מה שהיה הוא שיהיה

מערכת הבחירות הסוערת פסחה על בורסת תל-אביב, וזו מתנהלת במגמה חיובית בחודשים האחרונים. מדד תל-אביב-100 עלה מתחילת שנת 2015 - בחודשיים וחצי - בכ-6.6%, ומדד האג"ח הכללי המקומי הוסיף לערכו בפרק זמן זה כ-3.2%.

נהוג לומר על בורסות לניירות-ערך כי הן נייר-הלקמוס, אבן-בוחן, של הכלכלה, אם אכן כך הדבר, הרי ניתן להסיק מהעליות בבורסה כי ציבור המשקיעים בישראל אינו מתרשם יתר על המידה מן הכותרות המדיניות והכלכליות השחורות המומטרות על ראשנו בחודשים האחרונים, בעיקר כדי לשרת אג'נדה פוליטית נתונה.

במבט לאחור, ממוצע התשואה שנה לאחר יום הבחירות בשבע מערכות הבחירות האחרונות, מאז הושק מדד ת"א-25 בתחילת שנת 1992, הוא מרשים בגובהו, ועומד על רמה של 35.3%, זאת כאשר באף מערכת בחירות מבין השבע לא נרשמה תשואה שלילית בפרק זמן זה. בחתך זמן זה היכה שוק המניות המקומי את מדד המניות האמריקני המוביל S&P-500 בשש מתוך שבע מערכות הבחירות, פרט למערכת הבחירות האחרונה.

ייתכן כי המשקיעים המקומיים ערים לסטטיסטיקה חיובית זו של בורסת תל-אביב בשנה העוקבת לבחירות המקומיות, ומצטיידים בנכסים פיננסיים לקראת הבאות. המשקיעים בבורסת תל-אביב יודעים להפריד בין המוץ-התבן (פרטים לא חשובים) לבר (הפרטים החשובים), ומבינים כי השקעה בכלכלת ישראל הצפויה לצמוח בכ-3.5% השנה, היא מצרך נדיר בזירת השווקים המפותחים הצומחים בממוצע בקצב נמוך.

המשקיעים המקומיים עוקבים אחר הנתונים הכלכליים, ומבינים כי על אף העיסוק האינטנסיבי ב-140 מפוטרי כיל, האבטלה במשק נמוכה הן בקנה-מידה גלובלי והן במונחים היסטוריים. אבטלה נמוכה היא מפתח לצמיחת הצריכה הפרטית והכלכלה המקומית. המשקיעים מבינים כי היחלשות השקל לאחר שנים ארוכות של עוצמה מזיקה, תתרום לצמיחת היצוא ותתמוך בכלכלה.

הריבית האפסית במשק היא גורם מרכזי נוסף המניע את המשקיעים המקומיים להזרים כספים נוספים להשקעה בשוקי האג"ח והמניות המקומיים. בנוגע לתיאבון לסיכון בבורסת תל-אביב בחודשים האחרונים, עם ישראל מתנהל ככל העמים, עוקב אחר נתונים כלכליים ומגמות כלכליות גלובליות, והתיאבון שלו לסיכון אינו נפגם נוכח האתגרים הכלכליים והמדיניים המועצמים כאן במערכת הבחירות לממדים דמוניים.

המשקיעים המקומיים מעריכים כי על אף הסיסמאות המתלהמות של המערכת הפוליטית, המציאות הכלכלית ב-18/3/2015, ביום שאחרי, תהא מנות גדושות של עוד מאותו הדבר אשר ראינו מן המנהיגות המקומית בשנים האחרונות, לטוב ולרע.

בשוק ההון לא מתמחרים כיום "בליץ רגולטורי" על המגזר העסקי ביום שאחרי הבחירות, גם אם משה כחלון אשר סימן עצמו כ"מתקן העוולות הכלכלי" האולטימטיבי יתמנה לשר האוצר הבא. להערכת המשקיעים, ביום שאחרי הבחירות יתמתנו ההצהרות המתלהמות, ואף סביר להניח כי סיסמאות ה"אנטי-טייקונים" יאופסנו בבוידם.

נזכיר, כי המשק הישראלי כבר מצוי בשנים האחרונות בעיצומו של בליץ רגולטורי חסר תקדים, ויעידו על כך שלל הוועדות שקמו במשק בתחומים כגון משאבי-טבע, מזון, ריכוזיות ועוד. ולפיכך, מאוד ייתכן כי האופנה הבאה תהא דווקא דה-רגולציה אשר תיטיב עם כלכלת ישראל ושוק ההון המקומי.

המשקיעים הערים לסקרים הפוליטיים העדכניים ולמצעים הכלכליים של המפלגות יודעים כי ביום שאחרי הבחירות הם לא יתעוררו עם כוח פוליטי-כלכלי רדיקלי דוגמת סיריזה היוונית. המצעים הכלכליים של המפלגות הפוליטיות המרכזיות מחויבים כולם לאחריות פיסקאלית בסטנדרטים גלובליים מקובלים, ואין כאן כוח פוליטי משמעותי הגורס כי יש לפרוץ באופן דרמטי את יעדי הגירעון השנתיים כדי לקדם יעדים חברתיים חשובים על-חשבון עמידה ביעדים פיסקאליים.

הכוחות הפוליטיים המרכזיים בזירה המקומית מדברים על "חלוקת העוגה" הכלכלית מחדש, ורק בשוליים מתקיים דיון על הקטנת הידוק החגורה הפיסקלית. בשוק ההון המקומי סמוכים ובטוחים כי מה שהיה מבחינה פיסקאלית הוא שיהיה, ולפיכך מדדי איגרות-החוב הממשלתיים רושמים שיאים ופרמיית הסיכון של החוב הממשלתי מתכווצת בהתמדה.

הכותב הוא הכלכלן הראשי בקבוצת איילון