שרה נתניהו לראשות הממשלה?

אם עד היום חשבנו שבנימין נתניהו הוא קוסם, עכשיו מתברר ששרה נתניהו היא הודיני. בתוך חודש הפכה רעיית ראש הממשלה מנקודת התורפה של נתניהו לנשק שאיתו מנצחים בחירות בישראל.

על כל בקבוק ששרה מיחזרה, הליכוד עלה במנדט. על כל ליטר דם שהתקשורת שפכה לה, שולשלו עוד 30 אלף פתקים לקלפי. מנטל אלקטורלי הפכה "הפירסט ליידי" של הליכוד לנכס, לפחות בעיני עצמה, בעיני בעלה וכנראה שבעיני עוד 30 מנדטים.

הרבה שמפניה זרמה בבלפור מאז שנתניהו ביקש מיריביו לא לתקוף את רעייתו במהלך הקמפיין. מה שנעשה עד לא מזמן רק מאחורי הקלעים, הפך בהדרגה בחודש האחרון להחלטה אסטרטגית: להעמיד את שרה בפרונט. אם עד עכשיו זו היתה החלטה רק שלה, ושל מקורביה, אז עכשיו זה חלק מהאסטרטגיה.

אין אירוע שהגברת לא נואמת בו

זה התחיל בקלטת של מושיק גלאמין והמטבח המתקלף, נמשך בערב ההצדעה לגברת הראשונה, עבור בערב הניצחון שבו הוזמנה לבמה וזכתה לנשיקה מצולמת, ורק התגבר השבוע, בערב הרמת הכוסית של הליכוד עם פאר טסי ולהיט דרך השלום, ובגיבושון שנערך לחברי הסיעה בבלפור מיד לאחר השבעתם בכנסת.

אין אירוע שבו הגברת לא נואמת בו. כדור השלג הזה מתגלגל כל כך מהר, שלא ברור איפה יעצור. אולי אפילו במשרד ראש הממשלה. מי שלא רצה את שרה מאחורי הקלעים קיבל אותה בחזית, ובגדול. בסביבתו של נתניהו לא פוסלים אפשרות שהגברת הראשונה חולמת על התפקיד לעצמה. לאמריקאים יש הילרי קלינטון, לנו יש שרה. ביבי יסיים את הקדנציה הבאה, שרה תכבוש את הלשכה בסערה.

 בנימין ושרה נתניהו / צילום: רויטרס

התרחיש ההזוי הזה מרמז שבסביבת נתניהו התמכרו ל"בית הקלפים" או לסדרה "סקנדל", או ששותים שם יותר מדי וויסקי. ובכל זאת אי אפשר להתעלם מהעובדה שמאז הבחירות מנוצל ניצחון הליכוד למסע לגיטימציה לשרה.

"עשינו. הצלחנו. ניצחנו"

מה שנעשה בכל השנים האחרונות במחשכים והיווה עילה לתביעות מצד הגברת, זכה עכשיו לאאוטינג. היא כותבת את הנאומים, מרכיבה את הממשלה, מחלקת את התיקים, והכל לאור השמש.

29 החכים של הליכוד שהגיעו מיד לאחר השבעתם למעון הרשמי לערב הגיבוש, לא ידעו ממה להיות מופתעים יותר: מהעובדה שחוסכים עליהם ומגישים רק פירות וסנדביצ'ונים בעודם מתים מרעב, או מכך שנתניהו היה הראשון לזהות אבל שרה היתה הראשונה לנאום. מי שהקשיב לטרמינולוגיה יכול היה להתבלבל ולחשוב שמדובר בראש הממשלה בפועל ולא ברעייתו. עשינו. הצלחנו. ניצחנו. התפארה הגברת.

"אני עבד לחכמה שלך ואין בך כלום שפוי", זמזמו הח"כים והשרים יחד עם עמיר בניון שהקדיש לגברת את "ניצחת איתי הכל". רק לאחר שהוקרן גם סרטון, זכה בנימין נתניהו סוף סוף להתייצב על דוכן הנואמים. משפט הפתיחה שלו הוקדש באופן מפתיע לשרה: "תודה שהתייצבתם להגן עליה", אמר נתניהו.

אף לא אחד מ-29 חברי הסיעה שכוססים ציפורניים בהמתנה לגורלם שייחרץ לא פצה פה, ולא רק מההלם. אף אחד לא רוצה להסתבך עם שרה לפני חלוקת התיקים כשהיא בשיא עוצמתה. הנוכחים באירוע היו זהירים. אף אחד לא רצה לעשות טעויות. חוץ מלזחול ולנקות הם היו מוכנים לעשות הכל. אם צריך גם יאספו בקבוקים ריקים ויעבירו אותם לבית בבלפור. אפילו ג'ודי צילמה סלפי עם "הפירסט ליידי" ושלחה ל-70 אלף עוקביה.

