כבר 21 שנה ש"גלובס" עוקב אחר שכר הבכירים בבורסה, מדרג ומנתח את הנתונים. למרות שעל בסיס תנאי הרקע בשנה החולפת - רגולציה, האטה בשוק, וביקורת ציבורית - היה ניתן להניח כי בסיכום שנתי נזהה שחיקה בעלות השכר של 100 המשתכרים המובילים בחברות הציבוריות, הנתונים מלמדים אחרת (בשכרם הממוצע של כלל הבכירים בחברות הציבוריות אכן נרשמה ירידה, ראו עמ' 2-3). אולי בתמיכת רמות השיא בהן נמצאת הבורסה, גם בסיכום שנת 2014 שיאני השכר בבורסה המשיכו לחגוג ושכרם עלה לעומת השנה שעברה, כפי שאירע גם ב-2013.
820 מיליון שקל הייתה עלות ההעסקה המצרפית של 100 שיאני השכר ב-2014 - עלייה של 3.5% ביחס לסכום כולל של 790 מיליון שקל ממנו נהנו שיאני השכר ב-2013. נתון זה משקף עלות העסקה שנתית ממוצעת של יותר מ-8 מיליון שקל למנהל, ועלות העסקה חודשית ממוצעת של כ-680 אלף שקל.
180 מיליון שקל מתוך הסכום ניתנו למנהלים אלה כתגמול מנייתי, המהווה כ-22% מהתגמול הכולל - נתונים לא שונים מהותית מאלה שהיו ב-2013. היתרה כוללת בעיקר משכורות או דמי ניהול, מענקים ותנאים נלווים נוספים.
220 מיליון שקל הייתה עלות העסקתם המצרפית של עשרת שיאני השכר אשתקד - זינוק של קרוב ל-30% ביחס לנתונים של 2013, אז הסתכמה עלות העסקת עשרת שיאני השכר ב-170 מיליון שקל.
לעיקר העלייה הזאת אחראי מנכ"ל החברה לישראל עד לאחרונה, ניר גלעד, שעלות העסקתו הגיעה אשתקד לסכום אסטרונומי של יותר מ-43 מיליון שקל - ככל הנראה שיאן כל הזמנים בכל הנוגע להעסקה שנתית של מנהל בחברה ישראלית ציבורית.
גלעד, כמו יתר המנהלים הבכירים בחברה לישראל, נהנה אשתקד מתגמולים גבוהים במיוחד שהגיעו מכיסו הפרטי של בעל השליטה בחברה, עידן עופר, בעקבות השלמת מהלך פיצול החזקותיה של החברה לישראל, וחלוקת נכסיה עם החברה החדשה קנון, שהונפקה בבורסת ניו יורק.
הפיצול הזה סידר לגלעד מענק של 31 מיליון שקל, ובנוסף הוא נהנה מתגמולים של יותר מ-12 מיליון שקל מהחברה לישראל: תגמול מנייתי במסגרת תוכנית אופציות (הנמצאות כיום "מחוץ לכסף") בהיקף של כ-8 מיליון שקל, ושכר שנתי והפרשות של יותר מ-4 מיליון שקל.
לצידו של גלעד, מי שהצליחו להתברג שנה נוספת ברציפות לעשיריית השיאנים הם לב לבייב, יו"ר אפריקה ישראל, וחיים כצמן, יו"ר גזית גלוב. ממוצע התגמול השנתי למנהל בעשיריית שיאני השכר אשתקד עלה לסכום מרשים של 22 מיליון שקל, ורף הכניסה לעשירייה עמד על קרוב ל-16 מיליון שקל. זאת, לעומת כמעט 12 מיליון שקל ב-2013.
40 מנהלים מבין 100 שיאני השכר נהנו אשתקד מתגמול של מזומן בלבד (על רכיביו השונים), ללא תגמול מנייתי כלל. ב-2013 עמד המספר הזה על 38 מנהלים. עם המנהלים הבולטים שהתגמול שלהם לא התבסס כלל על מניות נמנים אלי אלעזרא, בעל השליטה בקבוצת אלעזרא בתפקידיו השונים בקבוצה, ועופר נמרודי, מנכ"ל ובעל השליטה בקבוצת הכשרת הישוב. עוד מנהלים בולטים בקטגוריה הזאת הם גיל אגמון, מנכ"ל ובעל השליטה בדלק רכב, והרצל עוזר, יו"ר הוט.
