כך בוטל פסק הדין המביך נגד פרקליטו של נתניהו

בינואר אשתקד נתנה שופטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, רות לבהר-שרון, פסק דין נוקב ומביך מבחינתו של דוד שמרון, עורך דינו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. השופטת קבעה כי שמרון התחמק ממתן תשובות בעדות שנתן בבית המשפט, כי לא ניתן לתת אמון בגרסה שמסר, כי הפר את חובותיו כלפי נהנים בנאמנות שהיה מופקד עליה, וכי הציג לנהנים מצג-שווא לגבי הביטחונות שהיה אמור לשמור עבורם בנאמנות.

לאחרונה הושגה פשרה בין שמרון ולקוחו לצד היריב לסכסוך, לפיה לקוחו של שמרון, באמצעות החברה שבבעלותו, ישלם לצד היריב 2.3 מיליון דולר לסיום הסכסוך בין הצדדים.

אחד מהתנאים שהותנו בהסכם, בתמורה לפיצוי, היה הגשת בקשה משותפת לבית המשפט העליון לביטול פסק הדין של המחוזי, לרבות האמירות הקשות של שופטת המחוזי לגבי שמרון.

ביטול פסק הדין המביש מבחינתו של שמרון אמור אולי להסיר את אחת מאבני-הנגף להכשרת דרכו שמרון אל יעד אפשרי אולי מבחינתו של שמרון - לשכת שר המשפטים בממשלת נתניהו הרביעית, אם תקום.

"התחמק ממתן תשובות ברורות"

בלב הסכסוך הלוואה שנתן ידידיה כהן, איש עסקים שעיקר עיסוקו בתחום הנדל"ן, לחברה בבעלות מורד זמיר, יהלומן יהודי-אמריקאי המיודד עם ראש הממשלה נתניהו מזה שנים רבות. ב-2008 העניק כהן, באמצעות בנו שרון, לחברת Evvco (אבקו) שבשליטת זמיר הלוואה בסך של מיליון דולר. מועד פרעון ההלוואה נקבע לשנתיים מיום חתימת ההסכם.

הבטוחות שניתנו במסגרת הסכם ההלוואה היו מניות של אבקו בחברות ג'רוזלם קולוניאל המאוגדת בארה"ב; ובחברת הקולוני ירושלים בע"מ, שהחזיקה בזכויות ב"מפעל הסיבים הישן" - מגרש של כ-5 דונם במושבה הגרמנית בירושלים, ועליו מבנה נטוש שהיה לפני שנים רבות מפעל, ומוכר לירושלמים הצעירים בעיקר כמיקום מועדף למסיבות טראנס בלתי חוקיות.

הנכס, אגב, נמכר ב-2011 לישרוטל, שמתעתדת להקים בו מלון יוקרה, בתמורה ל-127 מיליון שקל.

ובחזרה להסכם ההלוואה: עו"ד שמרון, שמונה לנאמן על-ידי שני הצדדים לעסקה, העניק לכהן התחייבות בכתב מצדו, בנוסח הבא: "עם קבלת תעודות המניה המוחזקות על-ידי חברת אבקו, בחברת ג'רוזלם קולוניאל מארה"ב, בין אלה המוחזקות ובין אלה שתוחזקנה בעתיד, אנו מתחייבים למשכן ביחס לזכויותיכם את המניות הנ"ל, בהתאם להסכם ההלוואה אשר נחתם היום".

שנתיים חלפו להם, אך ההלוואה לא שולמה, ומסתבר בדיעבד כי שמרון, הנאמן, לא ביצע לכאורה את המוטל עליו לפי חובתו כנאמן והתחייבויותיו בכתב. מדוע? ההסבר של שמרון בעדותו היה, בין היתר, שהוא לא נדרש למשכן את המניות בדרך של רישום משכון, אלא להחזיק את המניות ברשותו.