בתור לסלפי

קובי אריאלי שהוזמן להצחיק את הנוכחים, סיפר שמארגני אירוע הבחירות של הליכוד שאותו הנחה לפני כחודש התלבטו עד איזה מספר ברשימה לכנסת להציג על הבמה בגני התערוכה. בליכוד לא רצו לשמור על אופטימיות אבל גם להיות ריאליים.

"החלטנו ללכת עד מספר 30 ולעצור באורן חזן", סיפר. "הימרנו נכון", קרע אריאלי את כולם מצחוק. אחר כך הגיש לשרה בקבוק חצי ליטר של מים מינרלים ואמר - את אוספת, לא? למישהו בקהל היה הימור משלו; לכאן הוא כבר לא יוזמן, הוא לחש. חיים ומוות ביד הלצון.

סצינת הסיום של המחזה הזה תיזכר לנוכחים היטב. כמו בחתונה, לפני היציאה, עמדו הנוכחים בתור לעשות סלפי, לחבק לנשק, וללחוץ יד לגברת. לא לאדון. הוא בכלל נעלם מהזירה. אולי רץ לראות כדורגל. הרי יש מי שמטפל בענייני המדינה.

איפה גפני?

מי שחיפש השבוע את ח"כ משה גפני לא זכה למענה. הטלפונים בלשכה ובנייד כמעט קרסו. גם העוזרים והדובר הנאמן ירח טוקר סוננו. גפני נעלם לכולם מהמפה בדיוק בימים שבהם היה צריך לדבר הכי הרבה על דרישות יהדות התורה במו"מ הקואליציוני ובעיקר על ההישגים. כשביום השבעת הכנסת הוא נשאל אם החליף מספר, גפני התחמק מתשובה אינטליגנטית.

 משה גפני / צלם: איל יצהר

בין הטיפות. משה גפני

יו"ר ועדת הכספים המיועד מנסה להיזהר שלא לעלות על מוקשים שעלולים מצד אחד לפגוע בשת"פ העתידי עם כחלון, מצד שני עלולים לגעת בעצביו הרגישים של נתניהו ומצד שלישי יתפרשו בתקשורת כסחיטה סקטוריאלית. כשכחלון מבקש להגדיל קצבאות לקשישים הוא נתפס כחברתי. כשגפני מבקש להעלות את קצבאות הילדים הוא מואשם בסקטוריאליות. גפני הצבעוני שיודע לספק את הסחורה לתקשורת, מעדיף בינתיים ללכת בין הטיפות ולהתרחק מאור הזרקורים.

העיתון היחיד שגפני התראיין אליו באחרונה היה "ידיעות אחרונות". הוא תקף בבוטות את ליברמן וקבע שאסור שיהיה שר ביטחון. אנשיו של ליברמן לא הבינו מאין נחתה הפצצה על ראשם. אם הם ניסו להשיג את גפני, גם הם לא נענו.

גפני וליצמן, שני החלוצים המרכזיים ביהדות התורה, הצליחו לכדרר את הכדור התקציבי והפוליטי מתחת לרדאר. "הדברים ברורים, כולם יודעים מה החרדים יקבלו. אין כאן סודות מדינה", אומר בכיר במפלגה החרדית. שמירה על סטווס קוו, תיקונים לחקיקות שנעשו בעבר על ידי לפיד ופגעו ברבנות ובנושאי דת ומדינה, וגם תפקידים. בריאות, כספים וסגנים. הכל כמעט סגור.

פרטנר נוח

גם עם כולנו הסיפור לא מסובך. בניגוד לפרסומים, אפשר לסגור עם כחלון עסקה כבר עכשיו. לשר האוצר המיועד אין דרישות מופרזות. הוא לא רוצה ממלא מקום רה"מ, גם לא משנה או סגן ראש ממשלה. הוא לא רב על כבוד וכיבודים, הוא מוותר אפילו על כיסא ליד נתניהו סביב שולחן הממשלה.

 משה כחלון / צילום: רויטרס

"שימו אותי כמה רחוק שאתם רוצים", אמר לצוות המו"מ ההמום של הליכוד, שרגיל לקבל את אופן סידור הישיבה כתנאי כניסה לממשלה. כחלון הוא פרטנר נוח. אם רה"מ ירצה לזרוק אבנים על הקונגרס - כחלון לא יעמוד בדרכו. הוא רק מבקש את הכלים שיסייעו לו לעשות שיפוצים בבית. אפילו עם גפני הוא יסתדר. הבעיה היחידה שנותרה היא המחלוקת עם דרעי. גם זה פתיר. תיק הדתות יועבר לדרעי, והכל יבוא על מקומו בשלום.

