"נפלנו בין הכסאות", הטיח חיים מדינה בפני ראש עיריית מודיעין, חיים ביבס, בכנס ההסברה שנערך בשבוע שעבר לפרויקט "מחיר למשתכן" שישווק בקרוב בעיר. "יש לי שני תארים ראשונים, ואני לפני התמחות במשפטים. אני כנציג מכירות בחברת ביטוח ואשתי שהיא רואת חשבון עוברים יחד את ההכנסה של 17 אלף שקל ברוטו, ולכן לא יכולים להשתתף בהגרלה. אז מה לעשות? את מי רוצים לקדם?"
מדינה, נשוי ואב לשני ילדים, הוא חלק מקבוצה של זוגות צעירים שלמרות שאינם עומדים בתנאי הסף, הגיעו לכנס ההסברה של עיריית מודיעין כדי למחות על הקריטריונים שהותירו אותם מחוץ למעגל משתתפי ההגרלה בפרויקט.
לדבריו, "לקחנו הלוואות כדי ללמוד ועדיין לא סיימנו להחזיר אותן. יש לנו מינוס בבנק, אין לנו הון עצמי, וזה הסיכוי היחיד שלנו לקנות דירה. אז המדינה מענישה אותנו כי למדנו וכי אנחנו עובדים קשה? כי השקענו בהשכלה? שכחו אותנו איפה שהוא בדרך. למה לא שופטים אותנו לפי מה שיש לנו באמת? ברור שכאן אנחנו מקופחים ובגדול. ייקח לנו שנים של משכורות שאולי בסופן נגיע לאיזשהו הון, וגם אז נצטרך לקנות דירה במחיר שוק שהוא בלתי אפשרי".
4 קריטריונים
הפרויקט בשכונת ציפורים החדשה בעיר יכלול 168 דירות בנות 3 חדרים לזכאי משרד הבינוי. המדינה סבסדה את הקרקע כדי שהיזמים הזוכים יוכלו להציע דירות בשטח 85 מ"ר במחירים של 559 אלף שקל ועד 1.1 מיליון שקל. ברמת המחירים הנמוכה, מדובר במחיר הנמוך ב-50% ממחיר השוק כיום. הדירות עצמן יוגרלו בין משתתפים בעלי תעודת זכאות, העומדים בקריטיונים שנקבעו.
ארבעת הקריטריונים הם: אין דירה בבעלות המגישים, שירות צבאי או שירות לאומי, הכנסה מקסימלית של 17 אלף שקל ברוטו לחודש לשני בני הזוג או ליחיד מעל גיל 35, 125% משרה לפחות לזוג או 75% משרה ליחיד. זכאים העומדים בקריטריונים יוכלו להירשם להגרלה והם אלה שיזכו לרכוש את הדירות.
לכנס ההסברה נהרו כ-2,000 צעירים בתקווה להוציא תעודת זכאות ולהירשם להגרלה הנכספת. בין המאוכזבים פגשנו גם את אסתר (שמה המלא שמור במערכת), בת 33, נשואה ואמא לילדה המתגוררת בעיר בשכירות 7 שנים.
"אנחנו זוג של חוזרים בשאלה. הקריטריון הוא שירות צבאי או שירות לאומי, ובאיזה שהוא מקום אזרחים שחזרו בשאלה גם נופלים בין הכסאות. היום, בגיל 30, אני כבר לא חרדית ואני בפני שוקת שבורה כי אני לא עומדת בקריטריונים. אם הייתי מחליטה בגיל 18 להתגייס, ההורים שלי היו יושבים עליי שבעה ולא היו לי הורים. זה לא היה הולך. שופטים אותי עכשיו על משהו שאונסתי לעשות בגיל 17. אני היום לא מקבלת עזרה מההורים כי אני לא חיה את אורח החיים שלהם, ואני לא מקבלת עזרה מהמדינה, כי לא עשיתי שירות צבאי או לאומי. הפסדתי מכל הכיוונים. בסה"כ אני תורמת למדינה, אני משלמת מסים כחוק, אני לא מרוויחה הון שחור, תלוש המשכורת שלי עד השקל האחרון הוא חוקי. אם יכולתי להחזיר את הגלגל אחורה, ברור שהייתי עושה צבא".
"הרבה זוגות גרים אצל ההורים"
- בעלך שירת בצבא?
"לא, הוא על פטור מטעמי בריאות. הוא סבל מתת משקל, והצבא לא רצה לגייס אותו. כששאלתי מה קורה אם לאחד מבני הזוג יש פטור, אמרו לי שצריך ששני בני הזוג יהיו עם פטור מטעמי נכות או בריאות, ולא ברור לי למה. מדינת ישראל הביאה אותי למצב כרגע שאני צריכה לחשוב על הילד הבא שלי, כשגם את הילד הראשון עשיתי בקושי רב. אני לא יכולה להרשות לעצמי ילד נוסף".
- בכל זאת הגעת לכנס ההסברה.
"הגעתי לכאן כי חשבתי שתהיה איזושהי בשורה, איזשהו פתח הצלה. הרבה זוגות גרים אצל ההורים, שנה, שנתיים, חמש שנים ומצליחים לחסוך. אני לא יכולתי לגור אצל ההורים, מגיל 21 אני גרה לבד, מפרנסת את עצמי ולא יכולה ככה לחסוך לדירה, חד וחלק. כל השנים האלה, כמה שחוסכים וחוסכים וחוסכים, בסופו של דבר מצליחים לצאת לאיזה חופשה קטנה בסוף שנה. זהו. דירה לא".
