קשה לדעת מה חשב משה כחלון דקה לפני שהתחיל את פגישתו עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ביום ג', אך ניתן לשער בקלות על מה הוא חשב דקה לאחר שהם סיימו את שיחתם. כחלון הוא שר האוצר החדש של מדינת ישראל, ועתה הוא אמור לפרוע את ההתחייבויות שנתן לבוחר בחודשים האחרונים.
זה הדיור, טיפש
כחלון בא לאוצר בראש ובראשונה כדי להוריד את מחירי הדירות. הוא צריך שזה יקרה יחסית מהר, שזה יהיה רשום על שמו, שבדרך לא ייגרם נזק גדול מדי לבנקים ולמי שכבר נטל משכנתא וגם למי שהשקיע את חסכונותיו בדירה להשקעה. כדי לבצע את כל המטלות האלה, השר החדש רוצה להביא לרפורמה מקיפה בשיווק הקרקעות בישראל. זו תוכניתו ואותה הוא לא הסתיר מאיש.
בהקשר זה כדאי לשים לב שההודעה על קבלת תיק האוצר על ידי כחלון לא לוותה בהודעה על העברת רשות מקרקעי ישראל לאוצר, או למי משריו החדשים, שיכהנו מטעם סיעת כולנו. יתר על כן, הדרישה של כחלון הייתה שכל גורם אשר נוגע לתחום התכנון והרגלוציה יעברו לאחריותו. השאלה היא מה נאמר לכחלון על ידי נתניהו לגבי גופי התכנון שבאחריות משרד הפנים, כלומר באחריו אריה דרעי. ברור שכחלון יאלץ להתפשר בחלק מסוגיות אלה, השאלה היא כמה ומתי.
משה כחלון נא להכיר: קרנית פלוג
לא צריך ניחוש גדול מדי כדי להניח שהשר המיועד יפגוש בקרוב מאוד את נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג. אם חשב השר החדש שהוא ישוחח עם פלוג רק על הגברת התחרות במערכת הבנקאית, הרי שהשבוע הוא הבין עד כמה חשובות הסוגיות המונטריות. אם דו"ח של בנק זר על המדיניות המוניטרית חולל טלטלה של ממש בשוק ההון והמט"ח, הרי שהדבר צריך ללמד את השר המיועד שהוא צריך לפחות להבין מה מתרחש.
אמנם כל אדם אשר יישאל על הדו"ח של HSBC יגיד היום שהוא ידע כל הזמן שהקלה כמותית גדולה היא ממש לא אפשרית, אך בפועל הסוגיה חייה וקיימת. לנגידה יש מספיק שכל ישר כדי לדעת שבעניין כה מהותי היא חייבת להתייעץ בשר האוצר - גם אם ההחלטה היא שלה בלבד בסופו של דבר.
אם המשק ימשיך להראות סימנים של האצה בצמיחה, ואם ציפיות לאינפלציה יתחילו לטפס, סוגייתה ההקלה הכמותית לא תעלה על הפרק. אם שני אלה לא יתקיימו, פלוג תיאלץ לשקול שוב את הנושא, אך זה לא עומד על סדר היום המיידי.
עניין התחרות בענף הבנקאות הוא מורכב יותר. בנק ישראל לא הסתיר אף פעם את רצונו לראות עוד בנקים פעילים בישראל, והפיקוח על הבנקים דחף להגברת התחרות באמצעים שונים, מאותה "תעודת זהות בנקאית" שתסייע לצרכנים לעבור בצורה קלה מבנק לבנק, ועד לכניסה של בנק "חברתי". אך בנק ישראל יסביר לכחלון שמעל הכל יש לשמור על יציבות הבנקים, כי אם זו תיפגע, הנזק לכל המשק, לא רק למשקי הבית, יכול להיות עצום.
בסופו של דבר גם פה יצטרך השר להתפשר, אולי בכיוון של רפורמות אשר ישכללו את שוק האשראי החוץ בנקאי, במיוחד בכל מה שנוגע לניגשות לאשראי של עסקים קטנים ובינוניים.
2015 הלכה, נדבר על תקציב 2016
בשורה אחת טובה ממתינה לכחלון: בהיעדר תקציב מאושר לשנה זו, ההוצאה הממשלתית לא גדלה ואילו המסים המשיכו לזרום. במילים אחרות, בתקציב יש כסף, בו ניתן להשתמש כדי להקל על אותו "מעמד בינוני", אשר כולם נשבעים בשמו. את הדבר הזה ניתן יהיה לבצע בתקציב של השנה הבאה, כי מה שיישאר השנה הם חודשים ספורים. תקציב 2015 יועבר בכנסת, כי החוק דורש זאת, אך עיקר תשומת הלב של השר יהיה בתקציב 2016.
הבעיה היא, שלא רק הוא יודע על הרזרבות החדשות שיש לרשותו. גם מערכת הביטחון עושה את החשבון שלה, וגם המפלגות האחרות רוצות נתח מהעוגה. כחלון ייאלץ להגיע מהר ככל הניתן להבנות עם השותפים, ולקוות שמשהו יישאר בידיו כשהוא יסיים. כדי לעשות זאת הוא חייב את תמיכתו של בנימין נתניהו, אך כלל לא בטוח שהוא יזכה לכך, אם לשפוט על פי הנסיון של שר האוצר הקודם.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.