שרה מזהה הזדמנות

למעשה, גרעין הליבה של הקואליציה החדשה כבר קיים. יש הבנות עקרוניות עם ליברמן, כחלון והחרדים. רק צריך להפוך אותן להסכמים חתומים.

אם נתניהו למד משהו משרון, הוא ימהר לסגור עם כחלון, האיש בעל עשרת המנדטים. ב-2003, כשהליכוד נסק ל-38 מנדטים, מיהר שרון לצרף את ישראל בעלייה על שני מנדטיה הבודדים לממשלה ושילם מחיר מאוד גבוה בתמורה לחופש לשחק עם הפאזל הקואליציוני. מספר הקסם 40 יכול לשרת גם את נתניהו. הוא יוכל לפרוש כנפיים לכל כיוון שירצה - ברצותו יפנה שמאלה לבוז'י ולממשלת 64, ברצותו ילך ימינה לחרדים ובנט לממשלת 67.

בינתיים שום דבר לא ממש מתקדם, ממש כמו בשיחות בלוזאן. אפשר לשער שאם יחתמו המעצמות על הסכם עם איראן, נתניהו יצטרך לגיטימציה ציבורית בישראל למהלך התקפי באיראן, ואת זה לא עושים עם בנט וליברמן. בשביל זה הוא יצטרך את בוז'י.

הסיבה השנייה ואולי העיקרית שבגללה העסק הקואליציוני מדשדש היא אי הסבילות שפיתחה הגברת נתניהו לבנט. בקדנציה הקודמת כפה יו"ר הבית היהודי את עצמו באמצעות ברית האחים עם לפיד. את הנקמה כידוע מגישים קרה, ובסיבוב הזה הגברת הראשונה מזהה הזדמנות להשאיר את בנט בחוץ. יש אלטרנטיבות. בשיחות סגורות היא מכנה אותו מגלומן ורואה בו מי שרוצה לרשת את נתניהו. שרה לא מוכנה שאיילת שקד תהיה שרה, ועכשיו גם לא בנט. הם ייכנסו לממשלה רק אם לא תהיה ברירה.

 בנט בכנס בניו יורק / צילום:Jeffrey Holmes

משתי הפגישות שהיו לו עם נתניהו יצא בנט המום. ראש הממשלה דיבר איתו על ביטחון המדינה, על איומים, על החיים עצמם, רק לא על שום דבר שקשור למו"מ הקואליציוני. את הדרישות שלהם לתיקים העלו אנשי הבית היהודי רק בתקשורת. אפילו הבנה על קווי היסוד של הממשלה החדשה לא הושגה בפגישות. בנט לא מצליח להבין האם היא תתמוך בהקפאה, תעביר את חוק העמותות, או שתעדיף את פתרון שתי המדינות. לא צריך להיות ראש אמ"ן כדי להבין שכל הסימנים מעידים שנתניהו לא יתקדם עם בנט ולא יתחייב על קווי היסוד עד שלא ימצה את הפוטנציאל עם בוז'י.

גם האופוזיציה היא אופציה?

בנט לא שובר את הכלים. הוא מעריץ את איש הסיירת לשעבר ונושא אליו עיניים. מערכת היחסים ביניהם יכולה לפרנס את מיטב הפסיכולוגים. אבל גם אם ייכנס לממשלה בסופו של דבר, זה יהיה אחרי שבנט ישונמך, יימעך וימורמר. אחרי שנתניהו דרס אותו הלוך וחזור, בנט יהיה האחרון לתמוך ברפורמות של הממשלה החדשה. רק לפני פחות משנתיים עברו מאז שבנט כפה על נתניהו את ממשלתו השלישית, שפורקה כי לנתניהו נמאס ממנו. אחרי מסע ההשפלה שנתניהו מעביר את בנט, הסיפור יחזור על עצמו.

בכל מקרה, את תיק החינוך לא מוכן בנט לקבל על עצמו. הוא מעדיף להישאר עם הכלכלה, אבל לא בטוח שהתיק בכלל על הפרק. בשורה התחתונה, במבחן ההשפעה, אומרים בסביבת בנט, אם לא נצליח להשפיע בתחומים שנרצה באמצעות הקואליציה, גם האופוזיציה היא אופציה.

הפוליטיקה תסתדר בלי לפיד

אחרי שנתיים כאזרח חופשי ומשוחרר, חזר ביום ג' כחלון לכנסת. "אני מרגיש כאילו עזבתי לפני שעה, כלום לא השתנה. אפילו לא הבדיחות של אחמד טיבי", אמר לאחר שהושבע. בניגוד לכחלון שהסתגל במהירה למצב החדש-ישן, נראה שהפתעת הבחירות של הקדנציה הקודמת, הדוגמן הפרזנטור, יאיר לפיד, עדיין לא הפנים את מעמדו החדש כשהחליט לצאת מהמשכן ולא לקחת חלק בצילום המסורתי של ראשי המפלגות בכנסת.

