מכון ויצמן מקיים השבוע תוכנית ייחודית של חינוך מדעי, לרגל חגיגות 50 שנה לפעילות המכון בתחום החינוך המדעי בישראל. במסגרת האירוע, יגיעו מדענים מהמכון ל-222 בתי ספר בארץ, כדי לשוחח עם התלמידים על המחקרים שלהם. האירוע, שמתוקצב כולו על ידי מכון ויצמן ללא תמיכה נוספת, נועד לעודד את התלמידים לבחור במסלולי לימוד מדעיים, ואולי גם, בעתיד, להפוך למדענים.
במסגרת שבוע המדע ייערכו גם אירועים מיוחדים לרבות טורניר הפריצה לכספות על שם שלהבת פריאר (ממייסדי המכון), המיועד לתלמידי פיזיקה, כאשר קבוצות של תלמידים מהארץ ומחו"ל יגיעו לטורניר הן כמעצבי והן כפורצי הכספות.
באירוע יוכרזו גם הזוכים בחידון הטריוויה המשותף של המכון ושל פרוייקט SpaceIL שפועל להנחתת רכב חלל לא מאוייש על הירח. הזוכים יוכלו לשלוח מסר אישי לירח עם החללית.
הקהל הרחב מוזמן להוריד את האפליקציה של האירוע, "המוח" (או להיכנס דרך דפדפן לאתר המכון), ללמוד על המוח ולשחק במשחק חשיבה. אירועים נוספים במסגרת השבוע כוללים - הרצאות לקהל הרחב, מענה על שאלות הקהל בנושאים מדעיים באופן מקוון, אירוע הוקרה למורים מצטיינים במדע ועוד.
משתתפים באירוע של פרס נובל
המכון מארח לכל אורך השנה תלמידי חטיבות ביניים ותיכונים מצטיינים אשר משתתפים במחקר מדעי אמיתי ועדכני, שיהפוך אצל התלמידים לעבודת גמר במדעים המקבילה לחמש יחידות לימוד לבגרות. במסגרת שבוע המדע תיערך תחרות של עבודות הגמר הללו, והזוכה יעבור לשלב התחרות הבינלאומית שמנצחיה משתתפים באירועי פרס הנובל בשוודיה.
אחת המשתתפות בתחרות היא יובל מרים ילינק שהשתתפה במחקר שעשוי בעתיד לעזור באיתור הגורמים להפלות חוזרות.
ילינק, תחת הנחייתה של הדוקטורנטית ריבי חלימי במעבדתה של פרופ' עדי קמחי, חקרה את תופעת הקוויטציה (יצירת חללים) בעוברים: ביום החמישי לערך להתפתחות העובר, חל מוות מתוכנן של תאים באזור מסוים בגוף העובר ונוצר חור. ככל הנראה, הקוויטציה, כלומר היווצרות החור, חיונית להתפתחות העובר.
במעבדה של קמחי מנסים למפות את המנגנון הביולוגי המוביל להיווצרות החור, וילינק תחת הנחייתה של חלימי חקרה באופן ספציפי את תפקידו של חלבון בשם caspase 9 במגנון. היא הצליחה להראות על גבי צבר של תאים המדמה עובר צעיר, כי עיכוב החלבון אכן מעכב את תהליך המוות התאי המוביל לקוויטציה. כעת, המעבדה תמשיך ותנסה להראות כי המצב הזה נכון גם לגבי עוברים של עכברים.
"התוצאות עדיין מאוד ראשוניות. כיוון שתהליך הקוויטציה הוא כל כל חשוב לעובר, ייתכן שאם חסר חלבון מסוים, הגוף מפצה על כך ויוצר קוויטציה במנגנון אחר. רק אם נראה כי העיכוב של החלבון מונע קוויטציה באופן שהעובר אינו יכול להתגבר עליו במגנון אחר, אז יהיה היגיון לבדוק את הקשר בין רמות החלבון הזה לבין הפלות חוזרות אצל נשים, אבל השלכות כאלה הן מאוד רחוקות".
איך הגעת להשתתף בעבודת המחקר הזו?
"אני משתתפת בתוכנית ח"צ (חוקרים צעירים) של מכון דוידסון, במסגרתה נערכים שלוש פעמים בשנה מפגשים של יומיים בינינו לבין מדענים מהמכון שמדברים איתנו על המחקרים שהם עורכים, ומי שמעוניין יכול גם להצטרף לעבודת מחקר כחלק מהלימודים לבגרות. באולפנה צפירה שבה אני לומדת מאוד מעודדים להשתתף בתוכנית הזו.
"בחרתי בביולוגיה כי תמיד נמשכתי לתחום, וגיליתי שההשתתפות בפרוייקט והעבודה במעבדה הגבירו את אהבתי למקצוע. עד אז לא חשבתי שאלמד ביולוגיה בצורה כל כך מעמיקה. במהלך המחקר ערכו לנו ימי עיון שעזרו לנו ללמוד כיצד לכתוב מחקר, להציג אותו בעל פה ולהציג מול - אף פעם לא השאירו אותנו לבד".
ילינק מציינת כי בקרוב תעזוב את המחקר שכן היא מסיימת את לימודי האולפנה התיכונית וממשיכה ללימודים במדרשה תורנית, אולם היא אינה פוסלת חזרה לתחום הביולוגיה בעתיד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.