בכיר בביוג'ן: "אנחנו מתחילים להבין את מחלת האלצהיימר"

ענקית הביוטק ביוג'ן פרסמה בשבוע שעבר תוצאות ראשוניות מאוד, אבל טובות, בטיפול בחולי אלצהיימר, שהעלו את מחיר מנייתה ב-10%, לשווי חברה של 100 מיליארד דולר. התוצאות הללו מגיעות אחרי תקופה של יובש וכישלונות בתחום, ואג'יי וורמה, סמנכ"ל רפואה ניסיונית בחברה, יודע זאת היטב.

וורמה, שביקר באחרונה בישראל והשתתף בכנס בריינטק ישראל 2015, שנערך השנה זו הפעם השנייה בתל אביב, סיפר בכנס כי "מעל גיל 65 יש סיכוי של אחד לשמונה לחלות באלצהיימר. מעל גיל 85 היחס הוא אחד לשתיים". הוא הוסיף כי "אלו סטטיסטקות נוראיות, אבל אנחנו מתחילים להבין את המחלה". לדבריו, אחרי שורה ארוכה של כישלונות בחקר המחלה, מצליח כיום המדע לספק סוף סוף מעט תובנות לגבי מנגנון המחלה, שאולי יאפשרו להימנע מכישלונות כאלה בעתיד.

וורמה דיבר על האפשרות לגילוי סמנים ביולוגיים, אשר יאפשרו לבדוק את ההתקדמות של מחלות ונפש. אם יהיו למדע אינדיקציות כאלה, הם יוכלו להמליץ על אורח חיים בריא שיסייע לתפקוד המוח או להציע תרופות שימנעו את המחלה לפני שהיא מחמירה. "זה הרי מה שקורה בטיפול בסוכרת ובתחום הקרדיולוגי", אמר וורמה, "אנחנו מנהלים את הסמן הביולוגי - את רמות הסוכר בדם ואת רמות הכולסטרול - הרבה לפני שהאירוע השלילי מתרחש בפועל. באלצהיימר או פרקינסון, אין לנו את הסמן הזה זה עדיין".

ממחלות נפש עד לקריאת מחשבות

וורמה השתתף בפאנל שנערך בבכנס בתחום המוח, בהנחיית מנהלת תוכנית החממות הנכנסת אניה אלדן, אשר ציינה כי המטרה של תעשיית מדעי החיים הישראלית היא לעבור מ"סטארט-אפ ניישן" ל"סקייל אפ ניישן".

בפאנל הציגה חממת אלון מדיקל בראשות שמעון אקהויז הציגה את החברות BraiMARC ו-Rapid medical. הראשונה שואפת למדוד תגובות של המוח במספר מינימלי של אלקטרודות, כדי לנבא מצבים מנטליים באופן ידידותי למשתמש ותוך זמן קצר. "האפליקציות הן מגוונות, מטיפול במחלות מוח ונפש ועד קריאת מחשבות", אמר אקהויז. Rapid medical היא חברת מכשור רפואי יותר קלאסית - מדובר במכשיר שמטפל במפרצות של כלי דם במוח, אשר נמכר כבר בשוק האירופאי.

אקהוייז ציין כי דווקא ההתפתחות במכשור רפואי, עשויה לשנות את תחום המוח. "בשל התפתחויות בטכנולוגיות החומרים ובאופן הבנייה של המכשירים, הם יכולים היום להגיע באופן פחות פולשני למקומות במוח שלא ניתן היה להגיע אליהם עד כה. התפתחות זו מאפשרת לדגום רקמת מוח, לעשות בה שינוי או להסיר אותה באופן שלא היה ניתן לחלום עליו בעבר".

עינת זיסמן מנכ"ל חממת FuturX הציגה את חברת XoNovo אשר מפתחת תרופה לאלצהיימר ומחלות דומות. החברה הוקמה על ידי מנכ"ל IBT רפי גדרון, אחד ממייסדי כרומטיס.

זיסמן אמרה כי: "אחד הפתרונות הוא להתחיל את פיתוח התרופות מתחום המחלות הגנטיות, שהמנגנונים שלהן ברורים יותר. לאחר הצלחה במחלה כזו, אפשר להתרחב למחלות דומות ללא מקור גנטי ברור. זהו התכנון ב-Xonovo, שצפויה לפתח את התרופה שלה למחלת היתוםBatten Disease בטרם תפתח אותה לאלצהיימר".

בפאנל השתתף גם אפי כהן ארזי, שותף בקרן רינבאו, שסיפר על שיטת העבודה הייחודית של הקרן. "אנחנו תמיד מתחילים בקבוצת מפתחים בראשות היזם הסדרתי יוסי גרוס, שמזרימה לנו המצאות באופן קבוע. לאחר מכן אנחנו מעבירים את המוצר עד שלב ניסויי החיות לרוב בעצמנו, ואחר כך מחפשים שותף שיעזור במימון וההגעה לשוק".

אחת החברות הבולטות של הקרן בתחום המוח היא ננורטינה, שמפתחת שתל תוך עיני שמחליף רשתית פגומה של העין במערך של אלקטרודות, אשר מקבלות מידע על העולם דרך מצלמות ומתרגמות אותו לגירויים חשמליים שהמוח יכול לפענח.

"מערך האלקטרודות שלנו מצד אחד צפוף, ומנגד כל אלקטרודה עצמאית מאוד, כלומר אנחנו ממש מגיעים למצב של יכולת 'שיחה' בין אלקטרודה לבין נוירון (תא עצב) בודד. עם יכולת כזו, אפשר להתערב ב"שיחת" הנוירונים בכל מקום בו היא מתקיימת. אמנם בשלב הראשון נעשה זאת בעין, אך לאחר מכן ניתן להשתמש באותה הטכנולוגיה לגירוי וחישה בכל מקום בגוף", אמר כהן ארזי.

"רובוטים לא יתפשו משרות"

אלדן שאלה על הקשר בין אוניברסיטאות לבין חברות מסחריות בתחום ועל הקושי בחלוקת זכויות הקניין הרוחני בין גורמים רבים השותפים לפרוייקטים מסוג זה ועל כך ענה וורמה מביוג'ן: "אנחנו צריכים לשכוח את הגישה שבשיתוף פעולה יש רכישה של קניין רוחני. רוב הקניין הרוחני של שת"פ נוצר בתוך השת"פ, וכלל אינו קיים לפני שהשת"פ מתחיל".

כהן ארזי ציין כי להערכתו חברות המסחור טועות כשהן מקימות קרנות לתמיכה בסטארט אפים שמנהלת האוניברסיטה עצמה. "יזמים ומדענים הם גורמים שונים מאוד, ולא כדאי להתבלבל בתפקידים, או שהעבודה שלהם תהיה צמודה כל כך".

בכנס בריינטק השתתף גם ריק המילטון, ממציא ראשי ב-IBM, שהתייחס למגמות בעולם העבודה. "הרובוטים לא יתפסו לנו את כל המשרות", הוא אמר, "מי שחושב כך כנראה מניח שהרצונות והצרכים האנושיים הם מוגבלים, כשלמעשה הם בלתי מוגבלים. אנחנו פשוט צריכים להמציא את העבודות שלנו מחדש".