מי שגם לא עומדים בקריטריונים הם אורי סקופ ואיילת סלעי. סקופ (35) וסלעי (30), חיים בזוגיות בחמש השנים האחרונות והם הורים לילד. העובדה שהם בחרו שלא להתחתן, מונעת מהם לרכוש במשותף דירה בפרויקט, למרות שכל אחד מהם זכאי בנפרד להתמודד בהגרלה.
סקופ: "מוסד הנישואין בצורה הנוכחית שלו לא מדבר אליי כאדם חילוני. אני גם לא מרגיש צורך להתחתן. מה שחשוב בעיני זה לא טקס הנישואין אלא הקמת המשפחה, המהות ולא הסמל. אנחנו רוצים לקנות דירה במשותף, הגם שזה כרוך בהתחייבויות כספיות, אבל הקריטריונים הנוכחיים מונעים מאיתנו לקנות את הדירה במשותף. אז איפה בדיוק התועלת?"
לדברי ראש העירייה ביבס, הוא יפעל לכך שזוגות כמו חיים מדינה יוכלו להיכלל בפרויקטים לזכאים העתידיים בעיר. לדבריו, "מחיר למשתכן נועד לאוכלוסייה שהיא יותר חלשה ממנו. שיווק קרקע ב'מחיר מטרה' (שבו הקבלנים מתחרים על מחיר דירה קבוע מראש) וב'מחיר למשתכן' (המודל הישן, שבוטל בממשלה האחרונה, שבו זכה הקבלן שהציע את המחיר הנמוך ביותר לדירה) אמור לייצר פתרון לאותה אוכלוסייה של זוגות צעירים, קצת יותר חלשים וקצת יותר חזקים. מכיוון שחתך האוכלוסייה אצלי בעיר הוא די דומה למה שהוא מציג, אני אעמוד על כך שזה יתאפשר. ואז הוא יתמודד בהגרלה כשווה בין שווים ואם הוא יזכה, אני הראשון שיחבק אותו".
"הם ירצו גן ואני אצטרך לתת להם"
ביבס אומר כי צריך להעמיד בעיר 1,000 דירות בשנה לזכאים. "אי אפשר לבנות רק יחידות דיור, בלי לבנות תעשייה, היי-טק, מסחר. בסופו של דבר, יום אחרי שהם ייכנסו לדירות, הם כבר יבואו אליי ולא למדינה, וידרשו גן ילדים, בית ספר, מרפאה, מרכז מסחרי, ואת זה אני חייב לתת להם".
מחיר למשתכן - דינוזאור שנכחד
ההסתערות של אלפי זוגות צעירים על דירות מוזלות במודיעין בשבוע שעבר היא הדוגמה הטובה ביותר לאזלת היד של הממשלה. ממשלה שביטלה למעשה את אותם מכרזים שהניבו כעת 168 דירות במחיר מוזל במודיעין; ממשלה שמפרסמת מכרזים עם הפתרון החדש, "מחיר מטרה", ללא חוברות ופרטים; ממשלה שמנסה לנפנף בהישגים מפוקפקים.
הדירות המוזלות שמעוררות את הסערה במודיעין יצאו לשוק הרבה לפני שאורי אריאל חשב שיהיה שר הבינוי. למעשה, מדובר בדינוזאור נדל"ני - ההודעה על המכרזים במודיעין פורסמה בינואר 2010 (לפני יותר מחמש שנים!) - שכבר הספיק להיכחד, בלי שמיצא את הפוטנציאל שלו ואחרי שהופנה בעיקר לאוכלוסייה החרדית. ולמרות שאולי היה נראה בתמונות שאלפי הזוגות במודיעין נדחפו בתור כדי להשתתף בהגרלה או להתקדם לקראת רכישת דירה מוזלת, המציאות שונה לגמרי: אותן דירות מוזלות עדיין לא נמצאות על המדף, וההגרלות לזכאים יתקיימו כנראה רק בעוד חודשים. ההסתערות היתה אך ורק בכדי להוציא תעודות זכאות של משרד הבינוי. ואגב, לא רק תושבי העיר יכולים להשתתף בהגרלה אלא מחוסרי דירה מכל הארץ.
היזמים שזכו בקרקע לפני שנתיים תמימות התעכבו עד היום בביורוקרטיה. ברור שהדירות שהם יבנו, שאכן יימכרו לזכאים במחיר נמוך משמעותי לעומת מחירי השוק, לא ישפיעו על כלל השוק ורק יזכירו לנו מה גודל הבעיה. הן גם יראו לקבלנים שהביקוש גדול כל כך, והפתרונות עלובים כל כך, שהם יכולים להעלות את המחיר עוד טיפה. ומי ששכח: על 'מחיר למשתכן' נמתחה בזמנו ביקורת רבה, שהובילה לשינוי הקריטריונים (בעיקר הורדת הקריטריון של מספר ילדים, שנתן עדיפות לציבור החרדי). אבל אבוי, רגע לאחר שאלו שונו, בוטלה התוכנית על ידי משרד הבינוי שזכה לפני שנתיים לשר חדש שהגיע עם תוכנית חדשה משלו. עד השר הבא.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.