שעון הקיץ נכנס הלילה (בין חמישי לשישי) לתוקפו: ב-2:00 בלילה הוזזו מחוגי השעון שעה אחת קדימה, ובכך החל שעון הקיץ באופן רשמי. שעון הקיץ יימשך 212 יום ויסתיים במוצ"ש 24 באוקטובר 2015.
שעוניהם של מי שהגדירו את ירושלים כאיזור הזמן במכשיריהם הסלולריים יתכווננו אוטומטית לשעה החדשה. מי שלא כיוון את השעון באופן אוטומטי ייתכן שהתעורר שעה מאוחר יותר. וכיצד משנים את ההגדרות במכשירים שלא כוונו באופן אוטומטי?
בחברות הסלולר ביקשו מקהל הצרכנים לוודא כי מכשיריהם מוגדרים לאזור זמן ירושלים - דבר שניתן לברר דרך כניסה ל"הגדרות", בחירה ב"כללי" - ואז "תאריך ושעה". החברות התריעו בנוסף כי בעת מועד החלפת השעון ייתכנו שיבושים ביומן הפגישות לאלה שלא יגדירו את מכשירם תחת "אזור זמן ירושלים".
כך תכוונו את השעונים במכשירי הסלולר השונים:
אייפון:
היכנסו להגדרות - כללי - תאריך ושעה - סמנו את אפשרות "כיוון אוטומטי" - וודאו כי האופציה המסומנת ב"שעון מקומי" היא "ירושלים".
אנדרואיד:
Galaxy S4 - היכנסו ליישומים - הגדרות - עוד - תאריך ושעה - ותחת סעיף "בחר אזור זמן" בחרו "ירושלים".
Galaxy S3 - היכנסו ליישומים - הגדרות - תאריך ושעה - ותחת סעיף "בחר אזור זמן" בחרו "ירושלים".
Galaxy S II/S I9000 - היכנסו להגדרות - תאריך ושעה - ותחת סעיף "בחר אזור זמן" בחרו "ירושלים".
בלקברי:
הקישו על מקש התפריט > גללו מטה ובחרו ב- "אפשרויות" > גללו מטה ובחרו ב"תאריך/שעה" > גללו מטה ובחרו באפשרות "אזור זמן" > גללו מטה ובחרו באזור הזמן "ירושלים" > שמור שינויים.
נוקיה:
Nokia N97 - היכנסו להגדרות - טלפון - תאריך ושעה - סמנו את האפשרות "כיוון אוטומטי" - ותחת "שעון מקומי" בחרו ב"ירושלים".
Nokia E71 - היכנסו לכלים - הגדרות - כללי - תאריך ושעה - סמנו את האפשרות "כיוון אוטומטי" - ותחת "שעון מקומי" בחרו ב"ירושלים".
שינוי אזור זמן במכשירי Nokia אחרים - היכנסו להגדרות - תאריך ושעה - אזורי זמן - ובחרו באפשרות של GMT+2.
סוני:
היכנסו להגדרות - הגדרות תאריך ושעה - ותחת סעיף "בחר אזור זמן" בחרו "ירושלים".
LG:
היכנסו ליישומים - הגדרות - תאריך ושעה - ותחת סעיף "בחר אזור זמן" בחרו "ירושלים".
HTC:
היכנסו להגדרות - הגדרות תאריך ושעה - ותחת סעיף "בחר אזור זמן" בחרו "ירושלים".
חיסכון של יותר מ-100 מיליון שקל בשנתיים
לקראת הפעלת שעון הקיץ בישראל הלילה, מפרסם משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים נתונים על החיסכון למשק בשנת 2014 כתוצאה מהזזת המחוגים. על-פי הנתונים שעובדו באגף שימור אנרגיה במשרד, החלת שעון הקיץ בשנה החולפת חסכה למשק כ-85 מיליון קוט"ש, הנאמדים בכ-50 מיליון שקל.
בשנת 2014 הוחל שעון הקיץ למשך 210 ימים, וזו הייתה השנה השנייה ברציפות שהוא מופעל במתכונת ארוכה. על-פי האומדנים שערך המשרד, החלת שעון הקיץ תרמה לחיסכון מצטבר של כ-100 מיליון שקל בשנתיים האחרונות, שנובע בעיקרו מהפעלת שעון הקיץ במהלך חודש אוקטובר.
ניצול האור הטבעי בחודש זה, שחל בעונת מעבר, משמעותי יותר עבור ההתאמה בין שעות הפעילות של המשק לשעות היום, והוא מפחית במידה ניכרת את הוצאות האנרגיה בשעות הפעילות.
הפעלת שעון הקיץ לתקופה ארוכה יותר מתאימה את שעת ההשכמה בבוקר לשעת זריחת השמש. השכמה מוקדמת כתוצאה מהזזת המחוגים שעה אחת קדימה מעודדת אי-שימוש במזגן בשעות הבוקר, ומאפשרת לסיים את יום העבודה באור יום ולנצל את הזמן שנותר עד השקיעה לפעילויות שונות בבית ובחוץ, ללא צורך בחשמל לתאורה.
בדיקת פוטנציאל החיסכון באנרגיה חשמלית כתוצאה מהפעלת שעון קיץ מבוססת על שני סקרים שנערכו במעבדה לסטטיסטיקה של הטכניון, והם משקללים את כמות האור, את הטמפרטורה ומעלות החימום והקירור בשעה נתונה ואת זמני זריחת השמש.
בנוסף, מודל החישוב משקלל גם את מספר ימי השבת והחג החלים בכל חודש, שכן החיסכון בצריכת האנרגיה לשימוש ביתי בימים אלה גבוה לעומת החיסכון בימי חול, בהם המשק פעיל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
