האם כיל הפרה את תנאי מניית הזהב?

האם הנהלת כיל הפרה את תנאי מניית הזהב של המדינה שנקבעו בעת הפרטת החברה בתחילת שנות ה-90'?

מידע שאספו עובדי כיל והחברות-הבת שלה - מפעלי ים המלח, תרכובות ברום ורותם אמפרט - מחזק את החשד שמנהלי החברה לא הקפידו לשתף את המדינה במהלכים עסקיים משמעותיים שהחברה ביצעה באחרונה, ובראשם מהלך הארגון מחדש - למרות שהיו מחויבים לעשות כן מכוח מניית הזהב שהמדינה מחזיקה בידה.

היום (ד') צפויה כיל להעביר לאוצר את תשובתה על מכתב בהול ששיגר היועץ המשפטי של המשרד בנושא בתחילת השבוע. במכתב דרש היועץ, עו"ד יואל בריס, לקבל מידע על שורה ארוכה של פעילויות שביצעה הנהלת כיל בתקופה האחרונה, ובראשן האם העבירה פעילויות מחוץ לגבולות ישראל מבלי שביקשה לכך את הסכמת המדינה.

הבדיקה, חשוב לציין, החלה רק לאחר פגישה בין ראשי הוועדים לרה"מ. עד כה נמנעו משרדי הממשלה והשרים המפקחים על כיל מלבחון לעומק את טענות העובדים. ואולם, כפי שכבר נקבע בבוררות שהתנהלה בין המדינה לעובדים בנושא תשלום התמלוגים על מוצרי תרכובות ברום, למדינה יש יד חופשית לנקוט צעדים במטרה להגן על האינטרסים הציבוריים - גם אם הזניחה את חובתה עד כה.

במוקד טענותיהם של העובדים עומדת התוכנית ל ארגון מחדש של פעילויות כיל. התוכנית פורסמה לראשונה באוגוסט 2013 והיא כוללת הקמת שלושה מרכזי שירות אזוריים: בישראל, במיזורי שבארה"ב ובאמסטרדם שבהולנד. על-פי כיל, התוכנית תביא לחיסכון של 50 מיליון דולר בעלויות התפעול של החברה, כאשר במרכז בהולנד לבדו יועסקו כ-300 עובדים.

באחד הפרסומים בתקשורת נאמר כי מרכז השירות באמסטרדם ירכז גם את הרכש העולמי של כיל וינוהל על-ידי עידו ליליאן, לשעבר סגן ראש מועצת עומר וסמנכ"ל חטיבת המגנזיה בכיל מוצרים תעשייתיים, שינסה לצמצם את עלות רכש המוצרים והשירותים שהחברה צורכת. במקביל, למטה הרכש הגלובלי יוקם "מערך מערכות מידע גלובלי" שבראשו תעמוד מירי מישור, סמנכ"לית מערכות מידע.

עובדי קבוצת כיל עקבו אחר המהלכים האלה בדאגה שגברה לאחר שבחנו לעומק את תנאי מניית הזהב של המדינה הרשומה בתקנונים של כיל ושל החברות-הבנות העיקריות שלה, ובראשן מפעלי ים המלח. כך למשל, נקבע בתקנון כיל ומפעליה ים המלח כי "החלטות על שינוי או ארגון מחדש של מבנה החברה יהיו חסרי תוקף ללא הסכמת המחזיק במניית המדינה המיוחדת". סעיפים דומים אסרו על העברת פעילויות של החברה מחוץ לישראל - ללא הסכמת בעל המניה, כלומר המדינה. בוועד העובדים משוכנעים שמטות המחשוב והרכש הגלובליים החדשים נועדו לאפשר את סגירתן של מחלקות הרכש והמחשוב של כיל, מפעלי ים המלח תרכובות ברום ורותם אמפרט - מחלקות שבהן מועסקים כיום מאות עובדים, חלקם עובדים קבועים וחלקם עובדי קבלן.

מכיל נמסר בתגובה: "כיל פועלת כמתחייב מהוראות מניית הזהב, כאשר הניהול השוטף והשליטה על עסקיה היו וימשיכו להיות בישראל. הנהלת כיל, מטה כיל והדירקטוריון שלה פעלו, פועלים וימשיכו לפעול בישראל. כיל לא העבירה לחו"ל נכסים חיוניים לקיומה ופיתוחה או לשמירת כושר הייצור של החברה. אין במניית הזהב כל סמכות או הצדקה למנוע את תוכנית ההתייעלות בתרכובות ברום - להיפך: תוכנית ההתייעלות תאפשר למפעל הלא יעיל את היכולת להתחרות מול מתחרות בינ"ל בעיקר בזמן משבר והאטה, והיא תספק לו את ההצדקה הכלכלית להמשך קיומו. אין בתוכנית ההתייעלות משום רה-ארגון, ועל אחת כמה וכמה לא במובן שאליה מתייחסת מניית הזהב.

"בעניין הקמת מרכז השירותים בהולנד: כחלק מתוכנית התייעלות בכל כיל, החברה פועלת להקמת מרכזי שירות משותפים שיספקו שירותים למפעלים וחברות באזור מסוים באופן מקצועי, יעיל וחסכוני. במסגרת זו החברה מקימה מרכז שירותים באמסטרדם שיספק שירותי חשבות, כספים, משאבי אנוש ומינהל, מערכות מידע, רכש והתקשרויות וייעוץ משפטי עבור חברות כיל באירופה. אין בהקמת מטה הרכש הגלובלי בהולנד כדי לבטל את יחידות הרכז וההתקשרויות בישראל. כיל לא מוציאה את ניהול פעילות המחשוב הגלובלית אל מחוץ לישראל".