ביבי, למה אתה עדיין פה?

דווקא עכשיו, נתניהו, אתה מנהל את המאבק נגד איראן מכאן? מירושלים? דווקא עכשיו כאשר כל יום, כל שעה, היא קריטית? לפני הבחירות טסת לוושינגטון כדי לנאום שם בפני הקונגרס, אמרת שזה נאום חשוב על רקע ההסכם המתגבש - אז למה עכשיו אתה מסתפק בדיבורים מישראל, הרחק ממקום ההתרחשות, מהמקום שבו מתקבלות ההחלטות?

אפילו שביתת רעב

לפני שלושה ימים, ב-29 במארס 2015, כתבתי כאן מאמר שכותרתו הייתה "נתניהו, טוס ללוזאן. מיד". אני לא רואה טעם לחזור על מה שנכתב שם. אבל אני מבקש להדגיש שוב את הנקודה שנראה כי נתניהו מתעלם ממנה. שום נאום מישראל, יהא החריף ביותר, לא יכול לעשות את הרושם הדרוש.

אם רוצים באמת לנסות להשפיע במשהו צריך להיות במקום ההתרחשות - המקום שבו מרוכזים כתבים וטלוויזיה מכל העולם. צריך לארוז ולטוס לשם, ללוזאן. צריך להתייצב במקום שבו יושבים מנהלי המו"מ ולהתריע. הצעתי במאמרי הקודם, ואני חוזר על כך, שגם שביתת רעב אינה צעד חריג במצב שנוצר. בטח שלא על רקע התיאורים של ראש הממשלה לגבי הסכנה בהסכם עם איראן.

על פי התנהגותך, נתניהו, נראה שאתה עצמך אולי חושב שיש הגזמה בדבריך על הסכנה בהסכם. כי אם אתה דבק בהערכותיך, אם אתה משוכנע בנכונותן - למה אתה עדיין פה? למה אתה לא בלוזאן? יחד, אולי, עם יצחק הרצוג ואולי נציגים נוספים, כדי להדגיש שזה לא רק אתה - שההתנגדות להסכם משותפת לרוב אזרחי המדינה, ללא הבדל מפלגה או עמדה.

יאללה, לכו לישון

שמענו מפי נציגים במשא ומתן בלוזאן שהיו דיונים שנמשכו כל הלילה, ללא שינה. בדרך כלל זה נאמר כדי להדגיש את הרצינות שמייחסים לשיחות והרצון לסיימן בהקדם. אולי באמת זו דרך להתקדם מהר, אבל להתקדם לאן? כל אדם יודע שמחסור בשנות שינה גורם לעייפות המקשה מאוד על יכולת החשיבה ושיקול הדעת. מגיע שלב שבו אנשים נטולי שינה מוכנים להסכים כמעט לכל דבר, רק שיוכלו ללכת לישון קצת.

נדמה שההסכם שעליו מדברים בלוזאן מדי חשוב, מדי גורלי אפילו, מכדי לעבוד עליו במצבים של עייפות ולאות. זה הסכם שצריך שאלה העובדים עליו חייבים להיות הכי ערניים, הכי חדים שהם יכולים להיות. האלטרנטיבה עלולה להיות סעיפים שיהיו בניגוד מובהק לאינטרס של האנשים שעליהם אמור ההסכם להגן. אחרי הכול, האנשים שם הם די מבוגרים שגם עם שינה הם כבר לא במיטבם, אז במצב של עייפות? יאללה, לכו לישון. אל תשבו כשאתם עייפים, אתם לא עושים לנו טובה בכך. להיפך.