נושא השבוע הוא סין. מדינה ענקית, מחולקת לעולמות שונים לחלוטין, אך נשלטת בצורה מרכזית, ושבעיני רבים מהווה מועמדת רצינית לרשת את ארה"ב ככוח הכלכלי הגלובלי הגדול.
במשך תקופה ארוכה סין מילאה, בו זמנית, תפקידים שונים עבור המשק הגלובלי:
■ בית החרושת הגדול בעולם (עלות העבודה בו הצדיקה את הלוגיסטיקה הגדולה לייצר שם במקום במדינות המפותחות).
■ מובילה בצמיחה מהירה (מאותו ייצור תעשייתי, אך גם מן הפיתוח המקומי בתשתיות, בדיור, ובכלל בהתקדמות העצומה שנעשתה מאז החלה להתאושש משנות החושך של המהפכה התרבותית.
■ שתי פנים למשטר: האחד פוליטי-קומוניסטי, והשני ליברלי-כלכלי. הפנים הללו הצליחו להביא לסין לגיטימיות בינלאומית מוחלטת.
איך רוב ההתפתחות הזו מומנה?
כל עוד הייצור-ייצוא עבד יפה, ההכנסות ממטבע זר יכלו לממן כמעט כל דבר שהממשל רצה לקדם, מבלי לגרום לתופעות לוואי בנתוני המקרו של המדינה - אותם מספרי מקרו רשמיים, אשר רובם די מעורפלים, אבל נמצאו בברור בצד החיובי.
מאז 2005, ובמיוחד מאז משבר הסאב-פריים של 2008, המצב השתנה, וזרימות ההון החיצוניות לא עמדו בקצב הנדרש להמשך מימון היוזמות המקומיות. כך גם הוטל ספק בהמשך קיום שוק תעסוקה שהפוליטיקה דורשת.
תופעות הבועה החלו להסתמן בנדל"ן ובעודף התפוקה התעשייתי, וראינו חלק גובר והולך של הצמיחה הסינית שמומן על ידי גורמים לא ממשלתיים, אשר ניתן לומר עליהם בעדינות שהם צבועים ביותר מאשר 50 גווני אפור.
הפיקוח על הכסף הנזיל, הלא רשמי הזה, היה כמובן הרבה פחות נוקשה, ואיפשר לשחיתות ולחוסר היעילות בשימושו לגדול בצורה מבהילה. עד לאותה תקופה התערבויות מוניטאריות של הממשלה המרכזית היו מינימליות, וביצוע של הרחבה כמותית היה רחוק מאוד במחשבתם של קובעי המדיניות הליבראליים הסינים.
מן הצד הפיננסי, צמיחה נמוכה ושינוי מהותי בזרימת ההון גרמו לשוק המניות הסיני לרדת מגמתית במשך תקופה ארוכה מאוד. והנה, פתאום, שינוי כיוון של 180 מעלות באותו שוק מדוכדך, ומדשדש. לפניכם גרף שבוע של מדד שנחאי:
משה-שלום-סין-17-03
ניתן לראות בבירור את אותה ירידה גדולה, ואת זמן העיכול הארוך באזור הנמוך של הגרף - מאז תחילת 2012, ועד הפריצה של יולי 2014. אבל, בעצם, מה קרה אז?
התשובה נעוצה בגרף עצמו, בדמות תיבת הטקסט המכריזה על הרחבה כמותית Lite. זו הרחבה כמותית לא ידועה בגודלה הסופי, אשר הצטרפה לצעדי הקלה נוספים כמו הורדת חובת הרזרבות במוסדות הממשלתיים, שחרור רצועת המסחר של המטבע הסיני מול הדולר, ו"מחיקת" חובות חלקית של מוסדות פיננסיים מפוקפקים אך "גדולים מדי מכדי להיכשל".
בזמנו, תיארתי בפורום זה את ההזדמנות הטכנית שהייתה קיימת במדד המוצג, והנה עכשיו אנו רואים שאותה פריצה ארוכת טווח הייתה אכן מגובה באירועים מעשיים, ובעלת פוטנציאל יפה במיוחד.
מה עכשיו?
נחזור לעולם הטכני המקדים את הידוע בעולם הפונדמנטלי:
■ העלייה הגדולה נבנתה על בסיס מניפה תלת-שלבית של קווי מגמה, וזה גורם ראשון של זהירות.
■ שנית, ראינו פסגה כפולה ברורה מאוד באינדיקאטור זרימת ההון, ב-2 סגול - גורם שני של חשש.
■ המומנטום, ב-3 סגול, מאט, והתאוצה החיובית נמחקה לגמרי, ומתחילה להתפתח תאוצה שלילית בדמות קווי היסטוגרמה אדומים קטנים - מכה שלישית לאופטימיים.
נותר רק לראות משהו שלילי במחיר עצמו.
מעבר מתחת לקו המגמה מספר 3 יהיה הסמן הראשון הזה. נא ראו את 1 סגול. כזכור, כל העולם ואחותו מבצע בימים אלו הרחבה כמותית זו או אחרת, חוץ מאמריקה, ביחד עם מדיניות ריבית אפסית. ברור שלא כולם ייהנו מכך כפי שהם מקווים. השאלה אם סין תהיה בין אלו או לא חייבת להיות חשובה לנו, ולא רק כסוחרי מדד שנחאי.
משה שלום הינו ראש מחלקת המחקר ב-FXCM ישראל (חברה למסחר במטבע חוץ, מדדים וסחורות).
ניתן לפנות אליו, ולהצטרף לרשימת התפוצה שלו, דרך פניה ישירה לאימייל: Moshe.Shalom@gmail.com.
מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה - על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.