החברה לישראל פרסמה אתמול (ג') את הדוח השנתי האחרון שלה לפני פיצול מרבית החזקותיה לחברה האחות קנון, ממנו עולה כי היא סיימה את 2014 עם רווח נקי של 173 מיליון דולר, לאחר שנתיים בהן הציגה הפסד מצטבר של 766 מיליון דולר.
מבט על הדוח מגלה כי מלבד רווח מצרפי של 466 מיליון דולר שתרמו החברות הבנות כימיקלים לישראל (כיל) ואיי.סי. פאואר (ICP), עמדו תוצאות החברה בסימן הסדר החוב שהושג בחברה הבת צים, שהניב לחברה לישראל רווח הון של 609 מיליון דולר.
מנגד, ספגה החברה לישראל הפסד של 326 מיליון דולר מחלקה בהפסדי צים וחברת המכוניות הסינית קורוס, ונאלצה לרשום הפסד של 329 מיליון דולר בגין ירידה בשווין של כלל החברות שהועברו לבעלות קנון, על פי שוויה של קנון ביומה הראשון כחברה ציבורית. עוד 84 מיליון דולר נרשמו בגין חלקה בהפסדי בזן וחברת ההשקעות באנרגיה ירוקה, איי.סי גרין (ICG).
הדוח הכספי (סולו) של החברה לישראל גם חושף כמה עולה לבעלי המניות שלה המטה האחראי לניהולן של שבע חברות בנות (או שמונה אם כוללים את בטר פלייס שנסגרה ב-2013). ב-2014 עמדו הוצאות ההנהלה וכלליות של החברה לישראל לבדה על 62 מיליון שקל - ירידה של 25% בהשוואה ל-2013 אך עדיין סכום הגבוה מההוצאות שנרשמו ב-2012.
אם בוחנים את חמש השנים האחרונות מגלים כי במהלך התקופה הזאת זינקו הוצאות ההנהלה של החברה לישראל ל-320 מיליון שקל במצטבר - פי 4 מהוצאות של 83 מיליון שקל שנרשמו בחמש השנים הקודמות (2005-2009). הסיבה לכך נעוצה גם בהתרחבות פעילותה של החברה לישראל, אך כמובן גם בשכר הנדיב שחולק בשנים האחרונות למנהליה.
אם ב-2005 החזיקה החברה לישראל בארבע חברות בנות בלבד (כיל, צים, בזן וטאואר), הרי שמאז הושקעו משאבים ניהוליים גם בהקמה ובליווי של עוד ארבע חברות נוספות: מפעילת תחנות הכוח ICP, מיזם המכונית החשמלית בטר פלייס שקרס, יצרנית המכוניות הסינית המקרטעת קורוס, וחברת ICG שהשקעותיה בתחומי האנרגיה הירוקה לא הניבו את הפירות המקווים.
ולמרות ההתרחבות הזו - שכאמור צלחה רק בחלקה הקטן - זינוק של פי ארבעה בהוצאות ההנהלה מעיד על העלויות הכבדות מדי שהושתו על בעלי המניות של החברה לישראל בשנים האחרונות, כדי לתגמל עוד ועוד מנהלים ובראשם המנכ"ל, ניר גלעד.
לצורך ההשוואה, בקבוצת דלק של יצחק תשובה, עמדו אשתקד הוצאות ההנהלה על 38 מיליון שקל - קצת יותר מחצי מאלו של החברה לישראל. בכלל תעשיות של לן בלווטניק הוצאות אלה הסתכמו ב-41 מיליון שקל. רק איחוד הוצאות ההנהלה של אי.די.בי פתוח עם החברה הבת דיסקונט השקעות מביא לתוצאה מצרפית גבוה יותר (וכמובן גבוהה בהרבה מהרצוי) של 64 מיליון שקל ב-2014.
כעת, לאחר שבעקבות הפיצול החברה לישראל נותרה עם החזקה בכיל ובבזן בלבד, מן הראוי שגם מטה החברה יתכווץ בהתאם, ויחד עמו יצטמצמו גם הוצאות הנהלה של החברה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.