"המכתב אינו אומר למשכן בדרך רישום, אלא הוא אומר למשכן", הסביר שמרון בעדותו בבית המשפט. "ברגע שאני מקבל את התעודות לידיי, באותה שנייה זה משכון על-פי סעיף 4.2 לחוק המשכון".

שמרון נדרש להעיד במסגרת הליך המרצת פתיחה שהגיש נגדו כהן, באמצעות בנו, ב-2013. זאת, בתביעה שבית המשפט יורה לשמרון להעביר לכהן מסמכים שהיו דרושים לו לצורך הכנת התביעה.

על עדותו בבית המשפט הטיחה השופטת לבהר-שרון בשמרון דברים קשים. "עיון בעדותו של עו"ד שמרון מלמד כי לכל אורך החקירה הוא התחמק ממתן תשובות ברורות", קבעה השופטת, "הן לגבי המשכון, הן לגבי מטרת ההפקדה של תעודות המניה בידיו והן לגבי התפקידים שנטל על עצמו, בין השאר, (בקשר ל)חובתו למשכן את המניות, כאשר בהסכם כתוב במפורש שהוא מתחייב למשכן את המניות, ולא רק להסתפק בהחזקתן בנאמנות אצלו כנאמן, כפי שטען עו"ד שמרון.

"יצוין כי רק בעדותו בבית המשפט שמרון הצהיר לראשונה כי הוא לא ביצע את המשכון, שעה שקודם לכן הציג מצג כאילו נרשם משכון, ומעולם לא אמר לצדדים קודם לכן שלא נרשם משכון. לצערי, מהתנהגותו של הנאמן במקרה זה נותר רושם בלתי נמנע כאילו בחר 'לקחת צד' במחלוקת שבין הצדדים, ולא קיים את התחייבויותיו. כך לגבי העובדה שהנאמן הציג למעשה מצג-שווא למבקשים שהוא רשם את המשכון, וכך לגבי העובדה שתחילה סירב למסור את המסמכים נשוא הבקשה.

"... האם באמת ניתן לקבל מפיו של עורך דין מכובד ומנוסה, שהחזקת המניות אצלו דומה בהשלכותיה המשפטיות לשיעבוד שנרשם אצל רשם המשכונות, ויכולה להוות תחליף ראוי ומספק למשכון, על כל המשתמע מבחינה משפטית?! אני סבורה כי התשובה לכך שלילית".

החלפת הבטוחות בשירות שמרון

אלא שבכך לא די, ב-2010, לאחר שלא שולמו הכספים, ושמרון לא יכול היה לספק את הבטוחות - כיוון שהוא נמנע מלרשום את המשכון - מצא שמרון דרך לפתור את העניין באמצעות חידוש הסכם ההלוואה, תוך ביטול הבטוחות הישנות והחלפתן.

"השתכנעתי כי החלפת הבטוחות עם חתימת ההסכם השני באה לשרת את הנאמן", פסקה השופטת לבהר-שרון, "כאשר מטרתו האמיתית הייתה, ככל הנראה, להאפיל על העובדה כי הבטוחות שהובטחו בהסכם ההלוואה הראשון לא הועמדו מעולם, כי המניות לא שועבדו ולא הוחזקו בידיו של הנאמן, וכי כספי ההלוואה שנועדו לצורך רכישת מניות על-ידי המשיבה הפורמלית, שימשו לרכישת מניות על-ידי אחרים, והוצאו למעשה ממאגר המניות, שאמור היה להיות בידיו הנאמנות של הנאמן להבטחת החזר ההלוואה למבקשים". יצוין כי בהסכם ההלוואה החדש עודכן סכום ההלוואה ל-1.3 מיליון דולר.

למרות הטון החד-משמעי בפסק הדין של השופטת לבהר-שרון בקשר להתנהלותו של שמרון - נדמה שזו העדיפה, בשלבים המוקדמים של ההליך, להימנע מכתיבת פסק הדין ונתנה לו "סולם" כדי לרדת מהעץ במהלך הדיונים בבית המשפט - המלצה חמה להשלים את ההליך בגישור אצל השופט בדימוס תיאודור אור, רחוק מעיני הציבור.