8 מבין 100 שיאני השכר ב-2014 הן נשים - שיפור לא משמעותי ביחס ל-6 נשים שנמנו על 100 שיאני השכר ב-2013. שיאנית השכר ל-2014 היא מאיה אלשיך-קפלן, סמנכ"לית, היועצת המשפטית ומזכירת החברה לישראל, שנהנתה אשתקד מתגמולים של קרוב ל-13 מיליון שקל, 7 מיליון שקל מתוכם ניתנו לה כבונוס בעקבות אותו פיצול של החזקות החברה לישראל. בנוסף, נהנתה אלשיך קפלן אשתקד משכר והפרשות של 2.6 מיליון שקל, מענק של קרוב ל-500 אלף שקל, ותגמול מנייתי של 2.8 מיליון שקל.
חמש מבין השיאניות, הצליחו לשמור על מקום במאייה הראשונה מ-2013. המובילה ביניהן היא רחל לוין, לשעבר מנכ"לית חברה בת של גזית גלוב (אטריום), עם עלות העסקה של 11.6 מיליון שקל, ואחריה אורית לרר, מנכ"לית הפועלים שוויץ, עם עלות העסקה של 6.8 מיליון שקל. לוין הציגה שידרוג מרשים של 63% ביחס לעלות העסקתה ב-2013, אז היא הסתפקה ב-7.1 מיליון שקל.
מי שעוד שרדו שנה שנייה ברציפות בטבלה היו סטלה הנדלר, עם עלות העסקה של 4.4 מיליון שקל כמנכ"לית בזק; סמדר ברבר-צדיק, מנכ"לית הבינלאומי, עם עלות העסקה של 4.3 מיליון שקל; ואפרת יעבץ, משנה למנכ"ל הפועלים, עם עלות העסקה דומה. מי שנפלטה מהמאייה הראשונה היא מנכ"לית בנק לאומי, רקפת רוסק עמינח, שעלות העסקתה נשחקה אשתקד ב-35% ל-4.1 מיליון שקל.
31 משיאני השכר ל-2014 הגיעו מהמגזר הפיננסי, למרות שברקע המשיכו ללוות אותם ההגבלות על היקף ההוצאות המוכרות למס שקידם שר האוצר היוצא, יאיר לפיד, במטרה להגביל את שכרם, (שטרם נכנסו לתוקף). עלות העסקתם של 31 מנהלים אלה הצטברה לכ-180 מיליון שקל - ממוצע של קרוב ל-6 מיליון שקל למנהל. אף אחד ממנהלי הענף לא הצליח להתברג ב-2014 ל-20 הגדולים, ושיאן השכר בסקטור הוא איזי כהן, מנכ"ל כלל ביטוח, שעלות העסקתו הגיעה ל-9.4 מיליון שקל. אחריו ניצבים המנכ"לים של מזרחי-טפחות והפועלים, אלדד פרשר וציון קינן, עם עלויות העסקה של 9 מיליון שקל ו-8.5 מיליון שקל, בהתאמה.
20 משיאני השכר אשתקד הם מנהלים של חברות נדל"ן. החברה המובילה בקטגוריה שנה שנייה ברציפות היא ענקית הנדל"ן המניב גזית גלוב, ששלחה 6 ממנהליה לרשימה, ביניהם צמד בעלי השליטה - דורי סגל וחיים כצמן. השניים התברגו בעשיריית שיאני השכר, עם עלויות שכר של 23 מיליון שקל ו-16 מיליון שקל, בהתאמה.
41 מבין השיאנים הם מנכ"לים (חלקם לשעבר), שהם בדרך כלל העבודים שמתוגמלים בסכומים הגבוהים ביותר בחברה. 13 שיאנים נוספים מכהנים כיו"רים, והיתר ממלאים תפקידים שונים, בעיקר מנכ"לים של חברות בת, משנים למנכ"לים, וסמנכ"לים.
13 מבין שיאני השכר הם מנהלים זרים, שהגיעו מחברות שונות בעלות פעילות משמעותית מעבר לים, בהן טבע, גזית גלוב, כיל ואדמה (מכתשים אגן לשעבר). כמחצית מ-100 שיאני השכר של 2014 הגיעו מחברות הנסחרות במדד המוביל ת"א 25. מבין עשרת שיאני השכר שמונה הם מחברות המעו"ף.
100 בעלי השכר הגבוה ביותר בשנת 2014
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
