יוקר המחיה לא מחכה: הצעות החוק לטיפול הח"כים החדשים

לטובת שר הכלכלה הבא, המועצה לצרכנות ריכזה עבור "גלובס" רשימת חוקים צרכניים שנתקעו בכנסת ה-19, בתקווה שחברי הכנסת החדשים והקודמים ימשיכו לקדם אותם, הן כדי להגן לשפר את חיי הצרכנים והן כדי לצבור לעצמם מוניטין בכנסת החדשה.

חלק מהחוקים נוגעים ליוקר המחיה, אחרים לסוגיות אחרות שמטרידות את הצרכנים בישראל - החל מהמחירים בשדה התעופה, עבור בפיצוי לרוכשי דירות ועד יידוע הציבור על חשבונות רדומים.

יצוין כי דין רציפות, כלומר חובת המשך התקדמות החוק מהנקודה בה הוא הופסק עם פיזור הכנסת, תקף רק כשמדובר בהצעת חוק פרטית שעברה בקריאה ראשונה ובחבר כנסת המכהן בכנסת הנכנסת, רק אם נתן את הסכמתו לכך (אם חתומים על הצעת החוק מספר חברי הכנסת, די בכך שאחד מהם נתן את הסכמתו).

במקרה אחר בו חבר כנסת מבקש דיון בוועדה הרלוונטית, והיא שמחליטה אם לבקש להחיל דין רציפות על הצעת חוק. אם כן - על הוועדה להודיע על כך לממשלה, ולקיים את הדיון 21 ימים מאוחר יותר, כדי לאפשר לממשלה לגבש את עמדתה.

אופציה אחרת היא שהממשלה תודיע במליאה על רצונה שיחול על הצעת החוק דין רציפות.

לכן, כדי שרוב החוקים המוזכרים בכתבה זו יקודמו, יצטרכו חברי הכנסת הנכנסים להרים את הכפפה - אחרת רבים מהם יירדו לטמיון, גם אם נידונו לא מעט בוועדות הרלוונטיות.

חברות רבות מתייחסים לחוקי הגנת הצרכן כאל רגולציה מעיקה, אלא שמערכת היחסים שבין הצרכנים לעוסקים בישראל רחוקה שנות אור ממצב תקין. את הצורך בחקיקה מביאות הרבה פעמים החברות על עצמן.

"בחוקי הגנת הצרכן יש לעתים פרצות גדולות מדי שיש לחוסמן על-ידי השלמת החקיקה", מסביר מנכ"ל המועצה לצרכנות, עו"ד אהוד פלג. "המועצה לצרכנות מהווה צומת מפגש של תלונות מן השטח על פגיעות צרכניות ושל המחויבות שלה להגן על הצרכנים ולייצג אותם מול בתי העסק שפגעו בהם. ככזאת, המועצה יוזמת באופן עקבי חקיקה לסגירת הפרצות בהגנה הצרכנית, ועובדת בצמוד עם חברי כנסת רבים".

פיקוח מחירים

בכנסת הקודמת היו מספר הצעת חוק שהתייחסו לפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים ברבדים שונים, כל אחת מהן מנסה לפתור בעיה אחרת כשמטרתן אחת: להילחם ביוקר המחיה. הצעת חוק אחת, שמאחוריה עומד בין היתר ח"כ אמנון כהן (ש"ס), מבקשת להגביר את מעורבות נציגי הצרכנים בוועדות שדנות בפתרונות ליוקר המחיה ובנוסף, לאפשר את השר המוסמך להתערב במרווחי השיווק של מוצרים עליהם יוחל פיקוח. לשרים תהיה סמכות לקבוע מוצרי עוגן בקטגוריות מחירים שעליהם יוטל פיקוח ממשלתי.

■ סטטוס: לא אושרה בקריאה ראשונה.

מחירי הירקות

הצעה לגבי מחירי הפירות והירקות יזם ח"כ זבולון כלפה (הבית היהודי) בשיתוף עם ארגוני החקלאים ומטרתה שהמחיר הסופי לצרכן יגלם מרווח שיווק סביר תוך הבטחת רווח הוגן לחקלאים. סטטוס: עברה קריאה טרומית. הצעת חוק אחרת, שיזמה ח"כ אורלי לוי-אבקסיס (ישראל ביתנו), מבקשת לקבוע סל בסיסי של ירקות שמחירם יהיה בפיקוח וקביעת הרווח המרבי שניתן יהיה להפיק ממכירת ירקות אלה על בסיס צמצום פערי התיווך למינימום.

■ סטטוס: הועברה לוועדת הכלכלה לקריאה ראשונה אחרי שהוצמדה להצעת ח"כ כלפה. הוצע להפוך את הצעת החוק לממשלתית.

פיקוח על מחירי מזון ברכבת

הצעה נוספת מבקשת להסמיך את השר להורות על פיקוח על רשימה מצומצמת של מוצרים בסיסיים חיוניים לציבור הרחב, הנמצא במקום ציבורי - למשל במתחם סגור של רכבת ישראל, שדה התעופה או בית חולים - בו לא מתקיימת תחרות והפקעת המחירים חוגגת. המטרה היא לקבוע רשימת מוצרים עליהם יחול פיקוח מחירים.