"עם הגשת הבקשה ביוני 2013 פנו הצדדים, בהמלצת בית המשפט, לכבוד השופט בדימוס תיאודור אור, בניסיון לגשר על המחלוקת הכוללת בין הצדדים כולם, שהמרצה זו (ההליך של המרצת הפתיחה - ג'מ') היא רק קצה הקרחון. לצערי, הצדדים לא הגיעו להבנה סופית במחלוקת הרחבה, לגבי החזר ההלוואה כולה, וזאת על אף ניסיון נוסף שנעשה על-ידי להביאם להסדר כולל, לרבות אורכות נוספות שניתנו לבקשת הצדדים שהודיעו בסופו של יום, שלא הגיעו להסדר כולל, ועל כן אין מנוס ממתן החלטה בבקשה", ציינה השופטת בטרם פסקה את שפסקה.

בהמשך הגיש שמרון ערעור על החלטת השופטת לבית המשפט העליון, וגם קיבל בחודש מארס אשתקד, בסמוך להגשת הערעור, החלטה על עיכוב ביצוע פסק הדין. כהן מצידו הגיש תביעה כספית לבית המשפט המחוזי, המתבססת על הדוחות וכן על פסק הדין של השופטת לבהר-שרון.

ואולם, נדמה כי פסק הדין המביך, שיצר אולי חשש מבחינתו של שמרון לחסימת את מינויו לתפקיד עתידי נחשק, היווה קלף מיקוח במשא-ומתן בין הצדדים שהביא לפשרה - פשרה שהיא בגדר הפסד מבחינת התוצאה הכספית ללקוחו של שמרון.

"סולחה עושים פנים אל פנים"

בדצמבר 2014 הגיעו הצדדים לכדי הסכם הפשרה, שאושר בידי בית המשפט העליון בשבוע שעבר. כאמור, תנאי ההסכם הם תשלום 2.3 מיליון דולר מאת החברה שבבעלות זמיר לכהן. זאת, בתמורה לסיום כל המחלוקות בין הצדדים והגשת בקשה לביטול בהסכמה של פסק הדין הלא-מחמיא שניתן נגד שמרון.

"כהן מסכים לקבלת הערעור שהוגש לבית המשפט העליון, ובכלל זה ביטול פסק הדין וביטול כל הקביעות העובדתיות אשר נקבעו לגבי עו"ד שמרון בפסק הדין", הותנה בהסכם.

להסכם, אגב, יש 3 צדדים: שרון כהן (בנו של ידידיה), מורד זמיר והחברה שבבעלותו, ושמרון עצמו - כלומר - שמרון, לצורך ההסכם, אינו רק עורך דינו של זמיר.

בהתאם להודעת הצדדים נתן העליון בשבוע שעבר פסק דין קצר, המבטל את פסק הדין של השופטת שרון-לבהר, לרבות כל הקביעות העובדתיות שבו.

כעת נותרה עוד פלוגתא קטנה - היחסים בין שמרון לבין עו"ד טל בננסון, שייצג את כהן בהליכים. במסגרת החקירה הנגדית של שמרון בהליך המרצת הפתיחה, התיש בננסון את שמרון בשאלות צולבות.

נדמה כי שמרון, הרגיל לראות את החקירה הנגדית מזווית אחרת באולם בית המשפט, לא הצליח לשמור על קור-רוח. בננסון טוען כי בשיאם של הדברים התפרץ שמרון אל עבר בננסון ופלט מילים בלתי ראויות כלפיו.

