יתרות מטבע החוץ של ישראל גדלו בשנת 2014 בכ-4.3 מיליארד דולר, למרות שבנק ישראל רכש מט"ח בהיקף של 7 מיליארד דולר, והגיעו לסכום של 86.1 מיליארד דולר.
בנק ישראל פרסם היום (ב') את הדוח הכספי ואת דוח השקעות המט"ח המנוהלות על-ידו לשנת 2014. מהדוח עולה שנגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג שינתה בתחילת השנה את הטווח הרצוי של יתרות מטבע החוץ מ-65 עד 90 מיליארד דולר ל-70 עד 110 מיליארד דולר. בכך סללה פלוג את הדרך להמשך הגדלת היתרות והגדילה את התחמושת שעומדת לרשות הבנק במלחמת המטבעות הגלובאלית ובמאבקו למנוע מהשקל להתחזק מול מטבעות הסחר העיקריים באופן שיסכן את הייצוא הישראלי והצמיחה.
הסיבה העיקרית לקיטון הריאלי ביתרות במונחים דולריים ב-2014 היא התחזקות הדולר מול מטבעות זרים אחרים שהבנק מחזיק. כשני שליש (63.8%) מהיתרות שמנהל בנק הם בדולרים והשליש הנותר הוא באירו (33.2%) ולירה שטרלינג (3%) למרות זאת, במונחי נומרר (סל המטבעות) רשם התיק תשואה של 1.28% שמתוכה 1.06% מיוחס לניהול האקטיבי של התיק על-ידי חטיבת השווקים של הבנק. אחזקות הבנק במניות (8% מהיתרות) תרמו 0.67% לתשואה הכוללת. מהדו"ח הכספי של הבנק, הנכתב במונחים שקליים, עולה כי הרווחים הלא-ממומשים ("על הנייר") שרשם תיק המניות ב-2014 הגיעו ל-1.9 מיליארד שקל. ההכנסות מיתרות מטבע החוץ של הבנק הגיעו ל-2.4 מיליארד שקל לעומת כ-1.9 מיליארד שקל בשנת 2013. הגידול בהפרשי שער לא ממומשים שנוצר מפיחות השקל מול הדולר (וקוזז חלקית על-ידי התחזקותו מול האירו) נאמד בכ-22 מיליארד שקל.
בתחילת השנה עדכנה הוועדה המוניטארית של בנק ישראל את הקווים המנחים למדיניות ההשקעה של יתרות מטבע החוץ: שיעור ההקצאה המרבי להשקעה במניות הוגדל מ-6% ל-12% מהיתרות, ואושרה השקעה באג"ח קונצרניות, עד לשיעור של 6% מהיתרות.
מהדוח הכספי שפרסם הבנק עולה כי ההפסד הכולל לשנת 2014 הסתכם בכ-1.1 מיליארד שקל, לעומת הפסד של כ-8.6 מיליארד שקל בשנת 2013. המאזן גדל בשנה החולפת מ-300 ל-350 מיליארד שקל כשעיקר הגידול בצד הנכסים נבע מתיק יתרות מטבע החוץ שמנהל הבנק, שגדל השנה בכ-50 מיליארד שקל, על רקע רכישות המט"ח, השפעת הפיחות בשקל על השווי השקלי של היתרות, והתשואה בגין ניהול תיק יתרות המט"ח. בצד ההתחייבויות הגידול המשמעותי ביותר נובע מיתרת חשבונות השערוך, רובו כתוצאה מהשפעת הפיחות בשקל על הערך השקלי של יתרות המט"ח.
בגין הפרשי שערים ממומשים רשם הבנק הוצאות בסך כ-1.2 מיליארד שקל לעומת הוצאות בסך של כ-5.7 מיליון שקל אשתקד. הוצאות הריבית לבנקים ולציבור בגין המק"ם והפז"ק, ירדו מרמה של כ-3.4 מיליארד שקל ב-2013 לכ-1.8 מיליארד שקל ב-2014, כתוצאה מירידת הריבית השקלית.
הוצאות ההנהלה והכלליות של בנק ישראל קטנו בשנת 2014 בכ-400 מיליון שקל והסתכמו בכ-700 מיליון שקל שקל, לעומת כ-1.1 מיליארד שקל בשנת 2013. עיקר הקיטון נבע מירידה בהוצאות גמלת הפנסיה והפרישה שהסתכמו בכ-256 מיליון שקל לעומת כ-676 מיליון שקל בשנת 2013. הוצאות אלה גדלו ב-2013, בחלקן מבחינה אקטוארית, כתוצאה מהסכם הצמדת הגמלאות שנחתם בשנת 2014 (ואשר הוחל רטרואקטיבית), בהתאם להסכם שנחתם במגזר הציבורי בשנת 2008.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
