"להגיד עליי גזען זה כמו להגיד על נדאל שהוא לא יודע טניס"

השנתיים האחרונות הראו שהספורט הישראלי יכול ללכת לכיוונים מאוד מפתיעים בכל הקשור לפיגורות שמגיעות לנהל אותו. יגאל כרמי מתדיראן דחק את צבי ורשביאק והגיע לראש הוועד האולימפי; שמואל פרנקל מאפסילון מצא את עצמו בראש מינהלת הליגה בכדורסל; השיא הוא המינוי של עופר עיני ליו"ר ההתאחדות לכדורגל; ועודד טירה, שמוכר דווקא מעברו כנשיא התאחדות התעשיינים ופעילותו כיו"ר מפעל הזכוכית פניציה, וגם כמפקד חיל התותחנים או המפקד הצבאי האחראי לפינוי חבל ימית ב-1982, נקרא על-ידי השרה היוצאת לימור לבנת לדגל.

טירה קיבל מלבנת וראש מינהל הספורט אורי שפר שתי פוזיציות מאוד מרכזיות: להיות יו"ר מכון וינגייט (תפקיד ממנו התפטר לאחרונה) ולעמוד בראש הגוף החדש שקם - המועצה הלאומית העליונה לספורט, גוף-העל שנקבע על-ידי הכנסת להיות זה שינהל ויקבע מעתה את אסטרטגיית הספורט של מדינת ישראל.

טירה, 74, מתיישב בבית הקפה שבו קבענו, לצדו דף מסרים ארוך אליו הוא פוזל פעמים בודדות במהלך השיחה.

- בוא נתחיל מהטיעון של "מה הביאו דווקא את עודד טירה, הוא לא מבין כלום בספורט".

"שלא יבלבלו לי את הביצים. הייתי בספורט יותר מאחרים, דווקא במקומות היותר קשים. הייתי בנעורי אתלט, רצתי 100 מטר, רצתי 300 מטר, המאמנים שלי היו עמיצור שפירא ז"ל, גלעד ויינגרטן, מרדכי מגלי. הייתי שחקן כדורגל בליגה השלישית בהפועל צפון יחד עם ג'ורג' בורבה, הייתי שחקן כדוריד בהפועל צהלה ובנבחרת הטכניון. הייתי שחקן כדורסל בליגה למקומות עבודה - עד היום במדי פניציה. הייתי נשיא מוצקין נשים בליגת העל בכדורסל. אני רווי ספורט".

- ובכל זאת, דווקא אתה?

"במגזר העסקי וגם בצה"ל, הייחוד הוא שאתה לומד מהר את תוכן המקצוע אבל את העניין הכלכלי לא כל אחד יכול להבין וללמוד. לכן התוכן הכלכלי הוא הכי חשוב. אם זה היה תלוי בי הייתי שם בספורט יותר אנשי מקצוע מהתחום העסקי. כשבאתי לנהל את פניציה הבנתי משהו בזכוכית? לא. לאט-לאט למדתי את המקצוע, וכשסיימתי תפקיד בפניציה לפני שלוש שנים כבר ידעתי להתיך זכוכית.

"בהתחלה התלבטתי מאוד אם לקחת את התפקיד. אמרתי גם ללבנת שאני לא בנוי לזה כי יש לי פיוז קצר, אני אחד כזה שנורא חשוב לו מיד לראות תוצאה, ולא מסוגל לספר סיפורים ולתאר תירוצים כדי לרצות את כולם. אז היא אמרה לי, 'עודד, גם לי יש פיוז קצר, נסתדר'. היא הפעילה עליי מכבש הידראולי. התלבטתי כי אני מכיר את אנשי המשלה מתקופתי בהתאחדות התעשיינים. אצלם יותר חשוב תמיד דרך ההצגה מאשר התכנים".

***

המועצה הלאומית העליונה מונה 18 חברים, והקמתה באה לא רק לקבוע את מדיניות הספורט בישראל - אלא באופן מעשי גם לקצץ את ידיו ורגליו של הטוטו ולהקטין את כוחו בכל הקשור להחלטות על אופן חלוקת הכסף לספורט. בפועל, בשמונת החודשים מאז שהמועצה התכנסה לראשונה, הטוטו ממשיך להיות מאוד דומיננטי. התחושה בקרב לא מעט אנשים היא שהמועצה העליונה מתנהלת בעצלתיים, וברוב המקרים היא חותמת הגומי להחלטות של דירקטוריון הטוטו.

