ארבע קושיות לממשלה חדשה

השבוע עומד בסימן שני אירועים רבי חשיבות. במישור המקומי ייערכו מחר הבחירות לכנסת ובמישור הבינלאומי עיני כל העולם יהיו נשואות לישיבת הפדרל ריזרב ביום רביעי(צפו להפתעה!).

נתמקד הפעם במישור המקומי, ומכיוון שכולם עוסקים בשאלות יוקר המחיה, נדל"ן, גז, איראן ודאעש, הייתי רוצה לקראת חג הפסח הממשמש ובא לשאול את נציגי הממשלה הבאה ארבע קושיות חשובות שמשום מה אף אחד אינו שואל, למרות שכולנו כציבור ממשיכים לצאת נפסדים.

מישהו מכם שאל את עצמו או את נציגיו בכנסת מדוע מחירי המים יורדים באופן כה שולי לאחר שעלו בצורה כה דרמטית לפני מספר שנים? בעבר הסבירו לנו שהשאיבה מהכנרת כמעט והופסקה ומתקני ההתפלה שנכנסו לפעולה גורמים להתייקרות. לא היו צריכים להסביר לנו שהקמת תאגידי המים שלא תורמת מאומה למעט ג'ובים למקורבים בשכר מופרז, גורמת אף היא לייקור משמעותי כי אנחנו לא כל כך טמבלים, רק קצת. אז נכון שכמה פוליטיקאים מנפנפים בעלי תאנה וקוראים לצמצום ההפקרות אולם בפועל לא נעשה דבר.

לגבי מתקני ההתפלה והשאיבה מהכנרת עולה השאלה: מה לעזאזל קורה השנה? הרי מחירי התשומות ירדו בעשרות אחוזים! מעבר לכך מתרחשת השנה תופעה מוזרה ביותר. כמות המשקעים שירדה עד כה עוברת במרבית חלקי הארץ את הממוצע השנתי(כולל באזור הכנרת). למרות זאת עלה המפלס מתחילת העונה רק ב-87 ס"מ ובאופן מוזר ביותר הוא נמוך במטר שלם מהשיא שנמדד לפני שנה. בתקופה זו של השנה ממשיך המפלס לעלות מדי יום עקב זרימת הנחלים והפשרת השלגים אולם בימים האחרונים המפלס כלל לא עולה. האם החיזבאללה חפר מנהרות ומטה את מי הירדן והכנרת? או שמא מקורות חזרה לשאוב בלי לספר לנו, שכן השאיבה זולה משמעותית ממתקני ההתפלה וכך חוסכת מקורות כסף רב - לעצמה ולמקורביה כמובן, ולא לנו, לציבור.

הקושיה השנייה נוגעת למחירי החשמל. גם כאן אנו שואלים: מדוע הירידה בתעריפי החשמל כה שולית? העלייה הייתה כה דרמטית עקב עליית מחירי הסחורות - נפט, פחם, מזוט, ועקב פיצוץ צינור הולכת הגז ממצרים. מחירי הסחורות נחתכו לגמרי, הגז זורם, ברוך השם, אולם חשבון החשמל ממשיך להעיק על כל אחד ואחת מאתנו והוזלת התעריפים האחרונה היא לא יותר מלעג לרש. האם בחברת החשמל וברשות החשמל שאמורה לפקח רוקמים קומבינה על גבינו?

וקושיה שלישית לשר התחבורה וחבריו: מדוע מחירי המכוניות ממשיכים להיות כה יקרים? האם יש סיבה מיוחדת לסירוס היבוא האישי בתחום הרכב? הרי ירידת ערכם של האירו והיין בשנה האחרונה היו צריכים לגרום לירידה דרמטית במחירי כלי הרכב. המבצעים אותם אנו רואים לאחרונה הם שוב עלה תאנה בו מנופפים חלק מהיבואנים. השאר פשוט צוחקים כל הדרך אל הבנק. אילו הייתה תחרות אמתית באמצעות יבוא אישי או יבוא מקביל הציבור היה נהנה. רק בשבוע שעבר זכה יבואן מקביל בתחום ההלבשה בתמיכת בית הדין. מדוע בהלבשה ותקשורת כן ובכלי רכב לא? לאנשי משרד התחבורה פתרונים.

קושיה אחרונה נוגעת, איך לא, בגופים המוסדיים. ההצלחה המסחררת של הנפקת דלק, ללא בטחונות ראויים, וגל ההנפקות הממשמש ובא צריכים להדיר שינה מעיני האוצר ובמיוחד מעיני המפקחת על שוק ההון והביטוח. עוד לפני ההנפקה טענתי שאנחנו, הציבור, חייבים להעניש את הגופים המוסדיים שישתתפו בהנפקה ולמשוך משם את כספנו. אני לא בעד ציד מכשפות של טייקונים ולא חושב שצריך להעיק יתר על המידה על מערכת ההנפקות, אולם לעיתים נדמה כי הרגולציה שמטרתה להגן עלינו ממוקדת יתר על המידה בנושאים שלאורך זמן פוגעים בנו ופחות היכן שצריך. אני סבור שהמפקחת על הביטוח באוצר, בגיבוי כל ממשלה שתיבחר, חייבת לנקוט עמדה הרבה יותר ברורה כנגד מי שמנפיק ללא בטחונות ואם לא לאסור הנפקה שכזאת, אז לפחות להזהיר את הציבור. הנתונים שחשף מבקר המדינה מדהימים - תוך חמש שנים נמחקו ב-94 הסדרי חוב למעלה מ 21 מיליארד שקל מכספנו! זה מספר בלתי נתפס.

בכלל, אני סבור שעל האוצר לבחון יותר לעומק כיצד מתנהלים גופי הפנסיה והגמל שלנו בעולם הפיננסי החדש שנוצר אחרי משבר 2008 ובעידן הריבית האפסית. הכניסה בהיקפים של מיליארדים רבים לשוקי האשראי, הנדל"ן והמט"ח דורשת התמקצעות, ולפחות בתחום האחרון וכנראה שגם באחרים, אין ספק שבגופים רבים ההתנהלות אינה כזו.

מחר הוא היום שלנו, יום הבוחר, וכמו שאומרת הפרסומת - מי שלא בוחר שלא יקטר. אני רק מקווה שכל ממשלה שתיבחר תתחיל סוף כל סוף לדאוג לנו, לציבור, על מנת שבפסח הבא נשאל שאלות הרבה יותר קלות.

יוסי פרנק הוא יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס לניהול סיכונים. yf@energyfinance.co.il www.energyfinance.co.il

אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע. בעמוד שלי במדור הדעות תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עמי.

החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.