דרך חדשה בסקטור הגז?

השילוב שבין המשמעויות הכלכליות הצפויות לכינונה של ממשלת ימין - כלומר, לא "ממשלת-שמאל-רודפת-טייקונים" - לבין ההודעה של שותפות תמר על הסכם ליצוא גז טבעי למצרים הזניק את המניות החבוטות של סקטור הגז המקומי באחוזים ניכרים. אולם על אף האופוריה הנקודתית, עדיין לא ברור אם הענף אכן חותם תקופה שחורה ויוצא לדרך חדשה, ועד שלא יוכרע סופית המבנה התחרותי של משק האנרגיה המקומי תמשיך משקולת ענק לרבוץ על צווארו של הסקטור.

מדד מניות הגז והנפט צנח אשתקד בכ-20% בעוד מדד ת"א 25 עלה ב-6.7% וזאת בעיקר על רקע המכה הלא צפויה שהנחית הממונה על ההגבלים העסקיים על ראש הלוויתן, כאשר חזר בו מסיכומים קודמים והחליט לחתור לשינוי רדיקלי של מבנה הבעלויות בענף.

גם לאחר הזינוק החד יומי בבוקר שלאחר הבחירות, הרי שבהתבוננות על ביצועי הסקטור מתחילת 2015 ממשיך מדד הנפט והגז לפגר אחר מדד תל אביב 25 בכ-5.8% בשל חוסר הוודאות הרגולטורית הגבוהה, והחשש כי האווירה הציבורית הקיימת נגד הטייקונים ובעד הפחתת יוקר המחייה תוליד הקשחת עמדות מול חברות הגז, ותביא לדחייה נוספת בפיתוח לוויתן.

צניחת מחירי האנרגיה בעולם מעיבה גם היא על מניות הסקטור. בעולם של עודף היצע אנרגטי שהולך וגדל, סיפור הגז הישראלי מקבל פרופורציות גלובליות שונות, וענקיות האנרגיה העולמיות המלקקות את פצעיהן מקטינות השקעות הוניות.

האכזבה העצומה הטרייה מכמות הגז במאגר שמשון, שהממצאים בו אילצו את חברת ישראמקו להכיר בהפסד ניכר, מצטרפת לשורה של כישלונות בתעשיית חיפושי הגז המקומיים והיא ממחישה שוב את ההישג הבלתי נתפס בתגליות הגז של קבוצת דלק ונובל אנרג'י, ואת הצורך להתניע את פיתוח לוויתן בהקדם.

המשימה של נתניהו וכחלון

בכל הנוגע לרגולציה כאן, כעת ניתן לומר בפה מלא כי על אף חצי הרעל והציניות שהופנו לעבר המנהיגות הכלכלית המקומית בגין תקיעת מקלות בגלגלי תעשיית הגז, ההתעקשות שלה להגדיל את התמורה מהתגליות כפי שבאה לידי ביטוי במסקנות ועדות ששינסקי וצמח הייתה מחויבת המציאות ומוצדקת. הצעדים הללו צפויים להניב מיליארדי שקלים לאוצר המדינה בשנים הקרובות במחיר כלכלי נסבל בכל האמור בפיתוח משק האנרגיה המקומי.

גם הקרב הנוכחי על הסדרת מבנה התחרות במשק הגז הישראלי הוא מוצדק, גם אם אינו אלגנטי בלשון המעטה. אולם שני הצדדים למשא ומתן חייבים להתגמש ולהביא לסיומו המהיר, שכן הקופה הציבורית, המשק המקומי והביטחון האנרגטי של מדינת ישראל נפגעים ככל שחולף הזמן וההכרעות הנדרשות אינן מתקבלות.

הן ראש ממשלת ישראל החדש-ישן והן שר האוצר המיועד משה כחלון צריכים להוביל מאמץ להסדרה סופית של הסוגיות המצויות במחלוקת, ולשחרר את הפקק בתעשיית הגז המקומית לטובת המשקיעים והמשק.

אנו סבורים כי הפתרונות המתגבשים בין המדינה לחברות הגז כפי שהופיעו בתקשורת בחודשים האחרונים מבטיחים חלוקת רווחים הוגנת בין היזמים לבין הציבור הישראלי וחותמים סופית את העיוות החמור בחלוקת המשאבים ששרר בתחילת ההליך הרגולטורי.

אם יגובש הסכם סופי שלא יאפשר למדינה לבצע שוב ושוב פליק פלאק רגולטורי, מניות הגז המקומיות יחזרו להוות נכס אטרקטיבי להשקעה, וימחקו חלק גדול מן הפיגור אחר מדד השוק בשנה האחרונה. בהזדמנות זו יש להסיר את הצלב מראשם של חברות האנרגיה המקומיות, לייחל להצלחתן, ולהתחיל וליהנות מתמלוגי הגז העצומים בהקדם האפשרי.

הכותב הוא האסטרטג הראשי של קבוצת איילון