מחפשת מורשת פנסיונית: חוסר הסכמה עם תוכנית אנדורן

כל מנכ"ל משרד אוצר רוצה לפרוש עם רפורמה/הצלחה שרשומה על שמו. שוק הפנסיה הוא מטרה ראויה לכך, ואכן, מאז כניסתה לתפקיד מנכ"לית האוצר, סימנה יעל אנדורן את התחום ככזה שתתמקד בו. בין אם מדובר בהסדרת הטיפול במכת הסדרי החוב, ביחס לכספי העמיתים והמבוטחים, או בין אם בעולם היצרנים הפנסיוניים והמעורבות הממשלתית שמייחדת את החיסכון הזה.

עתה, יומיים לפני הבחירות, וכשעדיין לא ידועה זהות שר האוצר הבא - אנדורן מתכננת למסור לשר הבא המלצות שמסמנות את הדרך הנכונה לדידה למעורבות הממשלה בשוק החיסכון הפנסיוני בישראל. זאת כחלק מחשיבה שמאפיינת את ראשי האוצר, לא מהיום, לאפשר לחוסכים בפנסיה הצוברת הכנסה שתבטיח רמת חיים נאותה לאחר פרישתם לגמלאות.

עם זאת, משיחות עם בכירים במשרד, עולה כי ההמלצות שגובשו בינתיים מייצגות בעיקר את דעתה של אנדורן, ואינן זוכות לקונצנזוס במשרד האוצר. לדברי גורמים המעורים במתרחש באוצר, גורמים בכירים במשרד - בהם כאלה שהסמכות לחלק מהשינויים שאנדורן מתכננת נמצאת בידיהם - לא רואים עין בעין עמה, ומציינים כי הוועדה שהקימה עדיין נמצאת בשלבים מקדמיים בחלק מהסוגיות שאותן היא מתכננת. "היו פגישות בנושא, אבל לא הושגה בהן הסכמה בין הגורמים השונים", אומר גורם המעורה במתרחש באוצר. עם זאת, גורם בכיר באוצר הביעה תמיכה בתוכניותיה של אנדורן.

בשבוע שעבר חשפנו ב"גלובס" כי אנדורן, שמבינה בתחום החיסכון הפנסיוני שקרוב לליבה, הובילה לאחרונה צוות שבוחן את שינוי אופן הקצאת האג"ח המיועדות לקרנות הפנסיה בישראל, וזאת נוסף על רפורמות פנסיוניות אחרות שהאוצר בוחן, או שהכריז בעבר על בחינתן (ומחלקן אף נסוג), ובראשן גם שינוי הטבות המס על ההפקדות לחיסכון לפנסיה והעלאת גיל הפרישה לפנסיה.

לכאורה, לאנדורן יש היום רפורמה סדורה ומקיפה לשוק הפנסיה הצוברת, שאותה תמסור לשר האוצר הבא. ואולם, התוכנית שהיא בוחנת רחוקה מלהיות מוסכמת על כל ראשי האוצר. זאת גם על רקע כך שהסמכויות בנושאים אלה נמצאות לעתים לא בידי אנדורן, אלא בידי אגף שוק ההון, החשכ"ל, אגף התקציבים וגם רשות המסים.

גורם בכיר באחד מאגפי האוצר ציין, כי "הסמכויות בנושא לא של אנדורן, ואין תוכנית מוסכמת בנושא בקרב ראשי האוצר", בעוד שגורם אחר ציין, כי "התוכנית של יעל לא תואמת את החשיבה של בכירים אחרים באוצר, ואין תמימות דעים ביחס לצעדים אלה גם בין ראשי האגפים השונים באוצר לבין עצמם.

נראה ששר האוצר הבא שייכנס לתפקידו יקבל כמה תוכניות נפרדות בנושא הפנסיה, מאנדורן ומראשי האגפים". גורם בכיר באוצר אף ציין, כי "מדובר בנושא חשוב, אבל חבל ששוב שמים את הדגש על רפורמות בפנסיה הצוברת מבלי לדון בטיפול בפנסיה התקציבית".

מנגד, בסביבתה של אנדורן מציינים היום, כי "סביר שלא תהיה הסכמה בין ראשי האגפים השונים. יש רק שני גורמים במשרד האוצר שרואים את האינטרס הכולל: מנכ"ל המשרד ושר האוצר, בעוד שכל אגף במשרד רואה את המציאות מנקודת הראות שלו. בכלל, בנושא האמור אין פגיעה בסמכות סטטוטורית של מי מראשי האגף.

