לאחר חשיפת "גלובס": גם ב"י בוחן את האג"ח המיועדות

בצל חשיפת "גלובס" מאתמול על אודות הבחינה שמנהל משרד האוצר לגבי האג"ח המיועדות, מתברר היום שגם בנק ישראל, בראשות הנגידה ד"ר קרנית פלוג, בוחן את הסוגיה ואת השפעותיה. מדובר על הצורך הגובר שזיהו באוצר בשינוי מתווה הגידול של האג"ח הלא סחירות הללו, ועל ההשפעה המעמיקה שלהן על המבנה של תיק החוב הממשלתי הישראלי ועל מחירו.

בתגובה לפנייתנו נמסר מהבנק המרכזי, כי "בנק ישראל עומד בקשר שוטף עם הגורמים המקצועיים במשרד האוצר, וגם נושא זה נידון כבר תקופה ארוכה במסגרת הדיונים המקצועיים. מדובר בנושא מורכב בעל השלכות רבות. בנק ישראל ידון בחלק מההיבטים של הנושא בדוח בנק ישראל שיפורסם בסוף החודש", גילו שם. נציין כי הסמכות בנוגע לאג"ח מיועדות היא בידי משרד האוצר.

אמש חשפנו כאן כי באוצר בוחנים אפשרות לשנות את אופן השתתפות המדינה בשוק הפנסיה בהיבט של הבטחת התשואה, תוך שינוי פריסת האג"ח המיועדות ואופן הקצאתן, ואולי אף ביטולן והחלפתן בסובסידיה אחרת מצד המדינה.

בחינת הנושא אינה מבשרת בהכרח על שינוי מיידי, משום שהסמכות בנוגע לאג"ח המיועדות ולאופן הקצאתן נמצאת אצל ראשי האגפים השונים - שככל הידוע חלוקים בדעותיהם ביחס לפתרונות הרצויים.

יש קולות שמעדיפים ביטול המיועדות ומתן סובסידיה לחוסכים בדרך אחרת, ומולם יש בצמרת האוצר כאלה שרואים באג"ח מיועדות "כלי טוב, שמספק יתרון גדול שטמון בהיותו עוגן לא תנודתי בתיק הנכסים", כפי שציין היום גורם בכיר במשרד. הלה הוסיף, כי "לאור זאת, נראה שיש רק לשנות את אופן הקצאתן, כשהורדת הריבית הנקובה בהן אפשרית". לאורך השנים היו מספר הפחתות בריביות המובטחות באג"ח המיועדות, כך שיש תקדים לכך.

היזון חוזר בעייתי בצמוד הלא סחיר

כמו כן, העברת מהלך כה דרמטי, שידרוש הידברות עם הכנסת ועם ההסתדרות, דורשת את מעורבות שר האוצר ואף הממשלה, כך שעד אשר יושלמו הבחירות ותוקם הממשלה הבאה כנראה לא תהיה התקדמות מעשית בנושא.

מדובר בנושא מהותי הן מבחינת שיפור חלוקת ההטבות לחיסכון הפנסיוני לאוכלוסיות החוסכים השונות (צעירים מול מבוגרים, בעלי שכר נמוך מול שכר גבוה ועוד), וכן ביחס לניהול החוב הממשלתי. עם זאת, ישנה סוגיה משמעותית ורחבת היקף אף יותר - הפנסיה התקציבית, שלפי שעה האוצר נמנע ככל הידוע מלטפל בה, ופועל בעיקר לשינוי עולם "הפנסיה הצוברת" שתנאיה ההתחלתיים פחותים ביחס לאלו שבפנסיה התקציבית.

מבחינת האוצר יש כמה בעיות שיש להידרש אליהן: הראשונה, חלוקת הסיוע הממשלתי באופן יעיל יותר מאשר כיום (החוסכים החזקים בעלי השכר הגבוה נהנים הרבה יותר מהחלשים מהטבות המס ומהסבסוד שטמון במיועדות). שנית, החוב הלא סחיר הוא חוב צמוד יקר בהרבה מהמקבילה הסחירה (מדובר על ריבית מובטחת של כ-4.86%, הגבוהה בכ-3% מהחוב המקביל). חוב זה גדל באופן עקבי - בשל הגידול החד בנכסים המנוהלים בשוק הפנסיה (שמהם נגזר היקף המחויבות של המדינה להקצות אג"ח מיועדות).

בשל כך, מהצד השני הולך ופוחת חלקו של החוב הסחיר השקלי, שאותו המדינה מעדיפה על פני האפיק הצמוד (בוודאי הלא סחיר). עקב כך ההיצע של החוב הסחיר פוחת והתשואה בתיק עולה. כל אלה יוצרים מעגל בעייתי של היזון חוזר שמגדיל את החוב הלא סחיר, ומטה עוד את החוב של המדינה ל"צמוד", ובריבית גבוהה, וזה מגדיל את עלויות החוב. לדברי גורם בכיר, הבעיה במבנה החוב הממשלתי אינה עכשווית, אלא הדאגה היא בנוגע למגמות ולעתיד שמסתמן.

מעל לרבע מסך גיוסי החוב

קרנות הפנסיה החדשות והוותיקות צריכות זרם של כ-20 מיליארד שקל בשנה באג"ח מיועדות (מסוג "ערד" שמונפקות כיום, ו"מירון" שהונפקו בעבר והופסקו), משום הגידול בנכסיהן, וגם בחברות הביטוח יש דרישה ל"חץ" (האג"ח המיועדות שלהן).

מדוחות החשכ"ל עולה, כי ברבעון השלישי ב-2014 היקף הגיוס בחוב הממשלתי הלא סחיר - האג"ח המיועדות - הסתכם בכ-9.7 מיליארד שקל, כ-34.5% מהיקף גיוס החוב הכולל באותו רבעון. ברבעון השני דובר על היקף גיוס באג"ח מיועדות שעמד על 6.5 מיליארד שקל (25.5% מהיקף הגיוס הכולל של המדינה באותו רבעון) וברבעון הראשון ב-2014 דובר על היקף של 6.6 מיליארד שקל (20.5%).

כך, בשלושת הרבעונים הראשונים של 2014 עמד היקף הגיוס באג"ח מיועדות על כ-22.8 מיליארד שקל (26.6% מסך גיוס החוב). ב-2013 דובר על גיוסים ברוטו בשוק המקומי באג"ח לא סחירות בשיעור של 23% מסך הגיוסים באותה שנה, והאפיק הצמוד היווה 34% מסך הגיוסים.