בעוד השמאל הישראלי עדיין לועס את הכובע, גם בתקשורת נמשך הליך חשבון הנפש הפומבי - ובמקביל השמחה לאיד מימין.
עיתונאי חדשות 10 רביב דרוקר פרסם הבוקר (א') מאמר בעיתון "הארץ", בו טען כי עיתונאי הימין מסתירים את עמדותיהם הפוליטיות מהצופים והאשים אותם במחה לאיד.
עיתונאי חדשות 2 עמית סגל ענה לו בטקסט שפרסם בעמוד הפייסבוק שלו ובו האשים את ערוץ 10 בשמאלנות - נטייה פוליטית שהביאה לכישלון שלהם בחיזוי תוצאות הבחירות.
"מאז הבחירות רוקדים העיתונאים תומכי נתניהו משמחה לאיד", כתב דרוקר ב"הארץ". "העיתונאי קלמן ליבסקינד פרסם בפעם האלף ב'מעריב' את אותו מאמר נגד התקשורת השמאלנית. זו פרנסה לכל החיים. לאראל סגל מותר להיות לשנייה וחצי מספר 11 ברשימת הליכוד - ולאחר מכן לחזור לשדר כאילו כלום. חנוך דאום יכול להתהדר בחברותו עם נתניהו ולאייש פאנלים פוליטיים מכובדים (בהם יתבכיין על כך שלימין אין ביטוי). ינון מגל ושרון גל יכולים לעבור מהתקשורת לרשימות ימין בלי יום צינון. הכול בסדר.
"הכתב הפוליטי של חדשות 2 תקף את העיתונאים שהביעו עמדות נגד נתניהו בטוויטר. תתפקדו כבר וזהו, הוא אמר. אני מעריך בזהירות שסגל מצביע לבית היהודי. אני מוכן גם לנחש שיש לו מחשבות ותחושות מאוד עזות בקשר לזה. איזה מודל עדיף לצופה הכתב שרוצה שהימין ינצח, אבל מסתיר מהעולם את עמדתו, או הכתב שמודה בהעדפתו ומדווח על המציאות מהמקום החשוף הזה?", כתב דרוקר.
"אם בקונטרול היה יושב ימני או שניים, אולי הכישלון היה נחסך"
"קח עצה", ענה לו סגל בפייסבוק. "לאור הרקורד של הסקרים בבחירות האחרונות, נראה לי שגם לך ולערוצך כדאי לקחת חופשה קצרה מניסיון לנבא דפוסי הצבעה. אני רואה (במודעה של חדשות 10 ועיתנאיה, ד.א.) 23 גברים ונשים. רק שניים מהם, צבי יחזקאלי וחנוך דאום, דתיים. 13 (!) מהם הביעו בעבר במפורש תמיכה בשמאל. אחד, שוב דאום, ימני. זה מדגם מייצג של קפה טאטי, לא של האוכלוסייה בישראל.
"וכן, רביב, זו בדיוק הבעיה: אני מגדולי המאמינים ביכולת של אדם להיות עיתונאי חסר פניות וגם אידיאולוג. להאמין בעמדה ולא לדפוק חשבון. הבעיה היא שכשההרכב של התקשורת הישראלית (לא כולל עלי תאנה נקודתיים) נוטה שנים חזק לאזור 03.
"אפשר לתחזק איכשהו הוגנות בימי חולין. אבל בבחירות טעונות כל-כך, רוויות שנאה ופילוג כל-כך, יש את הרגע שבו המאוויים מתחברים לדעות, וזה קרה לרביב ולערוצו בעמידה, על הגג. אם היו שם קצת יותר דאומים, יחזקאלים, אריאלים ואראלים, אם בקונטרול היה יושב ימני או שניים - אולי הכישלון הזה היה נחסך מהם. אולי מישהו, העורך, המנכ"ל או אחד אחר, היה צועק לחבר'ה: די, זה נגמר".
דרוקר לא נשאר חייב והשיב לסגל בפייסבוק: "עמית סגל לא היה מוכן לעבור לסדר היום על זה שהחשדתי אותו בהצבעה לבית היהודי... הוא פירט באריכות דיאלוג שהיה באולפן חדשות 10 אחרי פרסום המדגם. הוא רק שכח כמה דברים קטנים: באולפן חדשות, מוזר ככל שזה נשמע, מביאים את כל המידע לצופה.
"מיד אחרי פרסום המדגם אני הראיתי את הקואליציה של נתניהו והבאתי אותה ראשונה, כי גם במצב של תיקו מנדטים היה ברור שיש לו עדיפות. לאחר מכן באמת ניסיתי - חטא נורא שכזה - להראות עוד קואליציות. בזמן שניסיתי להראות קואליציה אפשרית של הרצוג, אכן חנוך דאום לא נתן לגמור משפט וניסה להראות שבשום תרחיש ובשום אפשרות אין סיכוי שהרצוג ירכיב קואליציה (בבית נתניהו נותנים על מפגן כזה נקודות).
"למה הדבר דומה? לזה שבבחירות הקודמות אחרי המדגם היינו אומרים שאין שום סיכוי שבנט ולפיד יאלצו את נתניהו לעשות קואליציה ללא חרדים. להרצוג הייתה בעיה יותר קשה להרכיב, גם במצב של תיקו, אבל זו ממש לא הייתה אפשרות בלתי מעשית (ולא צריך עמית להעתיק את כל הבדיחות של דאום. אל תשכח שהוא משתמש בהן, אז שמים לב), והיה ראוי להציג אותה לצופה.
"לאחר מכן הוצגה גם אפשרות שלישית של ממשלת אחדות. אני מקווה שזה בסדר מבחינת עמית ושגם אם היה מישהו יותר ימני בקונטרול היו נותנים לנו לעשות את זה. אני לא יודע מה היה בשידור של ערוץ 2, אבל אם במצב של יתרון מנדט לנתניהו, סגל בכלל לא טרח להציג אפשרות שהרצוג מקים ממשלה, אז הוא ביצע חטא מקצועי כלפי צופיו, ואני מקווה שזה לא קרה רק בגלל העמדה הפוליטית בה הוא מחזיק (בארון)".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.