■ סטטוס: טרם החל תהליך חקיקה.

קנס גם על הטרדות טלפוניות מעמותות

את התיקון להצעת חוק התקשורת (דואר זבל) יזמו עדי קול ומיקי רוזנטל במטרה לשים קץ להטרדות הטלפוניות, לא רק ממפרסמים בעלי אינטרס מסחרי ישיר אלא גם מעמותות, מוסדות דתיים וכדו', כמו עמותות, ברכות וקמעות. חוק הספאם שתוקן לפני כמה שנים אוסר על העברת מסר פרסומי באמצעות מערכת חיוג אוטומטי, מייל, פקס או הודעות טקסט אך לא כלל עמותות. מטרת החוק הזה היא להרחיב את תנאי חוק הספאם גם לעמותות שבין היתר יידרשו לאפשר הסרה ממאגר החברה/העמותה. הודעות ספאם פוליטיות, כמו אלה שראינו ביתר שאת במערכת הבחירות האחרונה, ימשיכו להיות לגיטימיים.

■ סטטוס: הצעת החוק עברה קריאה ראשונה בוועדת הכלכלה.

הסדרת ההתראה לתשלום חוב

אחרי פרשת אקיוטק, קידמה המועצה לצרכנות תיקון להצעת חוק הגנת הצרכן שיזם ח"כ בעז טופורובסקי (יש עתיד), במטרה להסדיר את אופן משלוח דרישות לתשלום חוב מהעוסקים לצרכנים. בהצעת החוק מוצע כי לפני כל נקיטת הליך גבייה, לרבות נקיטה בהליכים משפטיים, העוסק יהיה חייב לשלוח לצרכן מכתב ובו יופיעו שם העוסק, פירוט החוב ואופן חישובו והוכחה לקיומה של עסקה בין העוסק לצרכן. כיום, עוסקים יכולים לפעול לגביית סכומים שלטענתם מגיעים להם גם שנים לאחר שלכאורה נכרתה עסקה, כומר עד לתום תקופת ההתיישנות שקבועה על 7 שנים, כך שצרכנים, במקרים רבים, פוגשים לראשונה את החוב רק לאחר שנים. קיימת סבירות שמדובר בהליכים שננקטו בעקבות עסקאות שלא בוצעו בהתאם לדין, למשל עסקאות מכר מרחוק (טלפניות או באינטרנט) שבוצעו ללא גילוי נאות או שלא נשלח טופס גילוי סטטוטורי לאחר שנכרתה העסקה.

■ סטטוס: הצעת החוק לא הגיעה לשלב הכנה לקריאה ראשונה אולם אושרה בוועדת שרים לענייני חקיקה.

פיצוי לרוכשי דירות שנפגעו מקבלן

חבר הכנסת לשעבר מאיר שטרית (קדימה) הגיש הצעת חוק לפיה יוסדרו פיצויים לרוכשי דירות מקבלן, במקרים שבהם הקבלן הפר את החוזה. כיום, בחוזה לרכישת דירה מקבלן קיימים בדרך-כלל סעיפים הקובעים פיצוי לטובת הקבלן במקרה של הפרה מצד הקונה. אלא שמנגד, אין הוראה לפיצויים לרוכשים כאשר הקבלן הוא זה שמפר את החוזה - פרט למקרה של איחור של יותר מ-6 חודשים ממועד המסירה הקבוע בחוזה. מטרת הצעת החוק היא ליצור מעין איזון בפיצויים המוסכמים שנקבעים לטובת הצדדים אם כי חובותיהם בחוזה שונות: חובת הקונה היא לשלם את התמורה במועדים שנקבעו כאשר על הקבלן חלה החובה למסור את החזקה בדירה ולרשום את זכויות הקונה בטאבו במועדים שנקבעו.

■ סטטוס: הצעת החוק לא הובאה להצבעה בוועדת הכלכלה (הכנה לקריאה ראשונה) בשל הצורך בתיקון נוסח ההצעה.

מעירים את החשבונות הרדומים

83% מאזרחי המדינה שנכנסו למאגר האינטרנט לאיתור חשבונות אבודים (קופות גמל וקרנות השתלמות) מצאו כספים שעומדים לזכותם (כמוטבים או כיורשים) ושהם לא ידעו על קיומם. המאגר, נזכיר, הוקם בהוראת הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון (עקב תובענה ייצוגית שהוגשה בנושא זה נגד מספר חברות ביטוח). הצעת חוק חובת דיווח של מוסדות פיננסיים שיזם חבר הכנסת לשעבר מאיר שטרית והצעת חוק האפוטרופוס הכללי (מאגר ידע לעניין כספים ללא דורש המופקדים במוסדות פיננסיים) של ח"כ שלי יחימוביץ' מבקשת להעביר את האקטיביות לידי המוסדות הפיננסים: לא הצרכן הוא שצריך לרדוף אחר החשבונות הנחבאים, אלא על המוסדות לדווח למשרד האוצר על רשימת האזרחים שעל שמם קיימים חשבונות באין דורש. ההערכות הן שבידי בנקים, חברות ביטוח וקופות גמל שוכבים 20-25 מיליארד שקל בחשבונות שהציבור אינו יודע על קיומם. מטרת הצעות החוק היא לגרום לכך שכל מוסד פיננסי יחויב לדווח למשרד האוצר את השמות של כל האנשים בעלי חשבונות רדומים אצלם. אגב, אולי הממונה על הביטוח במשרד האוצר תרים את הכפפה להקמת מאגר לאיתור פוליסות ביטוח רדומות שלפי ההערכות מצויות בשפע?

