האם בעקבות משבר הדיור והרכבת ממשלה חדשה יתממש הפתרון המוצע שוב ושוב לאיחוד כל גורמי התכנון והבנייה, ובעיקר בין רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ומינהל התכנון במשרד הפנים, תחת אחריות מיניסטריאלית אחת של שר על לענייני דיור? גורם פוליטי המקורב לנושא טוען כי מתקיים הליך מזורז לטיפול בעניין זה.
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, רואה בצעד זה הזדמנות לתקן את אחד המחדלים הבולטים בתחום התכנון, שבאו לידי ביטוי בשני דוחות של מבקר המדינה: הדוח על מחדלי יישום הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל והפיכתה לרשות מקרקעי ישראל שפורסם במאי 2014, וכמובן הדוח על משבר הדיור שפורסם ערב הבחירות בעקבות החשיפה ב"גלובס".
במסגרת הרפורמה ברמ"י, שאותה מחשיב נתניהו כחשובה ביותר שלו, נקבע כי מערך התכנון ברמ"י יבוטל כמעט לחלוטין וכי הסמכויות תועברנה למשרד השיכון ולגופי התכנון שבאחריות מינהל התכנון. זאת, כדי למנוע כפילות תכנונית ויצירת מערכת אחת עם סמכות ואחריות, וכן כדי למקד את פעילות רמ"י בשיווק קרקעות. מנכ"ל רמ"י, בנצי ליברמן, שנכנס לתפקיד אחרי חקיקת הרפורמה, התנגד להוצאת התכנון מרמ"י ולא מילא את החלק הזה ברפורמה. נתניהו ספג ביקורת חריפה על כך שלא עקב אחרי הביצוע ולא וידא את יישום ההחלטה, ומערכת התכנון נותרה כשהייתה.
הצד האישי של הפוליטיקה
קשה לספור את החלטות הממשלה, ההסכמים הקואליציוניים, ועדות חקירה (כמו ועדת זיילר) ודוחות מבקר המדינה - שכולם המליצו בכיוון זה, אבל נותרו על הנייר. כל הניסיונות להתמודד עם החסם הקרוי 'מינהל התכנון' הסתיימו באות למד - ול"ל, ות"ל, וד"ל, ותמ"ל - אבל ללא תוצאות מעשיות.
הבוקר (ה') ביטל משה כחלון את הפגישה הראשונה במו"מ הקואליציוני עם הליכוד, בנימוק שהליכוד הבטיח ליהדות התורה את ראשות ועדת הכספים, ולשר הפנים המיועד אריה דרעי הובטח להשאיר באחריותו את מינהל התכנון - ואלה בדיוק הכלים המרכזיים שהוא, כחלון, זקוק להם לצורך טיפול במשבר הדיור. בשלב מוקדם כל כך של המו"מ הקואליציוני רק שוטים מתנבאים, אבל ספק אם כחלון יצליח לקבל את ועדת הכספים. אריה דרעי לא ימהר לוותר על הכוח של שר הפנים המצוי במינהל התכנון, אם כי יתקשה לעמוד מול הלחצים בעניין זה. כחלון גם לא יוותר.
לעומת זאת, לגבי רמ"י יש הסכמה כללית, כולל בליכוד, להעברתה לאחריותו של כחלון ככלי מרכזי לטיפול במשבר. בצד האישי של הפוליטיקה, נתניהו לא יכול להרשות לעצמו לעשות צחוק מכחלון פעם נוספת אחרי שהתנער מההתחייבות הקודמת למנות אותו כיו"ר מועצת מקרקעי ישראל. כחלון לא שוכח וגם לא הצהיר שהוא סולח.
איחוד הגופים מצריך להפוך את מינהל התכנון (300 עובדים) לרשות עצמאית מבחינה ניהולית ותקציבית. המודל דומה לזה של הפיכת מינהל מקרקעי ישראל לרשות מקרקעי ישראל. במסגרת זאת, יוענקו סמכויות נרחבות למנכ"ל הגוף החדש, תוך הכפפה ישירה שלו לשר הממונה, כאשר המנכ"ל יהיה אחראי ליישום החלטות הממשלה. זה ניתן לביצוע תוך חודשים אחדים.
במינהל התכנון מודעים לצורך ברפורמה כזו, ואף מוכנים לקראתה בכמה היבטים. בינת שוורץ, ראש מינהל התכנון, היא התומכת הגדולה של חיזוק מעמדן של הוועדות המקומיות על חשבונן של הוועדות המחוזיות, וחיזוק מעמדם של גופי התכנון הארציים - גם כן על חשבון הוועדות המחוזיות. מגמה זו כבר באה לידי ביטוי בשתי פעולות: הקמת הותמ"ל ברמה הארצית והעברת סמכויות לוועדה זו מהוועדה המחוזית; והתיקון הקטן לחוק התכנון והבנייה ששוורץ ושר הפנים הקודם גדעון סער העבירו, שבו קיבלו הוועדות המקומיות סמכויות נוספות, אם כי בעניינים פשוטים (תוספות בנייה, פרגולות וכו').
מגמה זו צפויה לעורר ויכוח בשני עניינים עיקריים: איך מבטיחים טיפול מקצועי של הוועדות המקומיות שמורכבות בעיקר מפוליטיקאים מוניציפליים, ואיך בונים מערכת חסמים מפני תופעות השחיתות במערכות התכנון העירוניות (ע"ע כתבי האישום נגד ראשי הערים).
אישור של היועץ המשפטי לממשלה
שני בכירים בוועדות התכנון המחוזיות טוענים שמינהל התכנון כבר ערוך לרפורמה שתצמצם את סמכויותיהן ומעמדן של הוועדות המחוזיות, ובכך עלול להיפגע עיקרון התכנון המרחבי הכולל. לטענתם, צפוי שינוי גם במעמדן של ועדות התכנון הארציות והפיכתן לגורמים ממליצים, כאשר במקביל יצומצם מספר הוועדות וחלקן יבוטלו, למשל הוועדות העוסקות בעניינים תכנוניים עקרוניים ובשמירה על שטחים פתוחים וחופים. הגדרת משבר הדיור כאירוע חירום והגדרת הגוף החדש כ"רשות תכנון" עצמאית, תאפשר למינהל התכנון לבצע שני שינויים מהותיים בדרך עבודתן.
עד כה, על פי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה, החברים בגופי התכנון מונחים להצביע על פי מיטב שיפוטם המקצועי ולא בהכרח על פי עמדת המשרד הממשלתי שאותו הם מייצגים. במודל המקביל ברמ"י המתבטא במועצת מקרקעי ישראל, יש רוב לנציגי משרדי הממשלה והם מונחים להצביע רק על פי מדיניות המשרד. העתקת מודל כזה לגופי התכנון תהיה חייבת לקבל את אישורו של היועץ המשפטי לממשלה, לשינוי מהותי באופי קבלת ההחלטות של החברים בגופי התכנון.
גורם באחת הוועדות הפועלות ברמה הארצית אומר שהרפורמה במינהל התכנון על רקע של "תקופת חירום", מהווה הזדמנות לצעד בעייתי נוסף שמינהל התכנון מעוניין בו: הוצאתם של נציגי הציבור מהוועדות, למשל נציגי האדריכלים והגופים הירוקים. שני הצעדים הללו ייתקלו בהתנגדות חריפה של הגופים החברתיים, הירוקים והעוסקים בתקינות מינהלית.
בתגובה לשאלות "גלובס" על הרפורמה המתגבשת במינהל התכנון אמרה בינת שוורץ: "את ענייני מינהל התכנון אני מנהלת מול הממונים עלי".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.