העליון: העיתון "יתד נאמן" לא יחויב בפרסום מפלגת הנשים

בית המשפט העליון קיבל אתמול (א') את ערעורו של "יתד נאמן", והעיתון לא יחויב לפרסם מודעת בחירות של רשימת הנשים החרדיות "ובזכותן".

השופט ניל הנדל קיבל את הערעור, שהוגש בידי עורכי הדין יעקב וינרוט, גרשון גונטובניק ועמיד חדד ממשרד ד"ר י. וינרוט ושות', בעיקר מסיבות טכניות, ולמעשה הפך את החלטתו התקדימית של בית המשפט המחוזי בלוד, שהתקבלה ביום שישי האחרון, טרם כניסת השבת. הרשימה זכתה לגיבוי מרכז רקמן לקידום מעמד האישה, בפנייתה לבית המשפט.

"חבל הוא כי השתלשלות האירועים הביאה למצב בו הסוגייה המשפטית לא נדונה לגופה, ולא הוכרע האיזון המתבקש בין האינטרסים הנוגדים והעקרוניים המונחים על כפות המאזניים", כתב השופט בהחלטתו. "על הצדדים להציג מסגרת טיעון ראויה, כדי שלא ייווצר מצב שבו שאלות חשובות ומהותיות כמו אלה המתעוררות כאן לא תזכינה להתייחסות... הנושא מורכב ורגיש, והמשיבה - עם כל ההבנה למצבה - אינה יכולה לצפות כי בית המשפט 'ידלג' על השיטה הקבועה והמקובלת.

"שוב נזכיר כי לא מדובר על אי-הגשת התביעה העיקרית במועד, אלא על תביעה עיקרית שנכון למועד כתיבת שורות אלה טרם הוגשה כלל. התוצאה היא שהמבקשת לא קיבלה הזדמנות הוגנת לפרוס את מלוא טיעוניה בפני בית משפט".

מפלגת הנשים ביקשה לפרסם מודעת בחירות בעיתונים הפונים לקהל המצביעים הפוטנציאליים שלה לכאורה, "יתד נאמן" הליטאי-חרדי ו"יום ליום" הספרדי-חרדי. אולם שני העיתונים, הראשון יומון והשני שבועון, סירבו לפרסום בטענה כי הוא פוגע ברגשות קוראיהם.

עו"ד עמית חדד, שייצג את "יתד נאמן", מסר כי "המשיבות ניסו לכפות על העיתון פרסום העומד בסתירה עמוקה לקו הרוחני שלו. בית המשפט איזן נכונה בין זכותו של העיתון וקוראיו לאוטונומיה תרבותית לבין זכותה של מפלגת 'ובזכותן - חרדיות עושות שינוי' לתעמולת בחירות. כפי שהובהר בבקשת רשות ערעור, למשיבות יש פלטפורמות רבות בהן ניתן לפרסם את תעמולת הבחירות, ואין הכרח שהתעמולה תעשה דווקא במסגרת 'יתד נאמן', על אופיו הייחוד".

פרופ' רות הלפרין-קדרי, ראשת מרכז רקמן לקידום מעמד האישה, מסרה בתגובה כי "יש להצר על כך שבית המשפט העליון נמנע מלהתמודד באופן ישיר עם שיאה של תופעת הדרת הנשים בישראל, וזאת בניגוד להחלטה האמיצה שקיבל בית המשפט המחוזי. משמעות החלטת בית המשפט העליון היא שהרשימה היחידה לכנסת שיש בה ייצוג לנשים חרדיות ואשר מורכבת כולה מנשים חרדיות, לא תובא כלל לידיעת קהל הבוחרות הפוטנציאלי שלה. בית המשפט העליון העדיף להיתלות בנימוקים משפטיים פורמליסטיים, מבלי לגלות הבנה לחסמים ולמכשולים העצומים שניצבו בדרכן של נשות 'ובזכותן', ומבלי להתייחס לאיומים וללחצים שהופעלו עליהן, ובכך למעשה היה שותף להדרתן ולהפיכתן לשקופות במלוא מובן המילה".