אירועים מסוג זה לרוב אינם זוכים להירשם בפרוטוקול, ואולם משהו מן המאורעות תועד בכל זאת בפרוטוקול מאוקטובר 2013: "עו"ד בננסון: אני מבקש שתירשם בפרוטוקול הערתו של העד (שמרון - ג'מ'): 'עזוב אותו הוא חמור'; בא-כוח העד: הוא לא אמר דבר כזה; העד: אם זה מה שנשמע מפי, אני מתנצל".

גורמים בסביבתו של בננסון טוענים שבשבועות האחרונים, וככל שמתקרב מועד הבחירות לכנסת, פונה שמרון לבננסון בבקשות חוזרות ונשנות להיפגש ולעשות "סולחה". אותם גורמים מוסרים כי נאמר להם במספר הזדמנויות - בין היתר, אגב הניסיון לזרז את בננסון בעניין הגשת הבקשה המשותפת לביטול פסק הדין של המחוזי - כי אי-הסדרת העניין בזמן עשויה לפגוע בקריירה של שמרון, לרבות האפשרות שיוצע לו להתמנות לתפקיד שר המשפטים אם תוטל הרכבת הממשלה על לקוחו וחברו - בנימין נתניהו.

בשבוע האחרון, טוענים הגורמים, ביקש שמרון שוב מבננסון להיפגש, בכדי למסור לו באופן אישי מכתב התנצלות על אותו אירוע אומלל באולם בית המשפט. בננסון השיב לכאורה כי אין צורך בפגישה אישית, וכי ישמח לקבל את המכתב בדואר. על כך השיב עורך דין ממשרדו של שמרון לבננסון בהודעת טקסט כי הוא מבקש להיפגש עמו ולו לחצי שעה, משום ש"סולחה כמו שצריך עושים פנים אל פנים".

"שמרון נתבע בשל מעמדו"

עו"ד דוד שמרון מסר בתגובה: "התובעים בתביעה שלחו לפני מספר ימים הודעה, לפיה הם חוזרים בהם מכל הטענות שהעלו בבית המשפט המחוזי ובפרט הטענות שהעלו כלפי עו"ד דוד נ. שמרון. הם מדגישים בהודעה זו מפורשות כי הם הגיעו למסקנה כי כל שעשה עו"ד דוד נ. שמרון במסמכים שנמסרו לידו בנאמנות נעשה כדין ובתום-לב".

לגופו של עניין: "נתגלעה מחלוקת כספית בין לקוח של עו"ד שמרון לבין איש העסקים ידידיה כהן, בגין עיכוב בהחזר הלוואה שנתן מר כהן ללקוח של עו"ד שמרון. עו"ד שמרון שימש בעסקה זו כנאמן על מסמכים בלבד ונהג בתום לב ובהתאם לדין, אולם נתבע באופן אישי על-ידי איש העסקים, כנראה בשל מעמדו, כדי להפעיל לחץ על לקוחו של עו"ד שמרון להשיב את ההלוואה. במהלך המשפט העיד אף התובע שיש לו אמון בעו"ד שמרון, כפי שמופיע בפרוטוקול בית המשפט.

"פסק הדין המחוזי היה למרבה הצער מוטעה, משום שבית המשפט המחוזי ערבב בין הנאמנות האמורה על מסמכים לבין נאמנות אחרת שבין צדדים אחרים, בה שימש עו"ד שמרון כאחד הנאמנים.

"עו"ד שמרון ערער על פסק הדין המחוזי לבית המשפט העליון, אשר קיבל את בקשת עו"ד שמרון והחליט כבר במארס 2014 לעכב את ביצוע פסק הדין המחוזי. בינתיים השיב לקוחו של עו"ד שמרון את ההלוואה שנטל ואף פיצה את כהן בגין העיכוב בהשבת ההלוואה. עו"ד שמרון לא שילם לכהן במסגרת הסכם הפשרה ולו שקל אחד.

