את מי מייצג שי ניצן

יותר מדי זמן הוזנחו נושאים שוטפים שנדחקו הצידה בגלל הבחירות. הגיע הזמן לשוב אליהם. אני מתכוון בעיקר לשני עניינים הנוגעים לפרקליטות המדינה.

הנושא האחד נוגע לשירותי ההגנה הלגיטימיים שמספקת הפרקליטות למשפחת נתניהו כנגד תביעתו של אב הבית מני נפתלי. אין פה שום דבר יוצא דופן, ראש הממשלה זכאי על-פי החוק להגנה של הפרקליטות. הבעיה היא האופן שבו נוהגת הפרקליטות בעניין זה.

התצהיר והעדות

התביעה של נפתלי מתבררת בבית הדין לעבודה בירושלים. בחודש דצמבר 2014 הורה בית הדין לפרקליטות כי על שרה נתניהו להגיש תצהיר תשובה לתביעה - דבר שנתניהו רצתה להימנע ממנו כדי שלא תיאלץ להעיד. הפרקליטות טענה בבית הדין כי אין צורך בתצהיר נתניהו, שכן "תצהירי העובדים מספיקים". בית הדין דחה את הטענה וציווה על נתניהו והפרקליטות להגיש תצהיר.

הפרקליט והחוק

למרות ההוראה המפורשת של בית הדין - התצהיר של שרה נתניהו שוב לא הוגש. בדיון בבית הדין כשבוע לפני הבחירות (10.3.2015), הפרקליטות טענה שוב את מה שטענה בדיון הקודם, למרות שטענה זו נדחתה על-ידי בית הדין.

כבר בנקודה זו עולות תמיהות כלפי פרקליט המדינה שי ניצן, שאישר את ההימנעות מהגשת התצהיר, למרות הוראת בית הדין לעשות זאת. זה בסדר, כאמור, שפרקליט המדינה מגונן על משפחת נתניהו, אין לו ברירה בעניין זה. אבל כן יש לפרקליט את האפשרות והחובה לנהוג על-פי החוק וצווי בית הדין.

בינתיים הגישה נתניהו, מחוסר ברירה, תצהיר מטעמה. אבל זה לא משנה את התמיהה מהתנהלות הפרקליטות בפרשה זו.

וגם בענין פינטו

הנושא השני: הסכם עד המדינה עם הרב יאשיהו פינטו. גם כאן התנהגה הפרקליטות בצורה לא תקינה בעליל, כשהיא מאפשרת לפינטו להתל בה וברשויות החוק.

היום (ב') הגישה התנועה לאיכות השלטון בקשה לפרקליטות לפעול לביטול הסכם עד המדינה עם פינטו, בגלל "סיכול מיצוי הדין בגין מעשיו לכאורה של הרב, והעיכוב בחקירתו הפלילית של ניצב (בדימוס) מנשה ארביב".

יוזכר כי בתחילת פברואר השנה מתח בית המשפט העליון ביקורת חריפה על הפרקליטות וקבע כי ראשיה "נחפזו להגיע להסכם, לא עשו שימוש בכל מנופי הלחץ האפשריים, במטרה למקסם את האינטרס הציבורי".

יש מכנה משותף לפרשת התצהיר של נתניהו וההסכם עם פינטו. בשני המקרים הפרקליטות פעלה, כך נראה, בניגוד לאינטרס הציבורי. מישהו חייב לתת על כך הסבר - אם לא את הדין.