סימנים להאטה ואינדיקטורים כלכליים לא מעודדים שליוו את הפעילות בשוק המקומי במהלך 2014, יחד עם הרגולציה הגוברת על תגמול בכירי החברות הבורסאיות, יכולים אולי לסייע להסביר את הירידה הקלה שנרשמה אשתקד בשכרם. יחד עם זאת, רמת תגמול הבכירים בחברות המובילות בישראל נותרה גבוהה ביותר, ובמקרים רבים קשה למצוא קשר בין שכר הבכירים לבין ביצועי החברות אותן הם מובילים.
מנתוני חברת הייעוץ BDO זיו האפט, שבחנה את שכרם של 350 נושאי משרה בכירים בחברות ת"א 100, עולה כי התגמול הממוצע לבכיר ירד אשתקד בכ-4% ביחס לשנת 2013 ועמד על 3.2 מיליון שקל. בהשוואה לשיאי השכר שנרשמו ב-2010, אז עמד השכר הממוצע לבכיר על 4.5 מיליון שקל, מדובר בשחיקה של קרוב ל-30%.
פי 40 מהשכר הממוצע בחברה
התגמול המצרפי של 350 הבכירים הסתכם השנה ב-1.12 מיליארד שקל, יותר ממחציתו (600 מיליון שקל) הוענק בשכר ובדמי ניהול, כ-270 מיליון שקל מתוכו ניתנו כבונוסים וכמענקים, וכ-170 מיליון שקל הם תגמול מנייתי. בחברת הייעוץ מציינים כי "הרכיבים המשתנים הממוצעים (מענק ותשלום מבוסס מניות) בשנת 2014 ירדו ביחס לשנת 2013, לעומת עלייה ברכיב האחר, הכולל תנאים נלווים לשכר".
עוד מתברר כי בחברות המעסיקות יותר מ-100 עובדים, עלות שכר נושא המשרה המתוגמל ביותר הייתה גבוהה פי 40 מעלות השכר הממוצעת לעובד. זאת, לעומת יחס של פי 43 ב-2013. שכרו של שיאן השכר באותן חברות היה גבוה פי 95 מעלות שכר המינימום במשק, לעומת יחס של פי 110 ב-2013. בזיו האפט מסבירים כי ירידה זו "תואמת את העובדה שבדרגים הבכירים יותר קיים רכיב משתנה מהותי יותר, ולכן לאחר הירידה בביצועי החברות והשפעת הרגולציה והביקורת הציבורית, ירד גם הרכיב המשתנה".
ירידה בשכרם של רוב בעלי התפקיד
רו"ח קרן קיבוביץ, מנהלת מחלקת התגמול ב-BDO, מציינת כי מניתוח תמונת המצב ב-7 השנים האחרונות עולה כי "השכר הקבוע גדל באופן הדרגתי עד שנת 2012, ואילו בשנתיים האחרונות (2013-2014), עם הכבדת הרגולציה, הפיקוח והביקורת הציבורית על שכר הבכירים, המגמה התהפכה והשכר הקבוע מצוי במגמת ירידה".
עוד היא מציינת כי "השכר הקבוע מנותק מביצועי החברות וניתן בהתבסס על ניסיונו המקצועי, כישוריו, מומחיותו והשכלתו של המנהל, ועל כן ההחלטה בדבר גובה הרכיב הקבוע במקרים רבים נשענת על מחירי שוק ועל סבירותו ביחס למתחרים (בנצ'מרק). כל שינוי ברכיב זה מהווה סממן לשינוי רוחבי, תודעתי".
באשר למענקים שקיבלו בכירי החברות מציינים ב-BDO כי "ניתן לראות שממוצע המענקים בשנים 2009 ו-2010, אשר היו מבוססים בעיקר על שיקול דעת, היה גבוה באופן משמעותי מזה של השנים האחרונות. ייתכן שאחת הסיבות לכך היא תיקון 16 לחוק החברות (עסקאות עם בעלי עניין, א' ל') שהביא להפחתה משמעותית של שכר המנהלים בעלי השליטה, אשר נדרשים לאשר את שכרם באסיפה הכללית של בעלי המניות".
