האם ארה"ב תבטל ערבויות להלוואות של ישראל מבנקים?

אחד מאמצעי הלחץ על ראש הממשלה בנימין נתניהו שבוחן הבית הלבן, בנוסף לתמיכה בהחלטה פוטנציאלית על מדינה פלסטינית במועצת הביטחון, הוא השעיית הערבויות האמריקאיות להלוואות של ישראל מבנקים או גורמים מסחרים אחרים. ארה"ב כבר נקטה סנקציה כזו ב-1992, עם לידתה של תכנית הערבויות.

הקצנת המתיחות בין וושינגטון לירושלים, שגלומה בהשעיה אפשרית של הערבויות, עולה בקנה אחד עם אזהרה יוצאת דופן בחריפותה שהשמיע פקיד בכיר בממשל בתגובה על התנהלות נתניהו ושגריר ישראל בוושינגטון, רון דרמר, בשבועות שחלפו: "אנשים (בממשל) חשים שבגדו בהם באופן אישי. בנקודה הזו, מוטב לישראל שתהיה זהירה מאוד מפני שרבים מהאנשים האלה יהיו לא רק בממשל הזה (עד תום כהונת אובמה) אלא גם, אולי, בממשל הבא (אם הילארי קלינטון תזכה בבחירות ב-2016)".

הבכיר צוטט ב"וול סטריט ג'רנל", במאמר על יחסי ארה"ב-ישראל, אתמול (ג'), שבו דווח על "פעילות הריגול הישראלי" לחשיפת סודות המו"מ עם איראן. ככל הידוע, זו הפעם הראשונה שבה הבית הלבן רומז שהעוינות הנוכחית לנתניהו עלולה לעבור בירושה לממשל הבא, אך האיום המדהים של הפקיד הבכיר נדחק לשוליים ולא קיבל שום תהודה, בישראל או בארה"ב, בגלל סנסציית ה"ריגול".

המידע על שימוש אפשרי בתכנית הערבויות כאמצעי לכיפוף נתניהו פורסם בטורו של דייוויד איגניישס, עורך ב"וושינגטון פוסט", המתמחה בנושאי חוץ. הוא כתב, שנבחנת אפשרות לכלול אזהרה של הממשל (על ההתנחלויות) בדו"ח על הערבויות שהממשל מתוכנן להגיש לקונגרס, כנדרש בחוק. בתגובה, אמרו שלושה עוזרי מחוקקים ל"גלובס", כי הדברים נכונים וכי ממשל אובמה עלול לנקוט סנקציה זו אם הממשלה החדשה, שתקום בשבועות הקרובים בישראל, לא תיתן התחייבות, מגובה בצעדים ממשיים, לחידוש המו"מ עם הפלסטינים ולהפסקת הבניה בשטחים.

אחד המקורות אמר, עם זאת, כי הפעלת נשק הערבויות נגד נתניהו עלולה להיות חרב פיפיות. הממשל מודע לאפשרות שצעד כזה עלול להכעיס עוד יותר את שני בתי הקונגרס, שלסיעותיו הרפובליקניות יש חשבון ארוך עם ברק אובמה.

מחוקקים דמוקרטים רבים תומכים בנשיא בסוגיית המו"מ עם איראן ובשלב זה הרפובליקנים אינם יכולים לגייס מספיק דמוקרטים כדי לסכל וטו נשיאותי על כל הצעת חוק נגד הסכם אפשרי עם טהראן. אך המצב עלול להשתנות אם מחוקקים דמוקרטים יחושו שהבית הלבן מתחיל לפגוע בבשר החי ממש: אחת מצורות הסיוע לישראל. לכן, אמר המקור, הממשל יכניס את הערבויות למשחק רק כמוצא אחרון, במקרה של סימנים לפעולה ישראלית פזיזה ובלתי אחראית במידה קיצונית.

המקורות היו תמימי דעים, שאין תרחיש שבו ינסה הבית הלבן לפגוע בסיוע הצבאי השנתי לישראל (עתה: 3.1 מיליארד דולר בשנה) מפני שצעד כזה יהיה מנוגד למחויבות המוצהרת של אובמה לשמור על ביטחון ישראל ועל עליונותה האיכותית הצבאית.
בכל זאת, הערבויות אינן סיוע צבאי אלא כלכלי ועובדה זו עשויה להפוך את השעייתן לגלולה פחות מרה לבליעה מבחינת חלק מהמחוקקים הדמוקרטים.

איך נולדו הערבויות? בעקבות גלי העליה הגדולים מבריה"מ לשעבר, בתחילת שנות ה-90, ביקשה ישראל מארה"ב סיוע כלכלי במתכונת של ערבויות להלוואות בסך 10 מיליארד דולר. ובעוד שהבקשה אושרה עקרונית, דרש נשיא ארה"ב דאז, ג'ורג' בוש האב (רפובליקני) התחייבות ישראלית שהכספים שיגוייסו באמצעות הערבויות לא ישמשו לבניית התנחלויות בשטחים. שמיר סרב. שר-החוץ בממשל בוש, ג'יימס בייקר, מתח אז ביקורת חריפה על ממשלת שמיר והשתמש בערבויות כאמצעי לחץ: "(הערבויות) הן כספיהם של משלמי המיסים האמריקאים והן עלולים לממן התנחלויות שמשמשות מכשול לשלום".

בספו של דבר, בגלל התעקשות שמיר, הערבויות לא ניתנו. בבחירות בישראל שנערכו זמן קצר לאחר מכן, הביס רבין את שמיר - וקיבל מוושינגטון את הפרס המיוחל.

על פי הסכם הערבויות, ארה"ב ערבה להלוואות של ישראל מגופים מסחריים: אם ישראל לא תוכל לפרוע הלוואה - דבר שלא קרה מעולם - יפרע אותה משלם המיסים בארה"ב. המשמעות היא, שהחוב הישראלי בטוח כמעט כמו אג"ח של האוצר האמריקאי, עובדה שמוזילה דרסטית את עלויות גיוס הכספים של ישראל ותורמת לדירוג האשראי הגבוה שלה. ישראל השתמשה בערבויות לעיתים נדירות ביותר, אך היא רוצה, מסיבות ברורות, שההסכם ישאר בתוקפו. להשעייתו לא תהיה השפעה חיובית על דירוג האשראי שלה.