ישנם נושאים כה רחבים, והחיסכון הפנסיוני הוא דוגמא קלאסית, שרק מי שרואה את כל התמונה יכול להוביל את השינוי, וזאת משום ניגוד אינטרסים בין ראשי האגפים. הסמכות בנושא היא של שר האוצר, והוא הגורם שיקבל את ההחלטה. נושא הפנסיה חוצה אגפים ואין פה שום פגיעה בסמכות סטטוטורית".

עוד מציינים בסביבתה של מנכ"לית האוצר, כי "לא מדובר בתוכנית שלה בלבד. הייתה שורה של ישיבות שכללה את כל האגפים. בכל אופן, יש חשיבה בשורת נושאים בתחום הפנסיה, היא טרם הושלמה והיא עוסקת בכל ההיבטים. מדובר בעבודת תשתית שנעשתה ותינתן לשר האוצר הבא".

הצעדים המומלצים - והמטרות שלהם

כך או אחרת, מהם הצעדים שאנדורן צפויה להמליץ עליהם, נכון לעכשיו? לקרנות הפנסיה החדשות המקיפות, שאליהן זורמים מרבית כספי החיסכון הפנסיוני של החוסכים החדשים, ושהן היחידות שזכאיות כיום לאג"ח מיועדות (בהיקף 30% מנכסיהן), יש כיום הטבות המס על ההפקדות לחיסכון, והאג"ח המיועדות מבטיחות ריבית ריאלית קבועה של 4.86% לשנה.

כפי שדיווחנו בשבוע שעבר, באוצר בוחנים שינוי מהותי ביחס לאופן הקצאת האג"ח המיועדות, ובמסגרת זו נבחנת האפשרות לתת רשת ביטחון לחוסכים לפנסיה באמצעות מתן האג"ח המיועדות בעיקר ביחס לרובד הראשוני של עד השכר הממוצע במשק (ופתרונות אחרים נשקלים גם כן). זאת, בין היתר במטרה לשפר את יעילות ההטבות - כך שעיקר האג"ח יופנו לחוסכים מבוגרים וחלשים יחסית, ולא לבעלי השכר הגבוה ולמעשה גם לחוסכים הצעירים. במקביל, אנדורן דנה, בדומה לתוכניות שבאוצר רוצים לקדם כבר כמה שנים, בהעלאת גיל הפרישה לפנסיה.

כל זאת במטרה להעלות את קצבת הזיקנה של החוסכים (כולל מביטוח לאומי) ביחס לשכר האחרון ערב הפרישה - אבל רק עד לשכר בגובה השכר הממוצע במשק.

מעבר לכך - לשכר הגבוה מהשכר הממוצע במשק, שעומד על כ-9,500 שקל בחודש ברוטו (השכר החציוני נמוך משמעותית) המדינה לא תיתן את ההגנות הללו.

מעבר לכך, כך מסתמן, יפחתו ההטבות לחיסכון הפנסיוני. הצוות של אנדורן בוחן גם להפחית את שיעור הריבית המובטחת של האג"ח המיועדות - וזאת בהמשך להורדות של הריבית המובטחת שנעשו בעבר, לא אחת.

למעשה, כבר במחצית 2013, זמן קצר לאחר כניסתה של אנדורן לתפקיד, יזם האוצר שינוי של מבנה ואופי ההטבות במס בהפקדות לחיסכון הפנסיוני, שלא מומש. בדצמבר אותה שנה חשפנו ב"גלובס" שאנדורן תעמוד בראש צוות שיבחן את תחום החיסכון הפנסיוני בראייה כוללת. אגב זאת, כבר בדצמבר 2013 שאלנו את האוצר על סוגיות לגבי החיסכון לפנסיה, ושם בחרו לציין ש"נושא הפנסיה נמצא בראש סדר העדיפויות של משרד האוצר, ונכלל בתוכנית האסטרטגית של המשרד לשנת 2014".

כעת, סוף הרבעון הראשון של 2015, אנדורן מכינה את השינויים הללו - שלא הבשילו לתוכנית שמוסכמת על כל ראשי האוצר - לשר האוצר הבא.