטעמו, הוא לא הובא לעדות בפני בית המשפט ולא אותר, על כן ניתן נגדו פסק דין בהיעדר הגנה. על יסוד עדותו של הנהג ברכבה של ש', ומאחר ולא הובאה כל עדות נגדית, קיבל בית המשפט את גרסתו של הנהג במלואה, לפיה מהלך התאונה היה כזה ש-ד', יצא מחניה כשהוא בנסיעה לאחור, לא נתן דעתו לרכבים הנוסעים בנתיב הצמוד אליו ובכך פגע ברכבה של ש'.
בית המשפט הגיע למסקנה כי חברת ההשכרה נושאת בחבות בגין הנזקים שנגרמו כתוצאה מהתאונה שנגרמה ברשלנותו של ד'. עקרון יסוד בדיני נזיקין קובע כי בדרך-כלל אחראי אדם לעוולתו שלו בלבד, ואין הוא אחראי לעוולות הזולת, למעט בהתקיים חריג המטיל אחריות שילוחית, כגון בעניינו של מעביד למעשה עובדו או בשל אחריות בעל חוזה למעשה הצד השני לחוזה.
במהלך השנים בתי המשפט אף קבעו במקרים המתאימים את אחריותן של חברות להשכרת רכב בגין נזקים שגרם שוכר הרכב לצד ג'. כך, למשל, נפסק שחברת השכרת רכב משמשת "מעין מבטחת" ומכאן שיש יריבות ישירה בינה לבין צד שלישי (הניזוק): "חברות השכרה שעיסוקן בהשכרת רכב מודעות לכך שלעתים השוכר שגרם נזק לרכב השכור או לצד שלישי אינו ניתן לאיתור. לפיכך, מחובתן לבטח עצמן מפני מקרים מסוג זה, שהרי כבעלים של הרכב הן אחראיות לכל נזק שנגרם באמצעותו... חברות השכרה חייבות על-פי דין לבטח רכב שמושכר על-ידן.
הפרת חובה זו מהווה הפרת חובה חקוקה המקימה חבות בנזיקין, שחלה מכוח צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסעת סיור, הסעה מיוחדת והשכרת רכב) ומכוח הוראת המפקח על התעבורה, שקבע במפורש כי חברת השכרה, להבדיל מבעלים של רכב לשימוש עצמי, מחויבת בביטוח צד שלישי גם לנזקי רכוש". בתי המשפט עמדו לעתים על אחריותה המשולבת של חברת השכרת רכב, הן מכוח היותה הבעלים ומעין מבטחת, והן מכוח היותה מתירת השימוש ברכב. לאור האמור, קיבל בית המשפט את התביעה וקבע כי ש' זכאית לתבוע את נזקיה מחברת ההשכרה.
אחריות על שוכר הרכב
באחד הימים אירעה תאונת דרכים בין רכבה של ה.א. לבין רכב בבעלות חברה להשכרת רכב (שבו נהג מ'). לטענת ה.א. בשעה שנסעה ברכבה, התנגש בה מ' מאחור. ה.א. טענה כי בכך שחברת ההשכרה ביקשה לפצותה בגין נזקי התאונה, ואף מסרה לה כתב סילוק בסכום הפיצוי, היא הודתה באחריותה. בית המשפט קיבל את התביעה וציין כי תנאי למתן רישיון לחברה להשכרת רכב, הינו קיום ביטוח לכלי הרכב להנחת דעתו של המפקח על התעבורה כמתחייב מצו הפיקוח על מצרכים ושירותים. על חברת השכרת רכב מוטלת החובה לערוך ביטוח לכל כלי הרכב שלה לנזקי צד ג', כאמור בחוק חוזה הביטוח. חברת ההשכרה היא "המבטחת" בפועל של שוכר הרכב להבטחת פיצוי לצד ג', שניזוק על-ידי הרכב, והבירור בינה לבין שוכר הרכב לא צריך לבוא על חשבון צד ג' שניזוק.
חוק חוזה הביטוח יוצר יריבות בין המבטחת של הרכב הפוגע לבין הניזוק, כך שהמבטחת אחראית לפצותו בשל נזקי התאונה. בית המשפט קבע כי "יש לראות בחברת ההשכרה כמבטחת בפועל של שוכר הרכב להבטחת פיצוי צד ג', מבלי שהניזוק יהיה מעורב ביחסים שבין חברת ההשכרה לבין השוכר. עם זאת, המבטחת עשויה להיות פטורה מאחריות אם המבוטח הפר את הוראות סעיפים 24-22 לחוק חוזה הביטוח, אך זאת בכפוף להוכחת המבטחת כי ההפרה מצד המבוטח מנעה ממנה להקטין את חבותה".
במקרה זה, על מנת להסיר ממנה כל אחריות היה על חברת ההשכרה להוכיח אי-שיתוף-פעולה מצידו של מ' או הפרת ההסכם מצידו. הואיל ו-מ' הודיע על התאונה ומחוות-דעת שמאי מטעמה עלה כי אף מילא דוח תאונה, אין חברת ההשכרה פטורה מאחריות לנזקה של ה.א. בנוסף ציין בית המשפט כי טענותיה של חברת ההשכרה התמקדו בשאלת גובה הנזק, ולא באחריותה כלפי ה.א.
עוד ציין בית המשפט כי משבחרה חברת ההשכרה לא לשלוח שמאי מטעמה לבדוק את רכבה של ה.א. אין לה להלין אלא על עצמה. אין בכוחה של חוות-דעת שנערכה כ-8 חודשים לאחר התאונה ומבוססת על דוח הנהג ותמונות הרכב הניזוק, כדי לסתור את חוות-דעתו של שמאי מטעמה של ה.א. שבדק את הרכב כארבעה ימים לאחר קרות התאונה. בית המשפט קיבל את התביעה וקבע כי על חברת ההשכרה לפצות את ה.א. במלוא סכום הנזק.
■ הכותב הוא מומחה בביטוח ונזיקין, הבעלים של משרד עורכי דין ג'ון גבע ומשמש, בין היתר, כיועץ המשפטי לחברי לשכת סוכני הביטוח.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.