אסם וויליגר הקטינו אריזות של מוצרים - וישלמו ביוקר

יום הצרכן הבינלאומי שמצוין היום (א') מגיע עם בשורה משמעותית לצרכנים הישראלים ומסר חשוב לחברות. הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן הודיעה כי קנסה את אסם ב-1.296 מיליון שקל בעקבות הקטנת אריזות ביסלי מ-70 ל-55 גרם, באופן שגרם להטעיית צרכנים.

ואסם לא לבד: קבוצת נטו, בעלת המותג ויליגר, נקנסה ב-420 אלף שקל בגין מהלך של הקטנת אריזת טונה.

בהודעות ששלחה הרשות לשתי החברות היא מציינת כי הכיתוב על האריזות בדבר הקטנת התכולה לא הלם את הוראות החוק, ולכן מדובר בהטעיה.

החברות מצדן מכחישות - ובינן לבין הרשות להגנת הצרכן מתנהל ויכוח.

תגובת אסם לקנס היא שאריזת הביסלי לא הוקטנה, ושהיא ממשיכה לשווק אותו גם במשקל 70 גרם: "במענה לדרישת הצרכנים לאריזות קטנות יותר, הוציאה החברה גם ביסלי במשקל 55 גרם, והפחיתה בהתאם את מחירו לקמעונאי. חוק המזון אוסר על אסם להתערב במחיר לצרכן. לכן, במקום בו המחיר זהה לשני המוצרים, היינו מצפים מהרשות להגנת הצרכן לפנות לחנות הרלוונטית ולבדוק זא,ת במקום לבוא בטענות לאסם. אסם תבדוק את הודעת הרשות להגנת הצרכן ותנקוט כנגד הרשות את כל האמצעים העומדים לרשותה".

ברשות, לעומת זאת, טוענים כי החברה לא מספקת אריזות 70 גרם לחנויות הקטנות ולמכולות, ושם נמכרים מארזי 55 גרם בלבד, כך שיש פה שינוי באריזה. מהלך דומה, לדבריהם, עשתה אסם עם במבה באריזה גדולה שבמכולות ובחנויות הקטנות נמכרת בתכולה של 60 גרם, במקום אריזות 80 גרם המוכרות. ברשתות השיווק הגדולות ניתן למצוא את מבחר הגדלים.

על כך השיבה אסם כיח היא אינה יכולה לכפות על הקמעונאים למכור מוצר ספציפי. אם בעלי המכולות מעדיפים למכור מוצר זה על פני אחר - הם בהחלט רשאים לעשות כן. מבחינת אסם, ביסלי 55 גרם נוסף למגוון ולא החליף שום מוצר אחר.

גם ויליגר דוחה את הטענות כלפיה. בתגובה ל"גלובס" נמסר כי היא דוחה את הטענות מכל וכל: "אריזות המוצר החדש סומנו בצורה ברורה בולטת ובהתאם לכל דין, באופן המבהיר כי המוצר במארז הינו במשקל מוקטן".

תופעה מתפשטת

הקטנת מוצרים היא תופעה מרגיזה שהחברות אימצו לעצמן כדי להעלות מחירים בדלת האחורית. היצרניות מפחיתות את הכמות באריזה ומשאירות את המחיר על כנו, או שהן מוזילות אותו בשיעור מופחת. האריזה עצמה נותרת באותו גודל, כאשר לפי התקנות אמור היצרן ליידע את הצרכנים כי התכולה פחתה (ראו מסגרת).

בשנה-שנתיים האחרונות נראה כי השיטה תפסה תאוצה. במדור זה הזכרנו לא מעט מוצרים שאריזתם הוקטנה: במהלך 2014 הוקטנו שורת מוצרים, בהם שמפו הד אנד שולדרס של חברת פרוקטר אנד גמבל, שתכולתו הוקטנה ב-20%-33%; סבון הכלים פיירי של פרוקטר אנד גמבל, שהצטמק מ-700 ל-650 מ"ל ביוני 2014; אריזות פסטה פרפקטו של אסם, שחלקן הוקטנו מ-500 גרם ל-450 גרם ביולי 2014; וחיתולים של פמפרס, שמספרם באריזות שונות צומצם ביוני 2014 בשיעור של 8%-25%.

בכל המקרים התאמת המחיר לא הייתה ביחס ישר לכמות באריזות החדשות, כשהמשווקים והיצרנים לא פעם מאשימים זה את זה.