"בית המשפט העליון קיבל את הערעור וביטל את כל הקביעות הנוגעות לעו"ד שמרון. למותר לציין כי בית המשפט העליון לא היה חייב לקבל את הסכם הפשרה ובוודאי שלא את ביטולן של הקביעות הנוגעות לעו"ד שמרון. פסק הדין מדבר מפורשות בעד עצמו.

"מינויו של עו"ד שמרון כשר בממשלה הבאה אינו על הפרק כלל וכלל, ולעו"ד שמרון אין כל עניין לשמש כשר. עו"ד שמרון לא נוהג לקלל ולא קילל את עו"ד בננסון. בסערת הדיון ייתכן שנאמרה מילה בלתי ראויה, וככל שהיא נאמרה - התנצל עו"ד שמרון מיד במהלך הדיון. עו"ד שמרון לא פנה פעמים רבות לעו"ד בננסון על מנת ליישר את ההדורים ביניהם, אך הוא מוכן בהחלט להיפגש עימו, כשני אנשים בוגרים, על מנת ליישר עימו את ההדורים".

ברכה ממלך המשיח לנתניהו, בחסות זמיר

פרט לכך שראש הממשלה, בנימין נתניהו, ומורד זמיר, הנתבע בפרשה, חולקים את אותו עורך הדין - דוד שמרון - הם גם תוארו כמקורבים זה לזה במספר פרסומים עיתונאיים. באוקטובר האחרון נפגשו זמיר ונתניהו, לפי פרסומים, במסגרת מה שתועד בעיתונות כ"ארוחת ערב עם חוג תורמים" במסעדת הצ'ארט האוס המפורסמת בניו-ג'רזי, על גדות נהר ההדסון.

החיבה של זמיר לנתניהו החלה לפחות לפני כשני עשורים וחצי. סרטון וידיאו מ-1991 שהועלה ליו-טיוב על-ידי אתרי חדשות יהודיים בארה"ב, מתעד פגישה בין זמיר לבין מנהיג חב"ד המנוח, הרב מנחם מנדל שניאורסון, היינו הרבי מילובביץ'.

במסגרת הפגישה שנערכה בביתו האיקוני של הרב ב-770 שדרות אינסטרן פארקווי בברוקלין, ביקש זמיר מן הרב לברך את נתניהו ולאחל לו הצלחה בדרכו. הרב בירך את נתניהו, אך ביקש מזמיר שישמיע באוזני נתניהו אזהרה, לבל יילך בעקבות ראש הממשלה דאז, יצחק שמיר ז"ל, שהיה רכרוכי מדי ביחסו לפלסטינים, לטעמו של "מלך המשיח". הרבי מילובביץ' העניק לזמיר שטר של דולר אחד, כמקובל ב-"770", ושלח אותו לדרכו.

היועץ המשפטי "האישי" של הזוג נתניהו

על הקשר בין עו"ד דוד שמרון וראש הממשלה בנימין נתניהו אין צורך להכביר במילים. שמרון ושותפו למשרד, עו"ד יצחק מולכו, הם יועציו הקרובים של נתניהו. מולכו עושה שליחויות מדיניות סודיות בשם ראש הממשלה ונפגש עם ראשי מדינות ודיפלומטים בשמו עשרות פעמים בשנים האחרונות. שמרון ייצג את נתניהו בפרשות שונות, ובמיוחד לאחרונה סביב "פרשת הבקבוקים" של שרה נתניהו.

בחודש שעבר התעמת שמרון עם העיתונאי רביב דרוקר, בשידור חי סביב פרסום טיוטת דוח המבקר בפרשת "ביביטורס". לאחר ששמרון האשים את דרוקר שזה עבר על החוק בפרסום הטיוטה, העיתונאי לא נשאר חייב ושאל את שמרון האם נכון הוא שמבקר המדינה, יוסף שפירא - המואשם בתקשורת לעתים קרובות בקרבה לנתניהו ובניסיון להגן עליו - "עבר ראיון" אצל שמרון טרם מינויו. שמרון לא התייחס לדברים.