עוד מציינים שם כי "בשנת 2013 ניתן לראות מיתאם חיובי בין העלייה במדד ת"א 100 (כ-15%) לבין העלייה בשכר השנתי הממוצע לבכירים בשיעור של כ-9%. אולם שנת 2014 מאופיינת בהיפוך מגמה, וניתן לראות שלמרות שחלה עלייה של כ-7% במדד ת"א 100, השכר השנתי הממוצע לבכירים ירד בכ-7%".
בפילוח נתוני שכר הבכירים לפי תפקידיהם בחברה בולטת ירידה בעלות ההעסקה ממוצעת של היו"רים ושל המנכ"לים בחברות הנסקרות. עלות השכר השנתית הממוצעת של יו"ר ב-2014 נשחקה ב-13% ועמדה על 3.9 מיליון שקל, וזו של מנכ"ל נשחקה ב-14% והגיעה ל-4.5 מיליון שקל. הירידה החדה ביותר, 24%, נרשמה בתגמולים לסמנכ"לים בתחום שיווק ומכירות, שעלות העסקתם הממוצעת עמדה אשתקד על 1.6 מיליון שקל, והירידה בעלות שכרם של סגני היו"רים הייתה גם היא חדה, 23%, ושכרם ב-2014 עמד בממוצע על 3.8 מיליון שקל.
היועמ"שים דווקא חוגגים
לעומתם, עלות ההעסקה הממוצעת של היועצים המשפטיים זינקה אשתקד ב-44% ל-3.7 מיליון שקל, ועלות העסקתם הממוצעת של סמנכ"לים לענייני פיתוח עסקי קפצה ב-95% ל-3.4 מיליון שקל. בחברת הייעוץ מציינים כי "הנפגעים הגדולים מירידה ברווחי החברות, הפיקוח הרגולטורי ההדוק והרגולציה המחייבת אישור אסיפה כללית, הם המנכ"ל ויו"ר הדירקטוריון, זאת על אף ששכרם נותר גבוה מיתר התפקידים". עוד הם מציינים כי "עלות השכר הממוצעת לשנת 2014 עבור תשעה תפקידים (מתוך 13) ירדה ביחס לעלות השכר הממוצעת עבור שנת 2013".
ב-BDO גם ביצעו בדיקה של השינוי בשכר הבכירים לעומת תשואת המדד הענפי הרלוונטי ומציינים כי הממצאים "מסמנים כי באופן כללי במרבית הענפים, בעת ירידה בביצועים, ישנה ירידה בשכר. בניגוד לכך, בענפי הטכנולוגיה והתעשייה הידקו את החגורה בהיבט השכר, על אף העלייה בביצועי המניה". בענפי הביומד, נדל"ן ובינוי, מסחר ושירותים וביטוח חלה ירידה בממוצע התגמול הגדולה מהירידה החלה בשיעור תשואת המדד באותו ענף.
ניתוח הנתונים נוגע גם לרגולציה שקידמו במשרד האוצר - תחת השר היוצא יאיר לפיד - להגבלת שכר הבכירים בענף הפיננסים, כך שהוא יוכר לצרכי מס רק עד גובה של 3.5 מיליון שקל. מבדיקה זו עולה כי "ענף הביטוח בולט במיוחד ובו הפחתה של קרוב לרבע (כ-22%) בעלות השכר הממוצעת לבכיר, וזאת לאור השפעה ישירה של פיקוח אקטיבי והדוק בשנה החולפת של המפקחת על הביטוח".
סך הרווח המצרפי של החברות שנבדקו עמד ב-2014 על 32.6 מיליארד שקל, ירידה של 5% ביחס לרווח מצרפי של 34.3 מיליארד שקל ב-2013. סך התגמול לבכירים בחברות אלה היווה 3.4% מסך הרווח המצרפי - דומה לשיעור שנרשם ב-2013. בחברת הייעוץ מציינים כי "ניתן לראות מיתאם חיובי בין ירידת הרווח הנקי המצרפי לבין ירידת סך התגמול, אך פרופורציות התגמול מתוך הרווח הנקי נשמרה במהלך 2014".
שיאני השכר 2014
שכר הבכירים
שיאני שכר בולטים
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