■ סטטוס: הצעת החוק אושרה בקריאה טרומית.

סדר בענף הרכב

עשרות דיונים נערכו במטרה לעדכן את חוק רישוי שירותי רכב ולהגדיר בו נושאים חשובים, דוגמת מעמדם של יבואני הרכב המקבילים, תקנים ליבוא חלקי חילוף והגדרת דרישות מקצועיות מיבואני חלפים, ממוסכניקים ויבואני רכב ועוד - הכול במטרה להסדיר את ענף הרכב ולהתאים אותו למציאות כיום.

■ סטטוס: תזכיר חוק רישוי שירותי רכב (2013) לא הסתיים בהכנה לקריאה ראשונה ולכן החשש הוא שעבודת ההכנה המרובה שנעשתה עלולה לרדת לטמיון.

פיקוח על צעצועים מסוכנים

הצעת חוק ממשלתית מציעה לחוקק חוק במטקה לפקח על צעצועים שיוגדרו כמסוכנים. מטרת החוק היא למנוע פציעות של ילדים ולמעשה להוסיף על התקנים שקובע משרד הכלכלה סמכויות אכיפה מנהלית נגד עוסקים שימכרו צעצועים שהוגדרו כמסוכנים.

■ סטטוס: ההצעה טרם אושרה בהכנה לקריאה שנייה ושלישית.

זכויות רפואיות

בהצעה שיזמו ח"כ מיקי רוזנטל (עבודה) וח"כ חיים כץ (ליכוד) דמי הטיפול של מתווכים במימוש זכויות רפואיות (דוגמת לבנת פורן, יקוצצו בחצי לפחות.

■ סטטוס: אושרה בוועדת השרים לענייני חקיקה, זכתה לתמיכת משרדי המשפטים והרווחה - אך לא עלתה להצבעות.

מקנס על הטרדה טלפונית ועד ביטול קורסים: המועצה לצרכנות מבקשת לשפר חוקים קיימים

1. הרחבת חוק הטכנאים

החוק קובע פיצוי לצרכן שהמתין לשווא לטכנאי שאיחר או לא הגיע, אלא שכמו במקרים אחרים - החוק מלא אותיות קטנות שמשאירות צרכנים רבים רבים במצב שאינם יכולים ליהנות ממנו. כך למשל, החוק מחריג את חברות הגז, מוגבל רק לשנת האחריות הראשונה, ועוד.

הצעת החוק מבקשת להשלים ולהרחיב את תחולתו חוק הטכנאים לשירותים וחוזים נוספים, למשל עבור התקנה ופירוק ציוד (לדוגמה של ספקיות ערוצי טלוויזיה), ביקור טכנאי במסגרת אחריות מורחבת, שירותי בדיקות תקופתיות של ספקיות הגז ועוד.

2. די לטלפונים שיווקיים מנציגים מטרידים

חוק הספאם הנוכחי קובע פיצוי של עד 1,000 שקל ללא הוכחת נזק לצרכנים שיגישו תביעות נגד חברות ששיגרו הודעות טקסט או מיילים ללא אישורם.

הצעת החוק מבקשת להרחיב את הענישה גם במקרים של שיחות טלפון מטרידות (שמגיעות מנציג אנושי ולא ממוקד מוקלט), וכך לאסור על התקשרות בניגוד להסכמת הצרכן.

3. ביטול קורסים

בעקבות ריבוי תלונות, תנסה המועצה להסדיר את נושא ביטול קורסי לימוד. היום ההסדרה לביטול לימודים מתייחסת ללימודים אקדמאיים ולקורסי פסיכומטרי, ובנוסף, תלמידי הקורסים חותמים על חוזים אחידים שלעתים יש בהם סעיפים מקפחים. יותר מכך, יש מוסדות לימוד הדורשים את מלוא התשלום במעמד ההרשמה, מה שמקשה עוד יותר לבטל עסקאות מעין אלה. המועצה תבקש לעשות סדר גם בביטולי לימודים שאינם מפוקחים על-ידי רשויות המדינה.

4. לא רוצים חניה יומית

בחלק מהחניונים, במיוחד בבתי חולים, מתאפשרת חניה בתשלום יומי בלבד. ההצעה מחייבת בעלי חניונים לתמחר את דמי החניה לא רק לפי חניה יומית שהמחיר שלה לא משרת את החונים לפרקי זמן קצרים, אלא להציע תשלום גם לפי יחידות זמן של שעה ורבעי שעה.

 שלבי החקיקה