עוד נציין כי ח"כ איציק שמולי (עבודה) יצא ביוזמה להצעת חוק שאמורה לטפל בתופעה, בין היתר באמצעות כיתוב בולט יותר בדבר השינוי באריזה והארכת תקופת ציון השינוי בכמות על גבי האריזה לתקופה של חצי שנה.

את הקנסות הנוכחיים על ויליגר ואסם מטילה הרשות בעקבות תיקון לחוק הגנת הצרכן שנכנס לתוקף בינואר האחרון.

פרשנות: הנזק העקיף של הקטנת אריזות / דפנה הראל-כפיר

תופעת הקטנת האריזות תפסה לראשונה כותרות כבר בראשית שנות ה-2000, אך החברות ממשיכות לנקוט שיטה זו למרות המרמור שהיא גורמת לצרכנים ולמרות שורה של תביעות ייצוגיות שהוגשו לאורך השנים.

בשנת 2006 נדרש לנושא הממונה על הגנת הצרכן במשרד התמ"ת (היום משרד הכלכלה), ופרסם תקנות שנוסחו בזו הלשון: "יש להביא לידיעת הצרכן כי המוצר חדש/ אחר/ שונה על-ידי שינוי הכיתוב על אריזת המוצר. כאשר מעוניין יצרן לקדם מכירה באמצעות הגדלת כמות באריזה, הוא מציין עובדה זו בהבלטה (למשל 30% חינם). הוא הדין כאשר כמות המוצר הוקטנה. על כן אין להסתפק בציון הכמות החדשה בלבד, אלא לכתוב 'מכיל % פחות מהכמות הרגילה', וזאת בהבלטה ובגודל אותיות דומה לאותיות שם המוצר. כאשר הגילוי על האריזה אינו מספק, חייב היצרן/יבואן לספק לקמעונאי שלט ולדאוג לכך שהקמעונאי יציבו בנקודת המכירה בסמוך למוצר שהוקטן ואין די ביידוע הקמעונאי כי המוצר הוקטן כאמור. את הגילוי הנאות לצרכן יש לתת גם בפרסומים ובפרסומות המתייחסים למוצרים שהוקטנו".

אלא שצרכן הרוכש מוצר מסוים באופן קבוע, לעתים אינו נוהג לקרוא את כל הכיתובים על האריזה, כך שלמעשה הוא לא תמיד מודע לכך שהמוצר התייקר. מעבר לכך, גם כאשר הוא כן קורא את ההודעה הזאת על המוצר - אין לו כמעט כלים להתמודד. הוא כמובן יכול לבחור שלא לקנות את אותו מוצר, אך לעתים אין מוצר חלופי רלבנטי, כך שהוא למעשה לקוח שבוי.

הקטנת התכולה גורמת לצרכנים גם נזקים עקיפים, מעבר לייקור המיידי של המוצר: ראשית, חודשים ספורים אחרי שהחברה מפסיקה לסמן על המוצר כי תכולתו צומצמה, מתקבע אצל הצרכן הרושם שזו התכולה המקובלת למוצר הזה, והתכולה החדשה והמצומצמת הופכת לנקודת הייחוס הרלבנטית למבצעים ולהשקת אריזות חדשות.

שנית, מרגע שיצרן אחד מפחית את הכמות, אחרים לעתים הולכים בעקבותיו, ולאט-לאט נעלמות החלופות.

שלישית, מרגע שיצרנית משנה במוצר אחד את התכולה המקובלת לאותה קטגוריית מוצרים, היא מייצרת קושי להשוות את מחירי כלל המוצרים. לדוגמה, ברגע שמרכים מרוכזים נמכרים בדרך-כלל באריזת ליטר, אך אחד המרככים העומד לצדם על אותו מדף נראה זהה אך מכיל 960 מ"ל, רוב הצרכנים מתקשים לדעת שהם משלמים עליו יותר - וזאת למרות שתחת כל מוצר חובה לסמן את המחיר ל-100 גרם.

בשורה התחתונה, התקנות של הרגולטור מ-2006 מקלות מדי, וטוב שכעת ניתנים קנסות כבדים. השאלה היא אם לא מדובר במעט מדי ומאוחר מדי, והאם זו סנונית ראשונה שמבשרת על שינוי גישה.