- הטוטו ממשיך לנהל פה את הספורט דה-פקטו. במצב הקיים לא היה עדיף להרחיב את דירקטוריון הטוטו ושהכל ייקבע שם במקום להקים עוד מנגנון? גם ככה במנגנון החדש שלכם יושבים כמה אנשים שיושבים גם בטוטו.

"המועצה הלאומית זה אל-חזור. בכל יום שעובר המועצה הולכת ומתחזקת. אנחנו נבנים להיות מועצה לאומית חזקה וקובעת שתחולל שינוי בספורט בישראל. מישהו פעם בנה מועצה לאומית כזאת שהוא אומר שאנחנו לא עושים? מי שתהיה לו סבלנות יראה מועצה חזקה, ובלבד שהשר החדש ייתן לה גב. בגלל שאנחנו לא רוצים לבזבז את כספי המדינה, קבענו שנשתמש במטה של הטוטו - הם יכינו את המצעים לדיון ואנחנו נאשר אותם. אנחנו למעשה אישרנו את תקציב החלוקה של הטוטו, ועשינו בזה גם הרבה שינויים. בסופו של דבר המילה האחרונה היא שלנו. הטוטו צריך להיות ממוקד בדבר אחד - להביא כסף. אתה לא יכול לתת לגוף שגם מעסיק את הכדורגל, שגם יקבע כמה כסף הוא יקבל. זו שגיאה מבנית. יכול להיות שבעתו זה היה בסדר, אבל זה ניגוד אינטרסים".

- תן דוגמה למשהו שעשיתם ויזמתם.

"הורדנו מתקציב הטוטו 15 מיליון שקל והעברנו אותם לסעיף של 'מחוללי שינוי בספורט'. זה כסף שאנחנו נשב ונחליט לאן הוא יילך".

- מהכסף הזה של "מחוללי השינוי", עוד לפני שזזתם - כבר לקחו לכם 5 מיליון שקל לטובת השיטור במגרשים, כדי להעביר את הסכם השיווק עם הכדורגל.

"עדיין יש שם לא מעט כסף. כבר היה לנו דיון אחד בנושא מעמד המאמן, אליו הבאנו שלושה מאמנים ואת גילי לוסטיג מנכ"ל הוועד האולימפי. המועצה שמעה ניתוח מעמיק ומקצועי על מעמד המאמן ובאופן עקיף גם על מעמד הספורטאי. צריך ליצור באמצעות הכסף הזה אופק לאיש הספורט. אנחנו צריכים להחליט היום איך הספורט שלנו יהיה בנוי ברמה העקרונית - האם מלמטה כלפי למטה, מצב שבו אנחנו רוצים שיהיו כמה שיותר אנשים שיעסקו בספורט, או מלמעלה למטה - שזה הולך וקובע ענפים מועדפים".

- אבל זה כבר נקבע - תוכנית "פרחי ספורט" של משרד הספורט, ובנוסף 12 הענפים המועדפים שיקבלו תוספת תקציבית.

"אנחנו אמורים לעקוב ולבחון בשטח ולקבוע האם זה מוצלח או לא מוצלח, והאם צריך תיקון כזה או אחר. יכול להיות שנחליט לעשות תוכנית לא רק ל-12 הענפים המועדפים, אלא לענפים מועדפים נוספים".

- חתמתם על הסכם השיווק עם הכדורגל שסידר לו כמעט 100 מיליון שקל בשנה. בתור מי שאמור לדאוג כאן לכלל הספורט, לכדורגל באמת הגיע סכום כזה?

"דעתי האישית היא שהכדורגל הוא הענף הכי פופולרי. היו דיונים מאוד רציניים והיו הרבה התלבטויות ובסוף שוכנעו שצריך לאשר את זה. כשישבתי עם עופר עיני ולפני זה עם אבי לוזון שוכנעתי שאסור לחסל את הכדורגל בישראל, למרות שעשו טוב שהורידו את הסכם השיווק ל-57 מיליון מ-80 מיליון. אתה לא יכול להתעלם שהכדורגל זה הספורט שכולם עוסקים בו ואוהבים אותו אהבת נפש בשלב כזה או אחר בחייהם, גם אני".

***

- בוא נדבר על מכון וינגייט הקורס. היית שם שנתיים וחצי, מה מצאת שם?

