ה"שרירים" של לפיד הפחידו את המנהלים המיליונרים בביטוח

בשנת 2014 נקבע לכאורה רף נורמטיבי עליון חדש לשכר הבכירים המוגזם שהתפתח בענפי הפיננסים, בהובלת שר האוצר הקודם יאיר לפיד, שפרסם תזכיר חוק לפיו רק שכר בעלות של עד 3.5 מיליון שקל לשנה יוכר להוצאות מס. על הרקע הזה, המפקחת על הביטוח, דורית סלינגר, לקחה על עצמה במהלך השנה שעברה את ההובלה בעניין הטמעת הרף החדש. את זה היא עשתה באמצעות אמירות תקיפות וגם מעשים, כזכור ממקרה הדגל שלה: שכר מנכ"ל הפניקס, אייל לפידות.

בבנקים, אגב, פחות התרגשו מתוכנית האוצר, ולא נדרשו ללחצים כפי שהופעלו בענף המוסדי - ובמיוחד כאמור בהפניקס.

על כל פנים, הרף האמור אינו ניבט אלינו מדוחות חברות הביטוח, והוא אפילו לא 'מסדר' כניסה לצמרת מקבלי השכר. בתום הרבעון הראשון של 2015, ועם פרסום שכר הבכירים לשנת 2014, מתברר כי המציאות נמצאת עדיין הרחק מעל לרף האמור, הגם שהנתונים מצביעים על מגמה של ירידה: סך מצרפי של 62.3 מיליון שקל לעומת סך של כ-94 מיליון שקל ב-2013.

העלות המצרפית של שכר עשרת מקבלי השכר הגבוה בביטוח ב-2014 ירדה בכ-34% ביחס לשנה קודמת, והייתה קטנה בכ-13% מהעלות השנתית הממוצעת של עשרת מקבלי השכר הגבוה בביטוח בעשר השנים האחרונות (2005-2014), שעמדה על 72 מיליון שקל. למעשה, העלות השנתית המצרפית של מקבלי השכר הגבוה בענף הייתה השלישית הכי נמוכה בעשור האחרון, כשרק ב-2008 (שהייתה שנה מאוד הפסדית עבור חברות הביטוח) וב-2005 היו עלויות שכר בכירים נמוכות יותר - 61 מיליון שקל ו-43 מיליון שקל, בהתאמה.

וחזרה ל-2014, עלות השכר השנתי הממוצעת של עשרת מקבלי השכר הגבוה בענף הביטוח עמדה על 6.2 מיליון שקל, כשהמינימום לכניסה למועדון זה היה 4.7 מיליון שקל. בהתייחס ל-15 הבכירים עם השכר הגבוה בענף, העלות הממוצעת ירדה לרמה של 5.6 מיליון שקל לחודש - עדיין מעל ל-3.5 מיליון שקל שסומנו באוצר.

האם זו הצלחה? מצד אחד נראה שעד כה הרפורמה השפיעה בעיקר על לפידות והפניקס, ושם היא נעצרה, כשבכירים אחרים בענף הודיעו שבעתיד יישרו קו עם ההנחיות הללו (אולי בתקווה שכשישתנה שר האוצר, המדיניות הזו תגווע). אבל, מהצד השני אין ספק שב-2014 נרשמה מגמה ברורה של ירידה בשכר הבכירים (כאמור, כ-34% אצל עשרת מקבלי השכר הגבוה בענף). זאת, נציין, אגב ירידה של כ-28% ברווח הכולל המצרפי של ענף הביטוח אשתקד. כך, שעדיין מוקדם להכתיר את המהלך לשינוי נורמות ההשתכרות של הבכירים בענף, כמוצלח וגורף.

8 שכירים ו-2 בעלי מניות

את דירוג מקבלי השכר הגבוה בביטוח מובילים ב-2014 השניים שהובילו את דירוג השכר גם ב-2013: איזי כהן, מנכ"ל כלל ביטוח, שקיבל בשנתיים האחרונות שכר ותגמולים נוספים בעלות מצטברת של כ-27.5 מיליון שקל, ואחריו במקום השני רביב צולר, מנכ"ל איי.די.איי ביטוח (שמוכרת לציבור כביטוח ישיר), שקיבל בשנתיים החולפות שכר ותגמולים בעלות כוללת של כ-19.7 מיליון שקל.

במקום השלישי ניצב מישל סיבוני, מנכ"ל משותף בקבוצת הראל ומנכ"ל הראל ביטוח, שקיבל בשנתיים החולפות שכר ותגמולים בעלות של כ-15.8 מיליון שקל. המנכ"ל המשותף השני בקבוצת הראל, ויו"ר הראל פיננסים, שמעון אלקבץ, נמצא במקום ה-7, כשעלות השכר שקיבל בשנתיים האחרונות הסתכמה בכ-4.9 מיליון שקל.

בעשירייה הראשונה יש שמונה מנהלים שכירים, ועוד שניים שמחזיקים בנתח ניכר מהמניות של הגוף ששילם את שכרם. האחד הוא יו"ר ובעל השליטה בהכשרה ביטוח, אלי אלעזרא, שקיבל בשנתיים האחרונות מחברת הביטוח שבבעלותו שכר בעלות כוללת של כ-12.4 מיליון שקל. השני הוא איציק עוז, מנכ"ל ובעל מניות מיעוט בסוכנות אגם הרווחית, שבשליטת הפניקס.

מגדל מחוץ ל-15 בכירי השכר

את העשירייה סוגר אייל לפידות, מנכ"ל הפניקס, שיכול לראות את עצמו, ובצדק מסוים, כמי ש'זכה' ללחץ אישי שעמיתיו לא חוו. לאחר שב-2013 קיבל תגמולים ושכר בעלות של כ-10.5 מיליון שקל, ב-2014 הוא מצא את עצמו ללא הסכם שכר תקף ונדרש לאישור הסכם חדש - מציאות שמיצבה אותו כמטרה וככלי של האוצר להעברת מסר לענף.

לפידות הפך במידה רבה לשק החבטות של האוצר, וזכה ליחס אגרסיבי מאוד שכוון כמעט לגמרי רק אליו, ושהביא אותו ואת הפניקס לסכם על שכר קבוע שלא עובר את הרף האמור, גם אם לא באופן קבוע (התגמול המשתנה נותר פתוח לאישור עתידי). זאת, בעת שחברי הדירקטוריון בהפניקס מצאו את עצמם בסדרת חינוך חריגה ופומבית, כשנדרשו להסביר מדוע אישרו ללפידות שכר גבוה. כך או אחרת, ב-2014 לפידות קיבל שכר ותגמולים בהיקף כולל של כ-4.7 מיליון שקל - משמעותית מתחת ליתר המנכ"לים השכירים של קבוצות הביטוח הגדולות, שהם עמיתיו ומתחריו הישירים, למרות שעבודתו והאחריות שרובצת על כתפיו אינן פחותות משלהם.

עוד עולה מרשימת מקבלי השכר הגבוה בביטוח שינוי ניכר, ואולי קבוע, בקבוצת מגדל שבשליטת שלמה אליהו. האחרון רכש את השליטה במגדל בסוף 2012, ומאז השתנתה רוב ההנהלה של הקבוצה, שבעבר שלחה נציגים בולטים לרשימת מקבלי השכר הגבוה. בשנה החולפת לא שלחה מגדל אף נציג לרשימת 15 מקבלי השכר הגבוה בענף, בעוד שהראל, כלל ביטוח, הפניקס, מנורה מבטחים, ביטוח ישיר ואיילון, הכניסו נציגים לרשימה.

 מקבלי שכר