התמונה שצולמה בלעדיו המחישה יותר מכל שהפוליטיקה הישראלית יכולה להסתדר בלי לפיד. גם הקואליציה וגם האופוזיציה יתפקדו היטב בלי יאיר. למזלו, הוא לא הצטייד בנהג ולא נאלץ לעבור עכשיו את טקס הפרידה הקשה כמו שאר שריו.

 יאיר לפיד / צילום: רויטרס

קוראים לזה התכווצות. יאיר לפיד

תוצאות הבחירות אילצו את הכנסת להעביר את סיעת יש עתיד לחדר שבו ישבה בקדנציה הקודמת מרצ הקטנה. זו רק ההתחלה. באבולוציה הפוליטית, השלב הבא הוא התכווצות. אי אפשר לומר שלפיד לא הולך בדרכי אביו.

כמו בקדימה שהוקמה לפניה, גם את חברי סיעתו של לפיד לא מחבר דבק אידיאולוגי. הדבק היחיד שלהם הוא לפיד, אבל כשחלקם מבינים שאולי לא תהיה קדנציה שלישית, לא בטוח שהוא יצליח להחזיק אותם כל הקדנציה. נתן אשל, המפרק הרשמי של ראש הממשלה, כבר בולש בחיפוש אחר חוליות חלשות.

בוז'י? באופוזיציה? בטוחים?

החגיגות בשיאן, אבל היחיד שמבין שהחגיגה הסתיימה כבר בערב הבחירות זה נתניהו. האיש שכשרונו המיוחד הוא זיהוי איומים, לוקח חלק בהילולות הניצחון אבל יודע שאין- אין-אין כאן חגיגה אמיתית בלי רוב של אצבעות בכנסת. לנגד עיניו עומדת עכשיו הגדלת מספר השרים במטרה לשלוט באצבעות, לפחות בממשלה. במקביל, מנסה ראש הממשלה להפחית את המתחים בתוך הליכוד.

השבוע הוא נפגש הם חמשת השרים המכהנים, ישראל כץ, גלעד ארדן, יובל שטייניץ, סילבן שלום ובוגי יעלון, בעיקר כדי לאפשר להם לשחרר לחץ. סילבן שלום, זקן השבט של הליכוד, ודאי ביקש את התיק הבכיר בטיעון לוותק ולניסיון. אפשר לנחש שארדן טען לבכירות כי הגיע ראשון בפריימריז, כץ נפנף בהבטחה שקיבל מנתניהו לתיק הבכיר במפלגה ולשטיינייץ שנשכב על הגדר עבור בני הזוג נימוקים משלו. נתניהו לא הבטיח להם דבר. יותר מעניינת אותו כרגע הכנת השטח לכניסה קרקעית עתידית, אולי בשלב מאוחר יותר, של לפיד או הרצוג. אף אחד לא נולד באופוזיציה.

כדי למצוא את עצמו בפנים לפיד צריך להתחיל להגיע לשמחות של ליצמן, שהטיל וטו על כניסתו. בוזי צריך להילחם בשותפיו הקואליציוניים הטבעיים של רה"מ, לפעול נגד כולם להגדלת מספר שרי הממשלה. הוא צריך גם להכשיר את הקרקע מול מתנגדיו בבית ולדאוג להם לג'ובים עתידיים, ברגע ששרה תחליט שהוא ראוי להיכנס פנימה.

 יצחק בוז'י הרצוג / צילום: רויטרס

באופן רשמי ממשיכים במחנה הציוני לטעון שאין כל תרחיש של ממשלת אחדות, אבל שועלים פוליטיים ותיקים מזהים רצון עז של חלק מחברי המחנה להתחבר לממשלה. כשמבודדים אחד אחד, ח"כ, ח"כ, נראה שכמעט לכולם יש מחיר. במערכת הפוליטית ממתינים לראות מי יהיה הראשון שיהיה לו האומץ להגיד בקול רם וברור שהמפלגה צריכה להצטרף לקואליציה.

בינתיים נתניהו, כמו נתניהו, יקרא לאיחוי השסעים והקרעים וליצירת ממשלת אחדות, אבל בפועל ידאג להפרד ומשול, לפיצולים, פילוגים וסכסוכים בתוך הליכוד, בין השותפות הקואליציוניות ובוודאי בקרב סיעות האופוזיציה.

אחרי הכל, הוא קוסם, ורעייתו הודיני.