"הוועד המנהל שעמדתי בראשו קיבל מכון מדמם, והיום המכון ניצל. החובות, בלי לדבר על הבריכה, היו בסביבות 20 מיליון שקל, וכל שנה נוצר עוד 3-4 מיליון שקל גרעון. את שתי השנים האחרונות כבר סיימנו בפלוס. קיצצנו בכוח אדם, העלינו מחירים. היו שם מחירים שגבו שזו הייתה שחיתות, מחירים קטסטרופליים. הרובד המקצועי במכון הוא יוצא מן הכלל, אבל הידע בניהול כלכלי - וזו אחת ההערות שלי לכל הספורט בישראל - לא יודעים לנהל את הצד הכלכלי, וגם לא מתאמצים.

"היום לימור לבנת מקפידה על הנושאים האלו של כסף, והיא הייתה מודעת להישגים הכלכליים שלי. בנינו כלי שלא היה בווינגייט - לבחון כל פרויקט אם הוא רווחי או לא, וראינו שהרבה פרויקטים בכלל לא רווחיים - אז הפסקנו אותם. היום יש במכון מנכ"ל מהמגזר העסקי (אמוץ בכר), וכן סמנכ"ל כספים ופיתוח עסקי, אלו אנשים שיודעים לנהל כספים. מי שמקבל כסף צריך לדעת לנהל כסף. כשהייתי בווינגייט הצעתי שהמכון יעשה קורס לרכזי ספורט - שילמדו את הנושא הכלכלי, כי אף אחד לא יודע את זה. זו לא הצרה רק של הספורט בישראל, אלא של רוב העמותות בישראל".

- אתה רואה את החפיפניקיות?

"אני רואה את זה, אבל אני אומר את זה בהכללה. כי מכבי ת"א אצל שמעון מזרחי מנוהלת בומבה. או מכבי חיפה של שחר. אבל רוב הספורט זה לא ליגת העל. גם בליגת העל יש בעיה - והבעיה היא שכולם גרעוניים. ברגע שאתה גרעוני אתה צריך להיסגר. במגזר העסקי השורה התחתונה היא שקובעת, ובמגזר הציבורי מה שקובע יותר זה ההתרשמות מהעסק".

- אם המודל החדש מצליח, למה פעלתם להלאים את המכון?

"המעבר של וינגייט למכון לאומי הוא לא בגלל הנושא הכלכלי, אלא הנושא המקצועי דווקא. ברגע שתעבור למכון לאומי תעבור לטפל באסטרטגיה של הספורט".

- ומה יהיה עם החוב הענק ברגע שהמכון יהפוך לתאגיד של המדינה?

"אם יהפוך לתאגיד סטטוטורי, אז מאחר שהמדינה לא מקבלת תאגיד סטטוטורי שביום הכניסה הוא נושא גירעון - אז ימחקו את החוב".

***

- פינה אחת שחייבים לסגור - התבטאות "הכושים" שלך בישיבת המועצה הלאומית הראשונה על שחקני הכדורסל הזרים של מכבי ת"א. יש גם מי שעדיין לא שכח לך את האמירה מלפני כמה שנים על יהונתן גפן.

"יהונתן גפן? אתה מתכוון לתקרית שאמרתי לו שיילך להזדיין?".

- כן.

"אמרתי, ואני חושב את זה עליו גם היום. רק שלא יאשימו אותי שאני הרבצתי לו עכשיו. לגבי העניין עם השחקנים של מכבי - לא הייתי מודע לכך שהמילה שחור היא יותר טובה מהמלה כושי. בילדותי הייתי שומע את האנשים מסביבנו אומרים 'השוורצע חיה' שנשמעה לי אמירה הרבה יותר קשה. להגיד עליי גזען זה כמו להגיד על נדאל שהוא לא יודע טניס. לקחתי את הדברים אחורה, אבל מסיבה אחת - כי חשבתי על אלו שמינו אותי לתפקיד וחשבתי איך הם נתפסים ברובד הפוליטי עם אמירה כזאת שלי".

- שאלה אחרונה - היית בתעשייה, בכלכלה, בצבא, בגיל 74 מה אתה צריך את הכאב ראש של הספורט?

"שאלה מצוינת. כשנכנסתי למועצה הלאומית העליונה לא רציתי להיכנס, והייתה לי דילמה קשה. אבל ברגע שנכנסתי - אני לא נוטש. נאבק עד הסוף. ואני מודיע לך שאם אשאר, המועצה תהפוך לגורם בעל משמעות".