המוסד, הבכירה והמשואה

סימה שיין, אשת המוסד שנבחרה להדליק משואה ביום העצמאות, עומדת במרכזה של סאגה (שלא לומר טלנובלה) מביכה ורווית יצרים, השורטת את תדמיתו הנוצצת של האתרוג העונה לשם 'המוסד לתפקידים מיוחדים'.

הארגון כולו רועש וגועש סביב הבחירה, כשבראש ההתנגדות עשרות לוחמות מוסד לשעבר הטוענות שהגברת שיין איננה פורצת דרך אלא להיפך, שהדרך בה פרצה לתפקיד ראש חטיבת המחקר היא מהעתיקות ביותר בעולם. לטענתן שיין איננה ראויה לשמש דוגמא ומופת שכן התפקיד נוצר במיוחד עבורה על ידי הממונה עליה אורי נאמן, שרק בדיעבד לכשפרש מהמוסד הסתבר שהוא בן זוגה. המתנגדות מוסיפות כי במוסד עשרות נשים שהגיעו לתפקידים בכירים יותר, וכי אין בעבודתה של שיין תרומה מיוחדת לביטחון המדינה.

קריירה מנהלים על פירמידות

אז מה לפרשת המשואה ולניהול קריירה?

ראשית, עצם הבחירה דווקא באשת מוסד היא בראש ובראשונה בחירה תדמיתית. חסרות פורצות דרך בגופי הביטחון האחרים? רק לדוגמא, תא"ל אורית אדטו, ניצבת השב"ס והאישה היחידה שזכתה לעמוד בראש גוף ביטחוני בישראל. האם אדטו לא מספיק בכירה, לא מספיק פורצת דרך? אולי כן ואולי לא, אך כשצריך לבחור בין פורצת מוסד לפורצת שב"ס כנראה שאין שאלה, שהרי המוסד עומד בראש פירמידת מיצוב גופי הביטחון בישראל, וככזה הוא נתפס הראוי ביותר להניף את המשואה, ולא השב"ס הממוקם בתחתיתה (או השב"כ, הצבא והמשטרה שבמרכז הפירמידה).

שנית, מהלך הקריירה של הגברת שיין ממחיש כי התנועה של עובדים ומנהלים בקריירה היא כמעט תמיד במורד פירמידות מיצוב מקצועיות. היא ירדה מהמוסד למועצה לביטחון לאומי- גוף חסר שיניים שאף אחד לא סופר, ולמשרד לענייני מודיעין - משרד מיותר שאף גוף מודיעין אינו כפוף אליו, שאוחד עם מיותר נוסף (המשרד לעניינים אסטרטגיים) - שניהם המצאה לצורכי סידור עבודה והרכבת ממשלה.

חשוב להבין שסוגיית פירמידות המיצוב היא קריטית לניהול קריירה, שכן המיקום על פני הפירמידות הוא שקובע את עתיד הקריירה, הרבה מעבר ליכולות והכישורים האובייקטיביים של עובדים ומנהלים. בכל מקצוע, תחום עיסוק ותעשיה ישנן פירמידות מיצוב רלוונטיות, כשהבסיסית ביותר היא פירמידת מיצוב המגזרים במשק הממפה את 3 מגזרים עיקריים, כפי שפירטתי בהרחבה במאמר קודם.

בראש הפירמידה הזו ניצב מגזר ההייטק, במרכזה התעשיות המסורתיות (לא הייטק), כשבתחתית מככבים המגזר הציבורי ודומיו. בתוך כל מגזר מדורגים הארגונים המרכיבים אותו, כאשר התנועה במעלה הפירמידה- בין ובתוך מגזרים- היא כאמור נדירה. למשל במגזר ההייטק חברות תוכנה ממוצבות גבוה יותר מחברות חומרה ועל כן הטיפוס למשל מ-ECI ל-WAZE הוא בלתי סביר בעליל, גם כשמדובר בבעל מקצוע משכמו ומעלה, שיחסם כנראה על הסף. אותו כנ"ל כשמדובר על עלייה משופרסל לתנובה, שהרי במגזר ה'לא היי-טק' תחום המזון ממוצב גבוה בהרבה מתחום הקמעונאות, ולכן התנועה היא מהמזון למטה ולא להיפך.

אם בארזים נפלה שלהבת

בדיוק מאותה הסיבה הסיכוי של סמנכ"ל כספים להתמנות לתפקיד מנכ"ל הוא נמוך מאד יחסית לסמנכ"ל מכירות הממוקם הרבה מעליו בפירמידת המיצוב של סמנכ"לים, שלא לדבר על סמנכ"לי מערכות מידע או משאבי אנוש המדשדשים בתחתית. ואכן גם בהקשר זה מפתיעה הבחירה בסימה שיין שצמחה בתפקידי מטה ולא מקרב לוחמי הארגון הממוצבים בצמרת המוסד.

ואם נחזור לרגע לצהוב שבפרשת המשואה, מסתבר שנפוטיזם אינו פטנט ייחודי לחברת החשמל ולנמל אשדוד, הוא רק רשום על שמם. אפילו המוסד לא טומן ידו בצלחת רק ששם הכל אפלולי, מעורפל וסודי, ועל כן כה נוצץ ומרגש. מסקנה: אם אתם מחפשים את התחנה הבאה בקריירה עדיף שתצאו מבנק ישראל ולא מדואר ישראל, מהשב"כ ולא מהשב"ס, מהמוסד ולא מהמוסד לביטוח לאומי. חג שמח.

הכותבת היא מומחית לניהול קריירה

לתגובות: orna@rudi-cm.com