האינסטלטור של המוח: החברה ששולפת מהמוח קרישי דם

הרקע: דורון בן עמי כיהן עד לאחרונה כבכיר בחברת התרופות הבינלאומית מרק (merck). הוא שימש כמנכ"ל הסניף הישראלי ובהמשך ניהל את אזור ישראל ומדינות ברה"מ לשעבר, למעט רוסיה. "הייתי מנהל של מנכ"לים"" הוא אומר, "זאת אמנם אחריות כבדה, אבל אין אופרציה. לכן התברכתי לראשונה מזה שנים רבות בקצת זמן פנוי, לחשוב ולקרוא".

בעברו הרחוק היה בן עמי פיזיותרפיסט. "עבדתי עם נפגעי שבץ, ואחר כך אבא שלי עבר שבץ. לא הצלחתי להבין מדוע בעיה כל כך פשוטה לכאורה, היא לא פתירה. שבץ הוא חסימה של כלי דם, כך ש'בסך הכל' מדובר באינסטלציה, צריך להגיע למקום ולפתוח את החסימה".

לבן עמי היה רעיון לפיתוח מוצר שיכול לעשות זאת. "התחלתי לשחק בגראז' עם כל מיני חוטי תיל, עם ג'לי ואחר כך עם דם קרוש שלי. כשהגעתי למהנדסים עם רקע רפואי, הם אמרו שזה בלתי אפשרי. רק כשמצאתי מהנדס ללא רקע רפואי, אבל עם רקע במיזעור ורובוטיקה, הפתרון הטכני נראה לו יישים. עם זאת, הוא חשש מהמשמעות של פיתוח מוצר שמיועד למוח. אמרתי לו 'אל תחשוב על זה כמוח. תחשוב על זה כצינור'".

השוק: רוב מקרי השבץ נגרמים מהצטברות של שומנים או מתסחיף של קריש דם, שחוסמים את אחד מכלי הדם במוח. הדם, ולכן גם החמצן, לא מגיע לאזור מסוים במוח שסובל בשל כך מנמק. הטיפול המיידי במצב הוא להסיר את החסימה. אם תופסים את השבץ בזמן, ניתן ליטול תרופה אשר אמורה להמיס את קריש הדם, אולם לתרופה יש חסרונות: היא מסכנת באירוע שבץ נוסף שנובע דווקא מדליפה של דם מכלי הדם, היא פועלת רק אם נוטלים אותה פחות משש שעות לאחר האירוע והיא לא מצליחה להמיס את כל סוגי קרישי הדם.

אפשרות אחרת היא לשלוף, פיזית, את קריש הדם מתוך כלי הדם. אולם, לשם כך יש להגיע אל המקום דרך מערכת כלי הדם, וזה לא פשוט. בתחום הלב, נהוג וניתן להגיע באמצעות תיל מוליך למקום שבו ישנה חסימה בעורק, לפתוח את העורק באמצעות בלון ולהציב בו סטנט שיותיר את העורק פתוח. רוב הניסיונות לפתח מכשירים לטיפול בשבץ מוחי, היו אדפטציות של המכשירים מתחום הלב. אולם, לא בטוח שזו הגישה הנכונה. המכשירים שנועדו לפתוח סתימות בלב הם מכשירים יותר גדולים ופחות גמישים ביחס למה שנדרש בתחום המוח.

בן-עמי: "קיים מכשיר בשם 'שולף סטנטים' שהמטרה שלו היא להגיע לסטנט שיצא ממקומו ונתקע בכלי דם. שולפי הסטנטים נוסעים בתוך מיקרוקטטר, נפתחים בתוך הסטנט, או בתוך קריש הדם, ושולפים אותו החוצה, ובזה משתמשים היום גם בחלק קטן ממקרי השבץ".

המוצר: "אנחנו בחברת טריטיקום (Triticum) פיתחנו מוצר ייעודי לשליפה של קרישי דם מהמוח. הוא גמיש ועדין יותר. המוצר שלי נוסע על גבי תיל מוליך, וכשהוא מגיע לקריש הוא מתחפר בתוכו - קרישים במוח הם רכים יחסית לחסימות של עורקי הלב ולכן זה אפשרי. המכשיר מתוכנן כך שכאשר שולפים אותו אחורה, כוח ההתנגדות של הקריש גורם לזיזים קטנים בו להיפתח ולעגון אותו לדפנות הקריש. הכנפונים האלה יוצרים שטח פנים רב עם הקריש ומאפשרים לשלוף אותו בשלמותו, בלי שישתחרר ובלי שישתחררו ממנו חלקים. הלוגו ושם החברה שלנו מתייחסים לצמח החיטה, כי כך בערך המוצר נראה כשהוא סגור".

לדברי בן עמי, העובדה שהמכשיר רך ושהוא עובר על גבי תיל ולא בתוך מיקרוקטטר, פירושה קיצור זמן הפעילות ופחות גירוי של כלי הדם באופן שיכול לגרום להם להתכווץ ולעשות עוד נזק.

שלב בפעילות: "פיתחנו אבטיפוס ראשון והגענו לניסויי היתכנות בחיות. לא תכננתי בתחילת הדרך בדיוק עד איפה אגיע בעצמי עם המוצר, אבל כל פעם שהמוצר עבר שלב נוסף, אמרתי - נלך לשלב הבא. כעת המוצר הוא אבטיפוס גדול יחסית ואנחנו מנסים למזער אותו. כמו כן אנחנו מחפשים מימון לניסויים בחיות גדולות יותר".

גיוסי הון: החברה קיבלה מימון של כמה עשרות אלפי דולרים בלבד מקרן 'תנופה' של המדען הראשי

השלב הבא: המוצר הגיע לגמר בתחרות להמצאות חדשות בכנס הקרדיולוגיה הבינלאומי ICI. "האירוע הזה סידר לנו מפגשים עם רופאים בכירים ומשקיעים, ויש כבר עניין מכמה משקיעים. אני מעריך שהעלות של פרוייקט כזה, עד השלב של אישור ה-FDA, היא כ-12 מיליון דולר".