ביקום מקביל

א. כולנו נרגשים, חלקינו עד דמעות, מהקמת ממשלה חדשה בישראל. אבל עזבו את זה עכשיו, הרי אתם, בדיוק כמוני, סובלים מחשיפת יתר לפוליטיקה. אז בואו נדבר על האירוע הבאמת חשוב והבאמת מרגש שקורה השבוע, אירוע שיכול לשנות את כל מה שאנחנו יודעים על כל מה שאנחנו יודעים וגם, או בעיקר, על כל מה שאנחנו לא יודעים.

אחרי שנתיים של שיפוצים ושדרוגים, ייפתח השבוע מחדש מאיץ החלקיקים בשוויץ. אותי זה הרבה יותר מרגש מההחלטה הגורלית על מי יאייש את תפקיד שר התיירות. אחרי הכול, גם חמור עיוור יכול לעשות את זה. ואם אתם מכירים חמור עיוור, אנא אל תקריאו לו את המשפט הקודם, אני לא רוצה להעליב אותו.

אז מתישהו בקרוב ילחץ מישהו על כפתור ושתי אלומות פלוטונים יטוסו במנהרה באורך של 27 קילומטרים ויתנגשו בעוצמה של 13 טרה אלקטרון וולט, שזה המון. כפול מההתנגשויות הקודמות שבזכותן מצאנו את החלקיק האלוהי - ואני אומר מצאנו, כי כולנו יחד בסיפור הזה, כמו שיחד פסענו על הירח, כבשנו את פסגת האוורסט ובמאמץ משותף מיפינו את הגנום האנושי והמצאנו את האינטרנט. זה לא סתם שאומרים כי להצלחה אבות רבים, זה באמת נכון.

ב. נראה שהסיבוב הנוכחי של מאיץ החלקיקים הולך להיות מופרע בהרבה מקודמו. עוצמת האנרגיה תאפשר לנו - מדענים ובטלנים כאחד - לנסות ולגלות שוב את החומר האפל, את האנטי-חומר, כמו גם לחקור וליצור דברים מטורפים לחלוטין כמו פלזמת קווארקים-גלואונים, מצב צבירה שהתקיים, אולי, כעשר מיליוניות השנייה אחרי המפץ הגדול; לחקור תיאוריות מופרעות ונהדרות כמו "סימטריית על" (SuperSymmetry), תיאוריה שלא הוכחה עד היום וגורסת שלכל חלקיק בטבע יש בן זוג זהה במסה ובמטען החשמלי, אבל שונה בדרגת חופש התנועה של החלקיקים - בני הזוג התיאורטיים האלה טרם נצפו.

כל הדברים האלה יכולים לפוצץ לי את הראש, אבל אני מודה שאותי, כפיזיקאי חלקיקים נודע, מדליק במיוחד הניסיון ליצור חורים שחורים מיניאטוריים (בגודל של גרגיר חול), עוד דבר שלא נעשה עד היום, פשוט כי לא היה לי זמן. כן, אני יודע שזה חשוב, אבל הייתי עסוק. בשבוע הבא אני מבטיח לפנות את היומן שלי.

ג. זה לא צחוק. חורים שחורים מיניאטוריים, אם ייווצרו, יוכיחו לנו שיש ממדים נוספים שלא הכרנו, ואם יש ממדים נוספים שלא הכרנו - מה יש בהם? מה נמצא בצד השני? ואולי אין צד שני אחד, אולי יש מיליון צדדים שניים? מאחורי החורים השחורים יכולים להיות יקומים נוספים. יקומים! נוספים! בוא'נה, זה יכול לפתור את מצוקת הדיור במיליונית השנייה.

בואו לא נדבר במילים קטנות פה, בסדר? אם יימצאו חורים שחורים ומאחוריהם יקומים חדשים, לא רק ספרי הפיזיקה ייאלצו להיכתב מחדש, גם כל ספרי הפילוסופיה וכל ספרי הדת ובעצם כל הספרים כולם (למעט הספרים של דאגלס אדאמס ופרננדו פסואה), כי כל מה שחשבנו שאנחנו יודעים יתגלה כלא נכון. האם אני מעוניין שדבר כזה יקרה? אין לכם מושג עד כמה. אני כל-כך מקנא באחיי בני האדם שחיו כשהתגלה שכדור הארץ עגול. כל-כך הייתי רוצה לחוש את שטיח הידע האנושי נמשך מתחת לרגליי. זו בטח תחושה נהדרת.

המדענים במאיץ אומרים שהם לא מתכוונים ליקומים מקבילים במובנם הספרותי-פילוסופי - צמתים בחיים האלה שפנית בהם שמאלה ממשיכים להתקיים שם כאילו פנית ימינה וכיו"ב - אלא ליקומים אמיתיים. אבל עם כל הכבוד למדענים, אין כוח שיכול למנוע מאיתנו לתהות מה יהיה ביקומים המקבילים האלה? האם יש יקום מקביל שבו בריא לעשן? יש מצב. האם קיים יקום מקביל ובו אני לא פיזיקאי חלקיקים עטור פרסים אלא עיתונאי? אפשר לדמיין את זה. האם ייתכן יקום מקביל שבו השמאל הישראלי מנצח בבחירות? עד כאן!

