באופן סימבולי, דווקא בחודש שבו התברר (שוב) עד כמה מדינת תל אביב היא בועה (הפעם מבחינה פוליטית), ציינה מסעדת מול ים, מן היקרות ולבטח היוקרתיות במרחב הקולינרי הישראלי, 20 שנות פעילות. באופן לא מפתיע, ציון הדרך המאוד מרשים הזה לא כלל אירועי יחסי ציבור סוערים, צלמי פפראצי שאורבים לסלבריטאים הנוצצים במגרש החניה, ואפילו לא קונפטי.
הדבר הפרוע ביותר שעשו הבעלים, האב ובנו, שלום ובן מחרובסקי, ביחד עם השף יורם ניצן, היה להשיק את "מול יאנג" - מלשון צעירים - תפריט טעימות מהמנות הכי מוכרות של המסעדה במחיר של 700 שקלים לזוג, כולל יין על-פי בחירת המסעדה. מחיר מבצע בסטנדרטים הבועתיים של מול ים, ש"נועד להסיר חסמים, לנטרל את הפחד של צעירים ששמעו סיפורים על ארוחות באלפי שקלים.
"החלטנו", כך האב המייסד שלום מחרובסקי, "שאנחנו רוצים לרכך את הפוביה של אדם שיושב בבית ונכנס לאתר של מול ים, רואה את מחירי המנות ואומר לעצמו: עזוב אותי, אני אגמור פה עם 700 שקל לסועד. אז אם אין לך בעיה להיפרד מה-700 שקל לזוג, כולל הכול, ולחוות חוויה שקודם פחדת למוות לעשות אותה - זה הפורמט".
- זה קשור לכך שפרט לתיירים שמתחלפים, הקהל פה הוא לרוב אותו הקהל?
"זה קשור לכך שאנחנו רוצים את החבר'ה הצעירים, אבל זה לא בא מהמקום של בוא ניקח אותם מהר לפני שהמקום ייסגר. זה גם לא שהקהל הזה באופן מוחלט לא מגיע. יש קהל צעיר, אבל לא במספרים שאנחנו רוצים. תפריט מול יאנג הוא מתוך ראייה לעתיד. הישרדות. קחו למשל את המצב בווגאס לפני שלושים שנה, שהתחיל להיות על הפנים, כי דור המהמרים הכבדים הלך ונעלם. החליטו שם לעשות תפנית, ומעיירה של זונות ומהמרים בפרונט היא הפכה לעיירה של משפחות וילדים. היא עדיין נשארה קזינו, אבל הם עשו שינוי תדמית. וגם אצלנו, האוכל - המהות - נשאר במרכז. הלובסטרים שאנחנו מייבאים מקנדה עדיין כאן".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