ד. אחת האפשרויות היותר מטלטלות באפשרות של יצירת חורים שחורים שכאלה מצויה בתיאוריה מגניבה שנקראת "גרביטציית הקשת". תיאוריה חדשה, די שולית ושנויה במחלוקת. יש שיגידו שהיא בכלל לא תיאוריה אלא הצעה בלבד. היא מנסה לשלב בין שתי תיאוריות מתנגשות, תיאוריית היחסות הכללית של איינשטיין שעוסקת בדברים הגדולים ביותר, ותיאוריית הקוואנטים שעוסקת בקטנטנים ביותר. בכל מקרה, היא טוענת שהיקום שלנו לא התחיל במפץ הגדול לפני כ-14 מיליארד שנים אלא שליקום אין בכלל התחלה והוא פשוט נמתח אחורה וקדימה בזמן, לנצח נצחים. חלק טוענים שמפץ גדול בכלל לא היה וחלק טוען כי מפץ גדול, אם היה, היה רק מעין באמפר על הכביש האינסופי של הזמן. לא יודע מה אתכם, אני מת על זה.

בקצרה, ללא פיזיקאים שביניכם, התיאוריה טוענת שהגרביטציה לא פועלת על גלי האור במידה שווה אלא משפיעה באופן שונה על גלי אור שונים ולכן, מן הסתם, גורמת להם להתנהג אחרת. השפעתה משתנה לפי שינויים באורך הגל, וזה אומר שחלקיקים בעלי אנרגיות שונות ינועו אחרת בממדים שונים, באלה המוכרים לנו ובאלה שטרם.

לפי התיאוריה, הגרביטציה משפיעה פחות על גופים בגודל של כדור הארץ, אבל השפעתה (התיאורטית) יכולה להתגלות בחורים שחורים המכופפים את האור ומייצרים כמויות אדירות של אנרגיה. הוגיה טוענים כי חור שחור איננו שחור כלל וכלל, ואם נתקרב אליו נראה קשת נהדרת של צבעים זולגת לתוכו. זה לא נגמר כאן: היא טוענת, וזה כבר ממש מוזר - מה הם לוקחים שם במעבדות הפיזיקה, אני רוצה גם! - שיש אפשרות שהגרביטציה מהיקום שלנו תזלוג (!) לאותו יקום מקביל - ולהפך. אני אפילו לא יודע מה זה אומר, אבל מסתובב לי הראש והיקום רק מלנסות להבין את זה. כי אם גרביטציה יכולה לעבור, אולי יכולים לעבור גם דברים אחרים?

כשחושבים על זה, אין ממש בעיה לעבור בין ממדים. ד"ר מיר פייסל ממאיץ החלקיקים הסביר את זה בפשטות: לדף נייר שני ממדים, אורך ורוחב. שים הרבה ניירות כאלה בערמה ויש לך כבר ממד שלישי, גובה. כך גם ממדים נוספים, וממילא יקומים מקבילים, יכולים להימצא אם רק ניצור את התנאים.

ה. אני כל-כך רוצה להאמין שאנחנו עומדים בפתחה של מהפכה מדעית ותודעתית עצומה שאת השפעותיה אי אפשר לדמיין בכלל. זה יעשה את החיים לכל-כך הרבה יותר מעניינים.

זה לא הולך להיות פשוט או מהיר. המהפכה הקופרניקאית התרחשה לפני חמש מאות שנה, אבל כמו כוכב שמת ואורו ממשיך לנוע ביקום, כך גם צורת המחשבה הגיאוצנטרית (שכדור הארץ במרכז) ממשיכה לזהור עד היום, היא והשלכותיה.

כל אחד חושב ומרגיש שהוא במרכז היקום. אני בטוח שהזבוב הניזון מגופתו הנרקבת של גמל מת באמצע הסהרה סבור שהכול סביבו. טפיל על כנף נשר בטוח שהוא זה שעף בשמיים. במה הם שונים מאדם הסבור שכשהוא שוכח לקחת מטרייה, בדיוק אז יורד גשם? אני אוהב את בני האדם, באמת, אבל אני פשוט לא מצליח להבין את צורת המחשבה הזו: גרמי השמיים יודעים אם לקחת מטרייה? ואם כן, אכפת להם? אם היית לוקח מטרייה לא היה יורד גשם? אנשים זה דבר מקסים.

אבל אנחנו לא במרכז. ליקום אין מרכז ואנחנו לא במרכז של הדבר הזה שאין לו מרכז. במקרה הכי טוב, אנחנו גרגיר אבק בסופת חול אדירה. אם נכונה תיאוריית גרביטציית הקשת, ליקום אין התחלה, וגם אם יש, היא הייתה לפני מיליארדי שנים. אתם ואני ומדעני המאיץ חיים כמה עשרות שנים במקרה הטוב, ועדיין יש לנו את החוצפה הנהדרת לנסות ולהבין את הכול. אני מקווה שגם החבר'ה ביקומים המקבילים כאלה. יהיה כיף לפגוש אותם ולהשוות רשימות.

 דרור פויר

ליקום אין מרכז ואנחנו לא במרכז של הדבר הזה שאין לו מרכז. במקרה הטוב אנחנו גרגיר בסופת חול אדירה